Ezra v'Nechemia (עזרא ונחמיה) - Neemia 2

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו	1 Au mois de Nisan, la vingtième année du roi Artaxerxès, comme j'étais chargé du vin, je pris le vinet l'offris au roi. Je n'avais, auparavant, jamais été triste.
2 ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד	2 Aussi le roi me dit-il: "Pourquoi ce triste visage? Tu n'es pourtant pas malade? Non, c'estassurément une affliction du coeur!" Je fus pris d'une vive appréhension
3 ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש	3 et dis au roi: "Que le roi vive à jamais! Comment mon visage ne serait-il pas triste quand la villeoù sont les tombeaux de mes pères est en ruines et ses portes dévorées par le feu?"
4 ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים	4 Et le roi de me dire: "Quelle est donc ta requête?" J'invoquai le Dieu du ciel
5 ואמר למלך אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי ואבננה	5 et répondis au roi: "S'il plaît au roi et que tu sois satisfait de ton serviteur, laisse-moi aller en Juda,dans la ville des tombeaux de mes pères, que je la reconstruise."
6 ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב וייטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן	6 Le roi me demanda - la reine était alors assise à ses côtés -: "Jusques à quand durera ton voyage?Quand reviendras-tu?" Je lui fixai une date, qui convint au roi, et il m'autorisa à partir.
7 ואומר למלך אם על המלך טוב אגרות יתנו לי על פחוות עבר הנהר אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה	7 Je dis encore au roi: "S'il plaît au roi, qu'on me donne des lettres pour les gouverneurs deTranseuphratène, afin qu'ils me laissent passer jusqu'à ce que j'arrive en Juda;
8 ואגרת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו ויתן לי המלך כיד אלהי הטובה עלי	8 et aussi une lettre pour Asaph, l'inspecteur du parc royal, afin qu'il me fournisse du bois deconstruction pour les portes de la citadelle du Temple, le rempart de la ville et la maison où j'habiterai." Le roime l'accorda, car la main bienveillante de mon Dieu était sur moi.
9 ואבוא אל פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים	9 Je me rendis donc chez les gouverneurs de Transeuphratène et leur remis les lettres du roi. Le roim'avait fait escorter par des officiers de l'armée et des cavaliers.
10 וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה אשר בא אדם לבקש טובה לבני ישראל	10 Quand Sânballat, le Horonite, et Tobiyya, le fonctionnaire ammonite, furent informés, ils semontrèrent fort contrariés qu'un homme fût venu travailler au bien des Israélites.
11 ואבוא אל ירושלם ואהי שם ימים שלשה	11 Arrivé à Jérusalem, j'y restai trois jours.
12 ואקום לילה אני ואנשים מעט עמי ולא הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם הבהמה אשר אני רכב בה	12 Puis je me levai, de nuit, accompagné de quelques hommes, sans avoir confié à personne ce quemon Dieu m'avait inspiré d'accomplir pour Jérusalem, et sans avoir avec moi d'autre animal que ma propremonture.
13 ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר הם פרוצים ושעריה אכלו באש	13 La nuit donc, sortant par la porte de la Vallée, je me rendis devant la fontaine du Dragon, puis àla porte du Fumier: je fis l'inspection du rempart de Jérusalem, où il y avait des brèches et dont les portes avaientété incendiées.
14 ואעבר אל שער העין ואל ברכת המלך ואין מקום לבהמה לעבר תחתי	14 Je poursuivis mon chemin vers la porte de la Fontaine et l'étang du Roi, et ne trouvai plus depassage pour la bête que je chevauchais.
15 ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא ואשוב	15 Je remontai donc de nuit par le ravin, inspectant toujours le rempart, et rentrai par la porte de laVallée. Je m'en revins ainsi,
16 והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה עד כן לא הגדתי	16 sans que les conseillers sachent où j'étais allé ni ce que je faisais. Jusqu'ici je n'avais riencommuniqué aux Juifs: ni aux prêtres, ni aux grands, ni aux magistrats, ni aux autres responsables;
17 ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש לכו ונבנה את חומת ירושלם ולא נהיה עוד חרפה	17 je leur dis alors: "Vous voyez la détresse où nous sommes: Jérusalem est en ruines, ses portessont incendiées. Venez! reconstruisons le rempart de Jérusalem, et nous ne serons plus insultés!"
18 ואגיד להם את יד אלהי אשר היא טובה עלי ואף דברי המלך אשר אמר לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה	18 Et je leur exposai comment la main bienveillante de mon Dieu avait été sur moi, leur rapportantaussi les paroles que le roi m'avait dites. "Levons-nous! s'écrièrent-ils, et construisons!" et ils affermirent leursmains pour ce bel ouvrage.
19 וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים העל המלך אתם מרדים	19 A ces nouvelles, Sânballat, le Horonite, Tobiyya, le fonctionnaire ammonite, et Géshem, l'Arabe,se moquèrent de nous et nous regardèrent avec mépris en disant: "Que faites-vous là? Allez-vous vous révoltercontre le roi?"
20 ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלם	20 Mais je leur répliquai en ces termes: "C'est le Dieu du ciel qui nous fera réussir. Nous, sesserviteurs, nous allons nous mettre à construire. Quant à vous, vous n'avez ni part, ni droit, ni souvenir dansJérusalem."