Giobbe 6

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Giobbe prese a dire:	1 ויען איוב ויאמר
2 «Se ben si pesasse la mia angoscia e sulla stessa bilancia si ponesse la mia sventura,	2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד
3 certo sarebbe più pesante della sabbia del mare! Per questo le mie parole sono così avventate,	3 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו
4 perché le saette dell’Onnipotente mi stanno infitte, sicché il mio spirito ne beve il veleno e i terrori di Dio mi si schierano contro!	4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני
5 Raglia forse l’asino selvatico con l’erba davanti o muggisce il bue sopra il suo foraggio?	5 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו
6 Si mangia forse un cibo insipido, senza sale? O che gusto c’è nel succo di malva?	6 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות
7 Ciò che io ricusavo di toccare ora è il mio cibo nauseante!	7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי
8 Oh, mi accadesse quello che invoco e Dio mi concedesse quello che spero!	8 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה
9 Volesse Dio schiacciarmi, stendere la mano e sopprimermi!	9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני
10 Questo sarebbe il mio conforto, e io gioirei, pur nell’angoscia senza pietà, perché non ho rinnegato i decreti del Santo.	10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש
11 Qual è la mia forza, perché io possa aspettare, o qual è la mia fine, perché io debba pazientare?	11 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי
12 La mia forza è forse quella dei macigni? E la mia carne è forse di bronzo?	12 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש
13 Nulla c’è in me che mi sia di aiuto? Ogni successo mi è precluso?	13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני
14 A chi è sfinito dal dolore è dovuto l’affetto degli amici, anche se ha abbandonato il timore di Dio.	14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב
15 I miei fratelli sono incostanti come un torrente, come l’alveo dei torrenti che scompaiono:	15 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו
16 sono torbidi per il disgelo, si gonfiano allo sciogliersi della neve,	16 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג
17 ma al tempo della siccità svaniscono e all’arsura scompaiono dai loro letti.	17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם
18 Le carovane deviano dalle loro piste, avanzano nel deserto e vi si perdono;	18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו
19 le carovane di Tema li cercano con lo sguardo, i viandanti di Saba sperano in essi:	19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו
20 ma rimangono delusi d’aver sperato, giunti fin là, ne restano confusi.	20 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו
21 Così ora voi non valete niente: vedete una cosa che fa paura e vi spaventate.	21 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו
22 Vi ho detto forse: “Datemi qualcosa”, o “Con i vostri beni pagate il mio riscatto”,	22 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי
23 o “Liberatemi dalle mani di un nemico”, o “Salvatemi dalle mani dei violenti”?	23 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני
24 Istruitemi e allora io tacerò, fatemi capire in che cosa ho sbagliato.	24 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי
25 Che hanno di offensivo le mie sincere parole e che cosa dimostrano le vostre accuse?	25 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם
26 Voi pretendete di confutare le mie ragioni, e buttate al vento i detti di un disperato.	26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש
27 Persino su un orfano gettereste la sorte e fareste affari a spese di un vostro amico.	27 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם
28 Ma ora degnatevi di volgervi verso di me: davanti a voi non mentirò.	28 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב
29 Su, ricredetevi: non siate ingiusti! Ricredetevi: io sono nel giusto!	29 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה
30 C’è forse iniquità sulla mia lingua o il mio palato non sa distinguere il male?	30 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות