Esodo 1

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 OR questi sono i nomi de’ figliuoli d’Israele, che vennero in Egitto: essi vi vennero con Giacobbe, ciascuno con la sua famiglia.	1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו
2 Ruben, Simeone, Levi, e Giuda;	2 ראובן שמעון לוי ויהודה
3 Issacar, Zabulon, e Beniamino;	3 יששכר זבולן ובנימן
4 Dan, Neftali, Gad, e Aser.	4 דן ונפתלי גד ואשר
5 E tutte le persone, uscite dell’anca di Giacobbe, erano settanta. Or Giuseppe era già in Egitto.	5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים
6 E Giuseppe morì, e tutti i suoi fratelli, e tutta quella generazione.	6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא
7 E i figliuoli d’Israele fruttarono e moltiplicarono copiosamente, e crebbero, e divennero grandemente possenti, talchè il paese fu ripieno di essi	7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם
8 Or sorse un nuovo re sopra l’Egitto, il qual non avea conosciuto Giuseppe.	8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף
9 Costui disse al suo popolo: Ecco, il popolo de’ figliuoli d’Israele è più grande e più possente di noi.	9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו
10 Ora procediamo saggiamente intorno ad esso; che talora non moltiplichi; onde, se alcuna guerra avvenisse, egli non si congiunga anche esso co’ nostri nemici, e non guerreggi contro a noi, o se ne vada via dal paese.	10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ
11 Furono adunque costituiti sopra il popolo d’Israele commissari d’angherie, per affliggerlo con le lor gravezze. E il popolo edificò a Faraone delle città da magazzini, cioè, Pitom e Raamses.	11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס
12 Ma quanto più l’affliggevano, tanto più cresceva, e tanto più moltiplicava fuor di modo; onde gli Egizj portavano gran noia de’ figliuoli d’Israele.	12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל
13 E gli Egizj facevano servire i figliuoli d’Israele con asprezza.	13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך
14 E li facevano vivere in amaritudine, con dura servitù, adoperandoli intorno all’argilla, e a’ mattoni, e ad ogni servigio de’ campi; tutta la servitù, nella quale li adoperavano, era con asprezza	14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך
15 Il re di Egitto disse ancora alle levatrici delle donne Ebree, il nome dell’una delle quali era Sifra, e quel dell’altra Pua:	15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה
16 Quando voi ricoglierete i parti delle donne Ebree, e le vedrete in su la seggiola, se il parto è un figliuol maschio, uccidetelo; ma se è una figliuola femmina, lasciatela vivere.	16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה
17 Ma quelle levatrici temettero Iddio, e non fecero secondo che il re di Egitto avea loro detto; anzi lasciarono vivere i fanciulli.	17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים
18 E il re di Egitto chiamò le levatrici, e disse loro: Perchè avete voi fatto questo, di lasciar vivere i fanciulli?	18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים
19 E le levatrici dissero a Faraone: Le donne Ebree non sono come l’Egizie, perciocchè sono vigorose; avanti che la levatrice sia venuta a loro, hanno partorito.	19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו
20 E Iddio fece del bene a quelle levatrici; e il popolo crebbe, e divenne grandemente possente.	20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד
21 E perchè quelle levatrici temettero Iddio, egli edificò loro delle case.	21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים
22 Allora Faraone comandò a tutto il suo popolo, dicendo: Gittate nel fiume ogni figliuol maschio che nascerà, e lasciate vivere tutte le figliuole femmine	22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון