Actes des Apôtres 12

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 C’est alors que le roi Hérode mit la main sur plusieurs membres de l’Église qu’il voulait mettre à mal.	1 בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל
2 Il fit tuer par l’épée Jacques, frère de Jean.	2 וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב
3 Voyant que cela plaisait aux Juifs, il fit arrêter également Pierre; c’était juste la semaine des Pains sans Levain.	3 וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם את פטרוס והימים ימי חג המצות
4 Il le fit détenir et mettre en prison, avec quatre escouades de quatre soldats chargées de le garder, car son idée était de le faire comparaître devant le peuple après la Pâque.	4 ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם
5 Et pendant que Pierre était en prison sous bonne garde, la prière ininterrompue de l’Église montait pour lui vers Dieu.	5 פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים
6 On arrivait au jour où Hérode devait le faire comparaître; cette nuit même Pierre dormait entre deux soldats, lié par deux chaînes, et des gardes devant la porte gardaient la prison.	6 ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר
7 D’un seul coup une lumière resplendit dans la pièce: l’ange du Seigneur est là! Il frappe Pierre au côté et le réveille en lui disant: "Vite, lève-toi!” Au même moment les chaînes tombent de ses mains.	7 והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו
8 L’ange lui dit: "Passe ta ceinture et attache tes sandales.” Pierre le fait. Il lui dit: "Enveloppe-toi de ton manteau et suis-moi.”	8 ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי
9 Pierre sort et le suit. Pierre ne voyait pas que tout ce qu’il faisait avec l’ange était du réel: il croyait rêver.	9 ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו
10 Ils passent le premier poste de garde, puis le second, et ils arrivent à la porte de fer qui donne à la rue: elle s’ouvre d’elle-même devant eux et ils sortent. Ils enfilent une première rue, puis l’ange le laisse.	10 ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם
11 Alors Pierre reprend conscience et il dit: "Cette fois-ci, c’est bien vrai, je vois que le Seigneur a envoyé son ange pour me tirer des mains d’Hérode et de tout ce que le peuple juif me tenait préparé.”	11 ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים
12 Après un moment de réflexion il se dirige vers la maison de Marie, mère de Jean surnommé Marc, où beaucoup de personnes se sont réunies pour prier.	12 הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד
13 Quand il frappe à la porte du portail, une jeune servante du nom de Rodé s’approche pour écouter.	13 וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי
14 Elle reconnaît la voix de Pierre, et c’est une telle joie qu’au lieu d’ouvrir le portail elle rentre en courant pour annoncer que Pierre est là devant le portail.	14 ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער
15 Les autres lui disent: "Tu es folle!” Et comme elle insiste que c’est bien lui, on lui répond: "C’est sans doute son ange.”	15 ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא
16 Pendant ce temps Pierre continuait de frapper. On finit par lui ouvrir et on n’en revient pas de le voir ainsi.	16 ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו
17 Pierre leur fait signe de la main pour qu’ils se taisent, et il leur raconte comment le Seigneur l’a fait sortir de la prison. Puis il leur dit: "Faites-le savoir à Jacques et aux frères.” Après quoi il sort et se dirige vers un autre endroit.	17 והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר
18 Quand il fit jour, ce fut une commotion peu ordinaire chez les soldats: Qu’était devenu Pierre?	18 הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו
19 Hérode le fit rechercher et ne le trouva pas. Il fit donc interroger les gardes et ordonna de les mettre à mort. Peu après il descendait de Judée à Césarée où il demeura.	19 ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם
20 Hérode était alors en conflit avec les habitants de Tyr et de Sidon. Ceux-ci se mirent d’accord pour se présenter devant lui car leur territoire dépendait de celui du roi pour son alimentation. Ils gagnèrent à leur cause Blastos, le maître du palais du roi, et ils demandèrent la paix.	20 ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך
21 Au jour fixé Hérode vint s’asseoir à la tribune, vêtu des habits royaux, et leur fit un discours officiel.	21 ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו
22 Tout le peuple reprenait les acclamations: "Ce n’est pas la voix d’un homme, c’est la voix d’un dieu!”	22 ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם
23 Mais sans avertir un ange le frappa, car il n’avait pas rendu gloire à Dieu. Des vers commencèrent à le ronger et il rendit l’âme.	23 ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע
24 La parole de Dieu se répandait, se multipliait.	24 ודבר אלהים הולך ורב
25 C’est alors que Barnabé et Saul revinrent de Jérusalem ayant accompli leur service; ils amenaient avec eux Jean, surnommé Marc.	25 וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס