Première épître aux Corinthiens 4

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Qu’on nous regarde comme des serviteurs du Christ et des administrateurs des mystères de Dieu.	1 כן יחשב איש אתנו כמשרתי המשיח וסכני רזי אל
2 Et, bien entendu, on exigera d’un administrateur qu’il fasse son travail.	2 הנה סוף דבר שלא יבקש מן הסכנים כי אם להמצא נאמן
3 Mais, de mon côté, ce n’est pas votre jugement sur moi qui me préoccupe, ou celui d’une autorité humaine. Je ne veux même pas me juger moi-même.	3 ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין
4 Bien que je n’aie rien à me reprocher, ce n’est pas assez pour me justifier: mon juge, c’est le Seigneur.	4 כי אינני יודע בנפשי רע ובכל זאת לא אצדק כי הדן אתי הוא יהוה
5 Aussi bien, ne jugez pas d’avance, attendez que vienne le Seigneur: lui mettra en lumière ce que cachaient les ténèbres, et révélera les intentions des cœurs. Alors chacun recevra de Dieu ses éloges.	5 על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים
6 Frères, j’ai pris ces comparaisons pour vous parler de moi et d’Apollos. Apprenez à ne pas vous servir de l’un ou l’autre de nous pour vous enfler vous-mêmes.	6 ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו
7 Faut-il qu’on te remarque? Qu’as-tu que tu n’aies reçu? Et si tu l’as reçu, pourquoi te vanter comme si cela venait de toi?	7 כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל
8 Mais voilà, vous êtes riches et repus, vous êtes des rois loin de nous! Si seulement vous étiez rois! Nous pourrions partager avec vous.	8 הן כבר שבעתם כבר עשרתם ובלעדינו מלכתם ולו מלכתם למען נמלך אתכם גם אנחנו
9 Car il me semble que nous, les apôtres, Dieu nous a mis à la dernière place comme des condamnés à mort. Nous sommes un beau spectacle, pour le monde, pour les anges et pour les hommes.	9 כי אחשב שהאלהים הציג אתנו השליחים שפלי השפלים כבני תמותה כי היינו לראוה לעולם גם למלאכים גם לבני אדם
10 Nous sommes les fous du Christ alors que vous, vous avez la sagesse chrétienne. Nous sommes faibles et vous êtes forts, vous êtes des gens bien et nous sommes méprisables.	10 אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים
11 Jusqu’à ce jour, nous avons faim et soif et nous souffrons du froid; on nous gifle et on nous envoie ailleurs;	11 ועד השעה הזאת הננו רעבים גם צמאים וערמים ומכים באגרף ואין מנוח לנו
12 et nous nous fatiguons à travailler avec nos mains. On nous insulte quand nous bénissons, on nous persécute et nous supportons.	12 ויגעים אנחנו בעמל ידינו קללונו ונברך חרפונו ונסבל
13 Nous sommes diffamés, mais nous réconfortons les autres. Nous voilà devenus les balayures du monde, et les gens peuvent nous mettre au fumier.	13 גדפו אתנו ותנחנן ונהי כגללי העולם ולסחי לכלם עד עתה
14 Tout cela, je ne l’écris pas pour vous faire honte, mais pour vous corriger comme des enfants bien-aimés.	14 ולא לביש אתכם אני כתב הדברים האלה כי אם מזהיר אתכם כבני האהובים
15 Car même si beaucoup peuvent vous mener au Christ, vous n’avez pas plusieurs pères. Et c’est moi qui vous ai donné la vie dans le Christ Jésus, grâce à l’Évangile.	15 כי גם אם היו לכם רבבות אמנים במשיח אין לכם אבות רבים כי אנכי הולדתי אתכם בישוע המשיח על ידי הבשורה
16 C’est pourquoi je vous dis: suivez mon exemple.	16 על כן אני מבקש מכם ללכת בעקבותי
17 Et c’est la raison pour laquelle je vous envoie Timothée, mon fils bien-aimé et digne de confiance dans le Seigneur. Il vous rappellera mes règles de vie chrétienne telles que je les enseigne en tous lieux dans toutes les Églises.	17 ובעבור זאת שלחתי אליכם את טימותיוס בני האהוב והנאמן באדון והוא יזכיר לכם את דרכי במשיח כאשר מלמד אנכי בכל מקום בכל קהלה וקהלה
18 Certaines personnes se sont monté la tête en pensant que je ne viendrais pas,	18 הן יש מתנשאים כאלו לא אבוא אליכם
19 mais je serai bientôt chez vous, si le Seigneur le veut, et je verrai non pas leurs belles paroles, mais de quoi ils sont capables.	19 אבל בוא אבוא אליכם בזמן קרוב אם ירצה האדון ואדעה לא את דברי המתרוממים כי אם את גבורתם
20 Car le Royaume de Dieu n’est pas une affaire de discours mais de puissance.	20 כי מלכות האלהים איננה בדבר שפתים כי אם בגבורה
21 Que préférez-vous? Que j’arrive chez vous avec la baguette, ou bien avec l’amour et l’esprit de douceur?	21 ומה תחפצו הבוא אבוא אליכם בשבט או באהבה וברוח ענוה