Bereshìt (בראשית) - Genesi 19

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה	1 Les deux anges arrivèrent le soir à Sodome. Lot était assis à la porte de Sodome. Lorsqu’il les vit, il se leva pour aller à leur rencontre et se prosterna la face contre terre.
2 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין	2 Il dit: “Je vous en prie, Mes seigneurs, venez à la maison de votre serviteur pour y passer la nuit. Vous pourrez vous laver les pieds, puis demain matin vous vous lèverez et vous continuerez votre chemin.” Ils dirent: “Non, nous passerons la nuit sur la place.”
3 ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו	3 Mais il insista tellement qu’ils vinrent chez lui et entrèrent dans sa maison. Il leur prépara un repas, il fit cuire des pains sans levain et ils mangèrent.
4 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה	4 Ils n’étaient pas encore couchés quand les hommes de la ville, les hommes de Sodome, entourèrent la maison depuis le plus jeune jusqu’au plus vieux. Toute la population était là.
5 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם	5 Ils appelèrent Lot et lui dirent: “Où sont ces hommes qui sont venus chez toi pour cette nuit? Fais-les sortir et donne-les nous pour que nous abusions d’eux.”
6 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו	6 Lot sortit vers eux à l’entrée de sa maison et referma la porte derrière lui.
7 ויאמר אל נא אחי תרעו	7 Il leur dit: “Je vous en prie, mes frères, ne commettez pas cette mauvaise action.
8 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי	8 Voyez, j’ai deux filles, elles sont vierges. Je veux bien vous les faire sortir et vous les traiterez comme bon vous semblera. Mais ne faites rien à ces hommes puisqu’ils sont venus s’abriter chez moi.”
9 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת	9 Ils lui dirent: “Va-t’en!” et ils ajoutèrent: “En voilà un qui est venu résider chez nous, et il voudrait faire la loi! Nous allons te faire encore plus de mal qu’à eux.” Ils pressaient Lot fortement et s’avançaient pour briser sa porte,
10 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו	10 mais les deux hommes qui étaient dans la maison étendirent la main et firent rentrer Lot dans la maison, puis ils refermèrent la porte.
11 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח	11 Et ils brouillèrent la vue de tous ces gens qui se pressaient devant la maison, du plus petit jusqu’au plus grand, si bien qu’ils ne trouvaient plus l’entrée.
12 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום	12 Alors ces hommes dirent à Lot: “Qui as-tu encore ici? Un gendre? Fais donc sortir d’ici tes fils et tes filles ainsi que tout ce qui est à toi dans la ville,
13 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה	13 car nous allons détruire cet endroit. Les plaintes qui montent d’ici auprès de Yahvé sont énormes, et Yahvé nous a envoyés pour la détruire.”
14 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו	14 Lot alla parler à ses gendres, à ceux qui allaient épouser ses filles. Il leur dit: “Levez-vous! Sortez d’ici, car Yahvé va détruire la ville.” Mais ses gendres prirent cela pour une plaisanterie.
15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר	15 Quand l’aurore se leva, les anges pressèrent Lot et lui dirent: “Lève-toi, prends ta femme et tes deux filles qui sont ici, sinon tu vas périr dans le châtiment de la ville.”
16 ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר	16 Comme il hésitait encore, les hommes le prirent par la main; ils prirent aussi par la main sa femme et ses deux filles, parce que Yahvé avait pitié de lui. Ils le firent sortir et le conduisirent hors de la ville.
17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה	17 Quand ils furent aux portes de la ville, ils lui dirent: “Sauve-toi, si tu tiens à la vie. Ne regarde pas derrière toi. Ne t’arrête nulle part dans cette plaine. Sauve-toi vers la montagne, sinon c’est la mort!”
18 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני	18 Lot répondit: “Non, mon Seigneur, je t’en prie!
19 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי	19 Tu te préoccupes beaucoup pour ton serviteur et tu as eu la bonté de me sauver la vie, mais vois que je ne peux me sauver vers la montagne, le malheur m’atteindra avant et je mourrai.
20 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי	20 Je voudrais me réfugier dans cette ville toute proche. Tu vois qu’elle est sans importance; permets que j’y trouve le salut et la vie, puisqu’elle est sans importance.”
21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת	21 L’autre lui répondit: “Une fois encore, je t’accorde ce que tu me demandes: je ne détruirai pas la ville dont tu parles.
22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער	22 Dépêche-toi, sauve-toi là-bas, je ne peux rien faire tant que tu n’y es pas arrivé.” C’est pour cela qu’on a donné à la ville le nom de Soar (c’est-à-dire: sans importance).
23 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה	23 Le soleil allait se lever sur la terre lorsque Lot arriva à Soar.
24 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים	24 Alors Yahvé fit pleuvoir sur Sodome et sur Gomorrhe du soufre et du feu qui venaient du haut des cieux, de chez Yahvé.
25 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה	25 Il anéantit ces villes et toute la région, ainsi que tous les habitants de ces villes et ce qui poussait sur le sol.
26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח	26 Comme la femme de Lot regardait derrière elle, elle devint une statue de sel.
27 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה	27 Abraham se rendit de bon matin au lieu où il s’était tenu devant Yahvé.
28 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן	28 Il regarda du côté de Sodome et de Gomorrhe, du côté de la plaine, et il vit que de la terre montait une fumée semblable à la fumée d’une fournaise.
29 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט	29 Ainsi, quand Dieu détruisit les villes de la région, Dieu se souvint d’Abraham: il épargna Lot alors que la catastrophe anéantissait les villes dans lesquelles Lot avait habité.
30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו	30 De Soar, Lot vint s’établir dans la montagne avec ses deux filles, car il ne se sentait pas en sûreté a Soar. Il s’installa dans une grotte avec ses deux filles.
31 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ	31 L’aînée dit à la plus jeune: “Notre père est âgé et il n’y a pas d’autre homme dans le pays pour s’unir à nous comme cela se fait partout.
32 לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע	32 Faisons donc boire du vin à notre père et couchons avec lui. Ainsi nous donnerons une descendance à notre père.”
33 ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה	33 Elles enivrèrent leur père et, cette nuit-là, l’aînée s’en alla coucher avec son père. Lui ne se rendit compte de rien, ni quand elle se coucha, ni quand elle se leva.
34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע	34 Le lendemain l’aînée dit à la plus jeune: “Hier j’ai couché avec mon père, enivrons-le cette nuit encore et tu coucheras avec lui. Ainsi nous donnerons une descendance à notre père.”
35 ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה	35 Cette nuit-là encore elles enivrèrent leur père, et la plus jeune vint coucher avec lui. Il ne se rendit compte de rien, ni quand elle se coucha, ni quand elle se leva.
36 ותהרין שתי בנות לוט מאביהן	36 C’est ainsi que les deux filles de Lot furent enceintes de leur père.
37 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום	37 L’aînée enfanta un fils qu’elle appela Moab: c’est le père des Moabites qui existent encore aujourd’hui.
38 והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום	38 La plus jeune aussi enfanta un fils et elle lui donna le nom de Ben-Ammi: c’est le père des Ammonites qui existent encore aujourd’hui.