2 Corinthians 9

DOUAI-RHEIMS	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 For concerning the ministry that is done towards the saints, it is superfluous for me to write unto you.	1 אָמְנָם אֵין־צֹרֶךְ לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם עַל־דְּבַר הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר לְעֶזְרַת הַקְּדשִׁים
2 For I know your forward mind: for which I boast of you to the Macedonians. That Achaia also is ready from the year past, and your emulation hath provoked very many.	2 כִּי יָדַעְתִּי אֶת־נְדִיבַתְכֶם אֲשֶׁר עָלֶיהָ אֲנִי מִתְהַלֵּל בָּכֶם לִפְנֵי אַנְשֵׁי מַקְדּוֹנְיָא לֵאמֹר אֲכַיָּא מוּכָנָה הִיא מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וַתָּעַר הַקִּנְאָה הַיּוֹצֵאת מִכֶּם אֶת־רוּחַ רֻבָּם
3 Now I have sent the brethren, that the thing which we boast of concerning you, be not made void in this behalf, that (as I have said) you may be ready:	3 אֲבָל שָׁלַחְתִּי אֶת־הָאַחִים פֶּן־תִּהְיֶה לָרִיק תְּהִלָּתֵנוּ עֲלֵיכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה וּלְמַעַן תִּהְיוּ מוּכָנִים כַּאֲשֶׁר אָמָרְתִּי
4 Lest, when the Macedonians shall come with me, and find you unprepared, we (not to say ye) should be ashamed in this matter.	4 פֶּן־בְּבוֹא אִתִּי אֲנָשִׁים מִמַּקְדּוֹנְיָא יִמְצְאוּ אֶתְכֶם לֹא־מוּכָנִים וְנֵבוֹשׁ אֲנַחְנוּ וְאֵינֶנִּי אֹמֵר אַתֶּם בַּבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר הִתְהַלַּלְנוּ בוֹ
5 Therefore I thought it necessary to desire the brethren that they would go to you before, and prepare this blessing before promised, to be ready, so as a blessing, not as covetousness.	5 עַל־כֵּן הָיָה נָכוֹן בְּעֵינַי לְבַקֵּשׁ מִן־הָאַחִים כִּי־יְקַדְּמוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם וְיָכִינוּ אֶת־בִּרְכַתְכֶם הַמְיוּעָדָה מִלְּפָנִים לְמַעַן תִּהְיֶה מוּכֶנֶת כְּעֵין בְּרָכָה וְלֹא כְּעֵין כִּילוּת
6 Now this I say: He who soweth sparingly, shall also reap sparingly: and he who soweth in blessings, shall also reap blessings.	6 כִּי הִנֵּה הַזֹּרֵעַ בְּצִמְצוּם גַּם־יִקְצֹר בְּצִמְצוּם וְהַזֹּרֵעַ בִּבְרָכוֹת גַּם־יִקְצֹר בִּבְרָכוֹת
7 Every one as he hath determined in his heart, not with sadness, or of necessity: for God loveth a cheerful giver.	7 וְכָל־אִישׁ כַּאֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ לֹא מִצַּעַר וְלֹא מֵאֹנֶס כִּי הַנֹּתֵן בְּלֵב שָׂמֵחַ יֶאֱהָבֶנּוּ אֱלֹהִים
8 And God is able to make all grace abound in you; that ye always, having all sufficiency in all things, may abound to every good work,	8 וֵאלֹהִים יָכֹל לְהַרְעִיף עֲלֵיכֶם בְּשֶׁפַע כָּל־חֶסֶד עַד־כִּי יִהְיֶה לָכֶם בְּכָל־עֵת דֵּי סִפּוּקְכֶם בַּכֹּל וְתוֹתִירוּ בְּכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב
9 As it is written: He hath dispersed abroad, he hath given to the poor: his justice remaineth for ever.	9 כַּכָּתוּב פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד
10 And he that ministereth seed to the sower, will both give you bread to eat, and will multiply your seed, and increase the growth of the fruits of your justice:	10 וְהַנֹּתֵן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל יִתֵּן וְיַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲכֶם וְיַפְרִיא תְּנוּבוֹת צִדְקַתְכֶם
11 That being enriched in all things, you may abound unto all simplicity, which worketh through us thanksgiving to God.	11 לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ בַכֹּל לְכָל־הַתְּמִימוּת הַפֹּעֶלֶת תּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל־יָדֵינוּ
12 Because the administration of this office doth not only supply the want of the saints, but aboundeth also by many thanksgivings in the Lord,	12 כִּי־שֵׁרוּת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לֹא לְבַד יְמַלֵּא אֶת־מַחְסֹרֵי הַקְּדשִׁים כִּי גַם־יוֹדוּ רַבִּים לֵאלֹהִים בְּשֵׁרוּתְכֶם הַנֶּאֱמָן הַזֶּה
13 By the proof of this ministry, glorifying God for the obedience of your confession unto the gospel of Christ, and for the simplicity of your communicating unto them, and unto all.	13 וִיכַבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים עַל־מִשְׁמַעַת הוֹדָאַתְכֶם לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ וְעַל־תֻּמַּת הִתְחַבְּרוּתְכֶם אֲלֵיהֶם וְאֶל־כֻּלָּם
14 And in their praying for you, being desirous of you, because of the excellent grace of God in you.	14 וְהֵם בְּהִתְחַנְנָם בַּעַדְכֶם נִכְסָפִים לָכֶם בַּעֲבוּר חֶסֶד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר גָּבַר עֲלֵיכֶם
15 Thanks be to God for his unspeakable gift.	15 וְתוֹדָה לֵאלֹהִים עַל־מַתְּנָתוֹ הָעֲצוּמָה מִסַּפֵּר