Livre des Juges 9

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Abimélek, fils de Yéroubbaal, se rendit à Sichem auprès des frères de sa mère. Il leur dit, ainsi qu’à toute la famille de son grand-père maternel:	1 וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר
2 “Posez donc cette question aux messieurs de Sichem: Préférez-vous être gouvernés par 70 hommes, tous les fils de Yéroubbaal, ou n’avoir qu’un seul maître? Souvenez-vous donc que je suis de votre sang.”	2 דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני
3 Les frères de sa mère rapportèrent toutes ces paroles aux messieurs de Sichem, et ils se décidèrent en faveur d’Abimélek, car ils se disaient: “C’est notre frère.”	3 וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא
4 Ils lui donnèrent donc 70 sicles d’argent, pris dans le temple de Baal-Bérit, et avec cet argent Abimélek paya des voyous, des aventuriers qui se mirent à son service.	4 ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו
5 Il se rendit alors à Ofra, dans la maison de son père, et massacra ses frères, les fils de Yéroubbaal: les 70 furent exécutés sur la même pierre. Le plus jeune fils de Yéroubbaal, Yotam, s’était caché et il échappa.	5 ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן כי נחבא
6 Alors tous les notables de Sichem et de Beth-Millo se réunirent et proclamèrent roi Abimélek, près du Chêne-de-la-Stèle qui est à Sichem.	6 ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך למלך עם אלון מצב אשר בשכם
7 On annonça la chose à Yotam. Il alla se poster au sommet du mont Garizim et s’écria d’une voix forte: “Écoutez-moi, notables de Sichem, et que Dieu lui-même vous écoute!	7 ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים
8 Un jour les arbres se mirent en route: ils voulaient se donner un roi. Ils dirent à l’olivier: ‘Sois notre roi!’	8 הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו
9 Mais l’olivier leur répondit: ‘Vais-je laisser là mon huile, si précieuse pour les dieux et les hommes, pour aller me balancer au-dessus des autres arbres?’	9 ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים
10 “Les arbres se tournèrent donc vers le figuier: ‘Viens, toi, tu seras notre roi!’	10 ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו
11 Le figuier leur répondit: ‘Vais-je renoncer à la douceur de mes fruits si appréciés pour aller me balancer au-dessus des autres arbres?’	11 ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים
12 “Cette fois les arbres se tournèrent vers la vigne: Viens, toi, tu seras notre roi!	12 ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי עלינו
13 Mais la vigne leur répondit: Vais-je renoncer à mon raisin, qui réjouit les dieux et les hommes, pour aller me balancer au-dessus des arbres?	13 ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים
14 “Alors tous les arbres vinrent trouver le buisson d’épines: ‘Viens, toi, tu seras notre roi!’	14 ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו
15 Et le buisson d’épines répondit aux arbres: ‘Si vraiment vous voulez me faire roi et que je règne sur vous, venez et restez à mon ombre. Sinon, un feu sortira du buisson d’épines et dévorera jusqu’au cèdre du Liban.’	15 ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון
16 “Et vous maintenant, avez-vous agi avec sincérité et honnêteté en faisant roi Abimélek? Vous êtes-vous bien conduits envers Yéroubbaal et sa famille? L’avez-vous traité comme il le méritait?	16 ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו
17 Mon père n’a-t-il pas combattu pour vous? N’a-t-il pas risqué sa vie pour vous? Ne vous a-t-il pas délivrés de la main des Madianites?	17 אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין
18 “Or vous, aujourd’hui, vous vous êtes dressés contre la famille de mon père, vous avez tué ses fils, au nombre de 70, sur une même pierre. Et vous avez fait d’Abimélek, le fils d’une servante, le roi des messieurs de Sichem, parce qu’il est de votre sang.	18 ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא
19 Si donc aujourd’hui vous vous êtes montrés fidèles et honnêtes envers Yéroubbaal et sa maison, je vous souhaite qu’Abimélek fasse votre bonheur et que vous, vous fassiez le sien!	19 ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם
20 Sinon, qu’un feu sorte d’Abimélek et dévore les gens de Sichem et de Beth-Millo, et qu’un feu sorte des gens de Sichem et Beth-Millo et dévore Abimélek.”	20 ואם אין תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך
21 Yotam prit alors la fuite et se rendit à Béer; il séjourna là car il avait peur de son frère Abimélek.	21 וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו
22 Durant trois ans Abimélek gouverna Israël.	22 וישר אבימלך על ישראל שלש שנים
23 Mais Dieu envoya un esprit de discorde entre Abimélek et les habitants de Sichem, et ceux-ci trahirent Abimélek.	23 וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי שכם באבימלך
24 C’est ainsi que le crime commis contre les 70 fils de Yéroubbaal allait être vengé; leur sang retomba sur Abimélek, leur frère, qui les avait tués, ainsi que sur les gens de Sichem qui l’avaient aidé à tuer ses frères.	24 לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו
25 Pour lui faire du tort, les gens de Sichem placèrent en embuscade, sur les cols de la montagne, des gens qui dévalisaient tous ceux qui passaient près d’eux sur le chemin; on rapporta cela à Abimélek.	25 וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך
26 Gaal, fils d’Obed, passa alors avec ses frères. Ils arrivèrent à Sichem et gagnèrent la confiance des gens de Sichem.	26 ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו בו בעלי שכם
27 Ils sortirent dans la campagne pour vendanger leurs vignes, ils écrasèrent leurs raisins et firent la fête. Puis ils entrèrent dans le temple de leurs dieux, ils mangèrent et ils burent, et ils maudirent Abimélek.	27 ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך
28 Gaal fils d’Obed dit alors: “Qui est cet Abimélek, et qu’est-ce que Sichem, pour que nous soyons à son service? Le fils de Yéroubbaal, tout comme son lieutenant Zéboul, n’étaient que les serviteurs de Hamor, père de Sichem!	28 ויאמר געל בן עבד מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו הלא בן ירבעל וזבל פקידו עבדו את אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו
29 Si seulement j’étais le chef de ce peuple, je chasserais Abimélek et je lui dirais: ‘Abimélek, viens donc ici avec toute ton armée!’ ”	29 ומי יתן את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה
30 Les paroles de Gaal, fils d’Obed, mirent Zéboul, gouverneur de la ville, dans une grande colère.	30 וישמע זבל שר העיר את דברי געל בן עבד ויחר אפו
31 Il envoya discrètement des messagers à Abimélek pour lui dire: “Gaal, fils d’Obed, vient d’arriver à Sichem avec ses frères, et ils soulèvent la ville contre toi.	31 וישלח מלאכים אל אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את העיר עליך
32 Lève-toi donc de nuit avec le peuple qui t’accompagne, et cache-toi dans la campagne.	32 ועתה קום לילה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה
33 Le matin, au lever du soleil, tu te lèveras et tu te jetteras sur la ville. Et lorsque Gaal et ceux qui sont avec lui sortiront à ta rencontre, tu feras comme la situation te le permettra.”	33 והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך
34 De nuit donc, Abimélek et tous ceux qui étaient avec lui se levèrent, et ils se mirent en embuscade autour de Sichem, répartis en quatre groupes.	34 ויקם אבימלך וכל העם אשר עמו לילה ויארבו על שכם ארבעה ראשים
35 Alors que Gaal, fils d’Obed, venait se poster à l’entrée de la ville, Abimélek et tous ceux qui étaient avec lui se levèrent de leur cachette.	35 ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר אתו מן המארב
36 En voyant cette troupe, Gaal dit à Zéboul: “Voici des gens qui descendent du haut des montagnes.” Zéboul lui répondit: “Tu prends sûrement pour des hommes les ombres de la montagne.”	36 וירא געל את העם ויאמר אל זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים
37 Gaal reprit la parole et dit: “Voici bien une troupe qui descend du cœur du pays. Un autre groupe arrive par le chemin de l’Arbre-des-Astrologues.”	37 ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה עם יורדים מעם טבור הארץ וראש אחד בא מדרך אלון מעוננים
38 Alors Zéboul reprit: “As-tu donc perdu cette langue avec laquelle tu disais: ‘Qui est Abimélek, pour que nous soyons à son service?’ Voici ces gens que tu as méprisés. Sors maintenant, et lutte contre lui!”	38 ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא עתה והלחם בו
39 Gaal sortit donc à la tête des gens de Sichem et livra combat à Abimélek.	39 ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך
40 Mais Abimélek le poursuivit et Gaal s’enfuit devant lui: beaucoup tombèrent avant d’atteindre la porte.	40 וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד פתח השער
41 Abimélek séjourna alors à Arouma; quant à Zéboul, il chassa Gaal et ses frères et les empêcha de revenir à Sichem.	41 וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את געל ואת אחיו משבת בשכם
42 Le lendemain, le peuple devait sortir dans la campagne. On informa Abimélek.	42 ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך
43 Il rassembla ses hommes et les partagea en trois groupes, puis il se mit en embuscade dans la campagne. Dès qu’il aperçut les gens qui sortaient de la ville, il se jeta sur eux.	43 ויקח את העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן העיר ויקם עליהם ויכם
44 Abimélek avec ses hommes courut se poster à l’entrée de la porte de la ville. Les deux autres corps pendant ce temps s’élancèrent contre tous ceux qui étaient dans la campagne et ils les écrasèrent.	44 ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר בשדה ויכום
45 Durant tout ce jour Abimélek fit l’assaut de la ville, il s’en empara et massacra tous ses habitants. Ensuite il rasa la ville et y sema du sel.	45 ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את העיר ואת העם אשר בה הרג ויתץ את העיר ויזרעה מלח
46 Tous les gens de la Tour de Sichem, en apprenant cela, se réfugièrent dans la crypte du temple d’El-Bérit.	46 וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל צריח בית אל ברית
47 Quand on fit savoir à Abimélek, que tous les gens de la Tour de Sichem s’y étaient rassemblés,	47 ויגד לאבימלך כי התקבצו כל בעלי מגדל שכם
48 il prit une hache à double tranchant avec laquelle il coupa une branche d’arbre, il la souleva et la mit sur son épaule. Puis il dit à ceux qui l’accompagnaient: “Vous avez vu ce que j’ai fait, dépêchez-vous de faire comme moi.”	48 ויעל אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני
49 Chacun de ses hommes coupa donc une branche. Ils se mirent en route derrière Abimélek et disposèrent les branches sur la crypte, puis ils mirent le feu et incendièrent cette crypte. C’est ainsi que moururent tous les gens de la Tour de Sichem: près d’un millier d’hommes et de femmes.	49 ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הצריח ויציתו עליהם את הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל שכם כאלף איש ואשה
50 Abimélek se rendit à Tébès; il l’assiégea et s’en empara.	50 וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ וילכדה
51 Mais il y avait à l’intérieur de la ville une tour fortifiée dans laquelle se réfugièrent, hommes et femmes, tous les notables de la ville. Ils fermèrent derrière eux la porte et montèrent sur le toit de la tour.	51 ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל
52 Abimélek arriva en force au pied de la tour et s’avança jusqu’à la porte de la tour pour y mettre le feu.	52 ויבא אבימלך עד המגדל וילחם בו ויגש עד פתח המגדל לשרפו באש
53 C’est alors qu’une femme lui lança une meule sur la tête et lui fracassa le crâne.	53 ותשלך אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך ותרץ את גלגלתו
54 Aussitôt il appela son écuyer et lui dit: “Tire ton épée et tue-moi! Il ne faut pas qu’on dise de moi: C’est une femme qui l’a tué.” Alors son écuyer le transperça et il mourut.	54 ויקרא מהרה אל הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת
55 Quand les Israélites virent qu’Abimélek était mort, ils s’en retournèrent chacun chez soi.	55 ויראו איש ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו
56 Ainsi Dieu rendit à Abimélek le mal qu’il avait fait à son père en tuant ses 70 frères.	56 וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את שבעים אחיו
57 Et Dieu fit retomber sur les hommes de Sichem toute leur méchanceté. C’est ainsi que se réalisa pour eux la malédiction de Yotam, fils de Yéroubbaal.	57 ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל