Évangile selon Luc 9

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jésus réunit les Douze; il leur donna autorité sur tous les démons, et puissance pour guérir les malades.	1 ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים
2 Puis il les envoya proclamer le Royaume de Dieu et rendre la santé aux infirmes.	2 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים
3 Il leur dit: "Ne prenez rien pour la route: ni sac qu’on accroche à son bâton, ni pain, ni argent; n’ayez pas une seconde tunique.	3 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות
4 Quand une maison vous sera ouverte, restez-y jusqu’au moment de votre départ.	4 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו
5 Mais là où on ne vous recevra pas, ne sortez pas de la ville sans avoir secoué la poussière de vos pieds: ce sera un témoignage contre eux!”	5 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם
6 C’est ainsi qu’ils allèrent parcourant les villages: ils proclamaient partout la Bonne Nouvelle et multipliaient les guérisons.	6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום
7 Hérode, le tétrarque, apprit tout ce qui se faisait. Il ne savait que penser car les uns disaient: "Jean a été ressuscité d’entre les morts”,	7 וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים
8 d’autres disaient: "Élie a réapparu”, et d’autres encore pensaient: "C’est l’un des anciens prophètes qui est ressuscité.”	8 ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים
9 Hérode se disait: "Je suis bien sûr d’avoir décapité Jean! Qui est maintenant celui-ci dont on raconte tant de merveilles?” Et il aurait aimé voir Jésus.	9 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו
10 À leur retour, les apôtres racontèrent à Jésus tout ce qu’ils avaient fait. Il les prit avec lui et se retira dans les environs d’une ville appelée Bethsaïde, de façon à être tranquille.	10 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה
11 Mais les foules le surent et y arrivèrent derrière lui. Il les reçut et continua de leur parler du Royaume de Dieu, tout en rendant la santé à ceux qui étaient malades.	11 והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה
12 Le jour commençait à baisser. Les Douze s’approchèrent et lui dirent: "Renvoie la foule pour qu’ils aillent se chercher un toit et de la nourriture dans les villages et les campagnes des environs, car ici nous sommes loin de tout.”	12 והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה
13 Il leur dit: "Donnez-leur vous-mêmes à manger!” Ils répondirent: "Nous n’avons que cinq pains et deux poissons. Tu nous vois sans doute y aller nous-mêmes et acheter de quoi manger pour tout ce monde?”	13 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה
14 Car il y avait bien là 5 000 personnes. Jésus dit à ses disciples: "Faites-les s’asseoir par groupes de 50.”	14 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה
15 Les disciples firent ainsi et tout le monde s’installa.	15 ויעשו כן ויושיבו את כלם
16 Alors Jésus prend les cinq pains et les deux poissons, il lève le regard vers le ciel, il prononce la bénédiction, il rompt le pain et commence à en donner aux disciples pour qu’ils servent la foule.	16 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם
17 Ils mangèrent et tous eurent à leur faim. Après quoi on ramassa les restes: il y en avait douze paniers!	17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים
18 Un jour, Jésus était allé un peu à l’écart pour prier, mais ses disciples étaient avec lui. Il les interrogea sur ce que pensait la foule: "Qui disent-ils que je suis?”	18 ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני
19 Ils répondirent: "Pour certains tu es Jean-Baptiste, pour d’autres Élie, pour d’autres encore un des anciens prophètes qui est ressuscité.”	19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים
20 Il leur demanda: "Et vous, qui dites-vous que je suis?” Pierre répondit: "Le Messie de Dieu!”	20 ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה
21 Jésus leur fit un avertissement et leur commanda de ne le dire à personne,	21 ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה
22 "Car, leur disait-il, le Fils de l’Homme doit souffrir beaucoup et être rejeté par les anciens, les chefs des prêtres et les maîtres de la Loi. Il sera mis à mort et le troisième jour il ressuscitera.”	22 ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום
23 D’ailleurs Jésus disait à tous: "Si quelqu’un veut marcher derrière moi, qu’il renonce à lui-même, qu’il prenne chaque jour sa croix et qu’il me suive!	23 ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי
24 Oui, celui qui veut se sauver lui-même se perdra; mais celui qui se sacrifie pour moi se sauvera.	24 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה
25 Où est le bénéfice si l’on a gagné le monde entier et qu’on s’est détruit ou diminué soi-même?	25 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו
26 Celui qui rougira de moi et de mes paroles, le Fils de l’Homme aussi rougira de lui quand il viendra dans sa gloire avec le Père et les saints anges.	26 כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים
27 “Je vous le dis en toute vérité: il en est parmi ceux qui sont ici présents qui ne mourront pas sans avoir vu le royaume de Dieu.”	27 ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים
28 Huit jours après ces paroles, Jésus prit avec lui Pierre, Jean et Jacques, et il gravit la montagne pour prier.	28 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם
29 Pendant qu’il priait, son visage changea d’aspect et son vêtement devint d’une blancheur éblouissante.	29 ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק
30 Voici que deux hommes parlaient avec lui: c’étaient Moïse et Élie;	30 והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו
31 Ils apparaissaient dans un état de gloire et parlaient de son départ qui devait avoir lieu à Jérusalem.	31 אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים
32 Pierre et ses compagnons étaient accablés de sommeil, mais une fois réveillés, ils virent sa gloire et les deux hommes qui se tenaient près de lui.	32 ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו
33 Comme ceux-ci allaient se séparer de lui, Pierre dit à Jésus: "Maître, cela tombe bien que nous soyons ici. Nous allons dresser trois tentes: une pour toi, une pour Moïse et une pour Élie.” Il ne savait pas ce qu’il disait.	33 ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר
34 Tandis qu’il parlait ainsi, une nuée vint les prendre sous son ombre, et lorsqu’ils entrèrent dans la nuée la crainte s’empara d’eux.	34 הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו
35 Mais des paroles se firent entendre venant de la nuée: "Celui-ci est mon Fils, et l’homme de mon choix, écoutez-le!”	35 ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון
36 Aussitôt après ces paroles, Jésus se trouva seul. Les disciples gardèrent le silence; en ces jours-là ils ne racontèrent rien à personne de ce qu’ils avaient vu.	36 ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו
37 Le jour suivant, comme ils descendaient de la montagne, tout un groupe vint à la rencontre de Jésus.	37 ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו
38 Il y avait dans ce groupe un homme qui se mit à crier: “Maître, je t’en supplie, occupe-toi de mon garçon qui est mon seul enfant!	38 והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי
39 Le démon s’empare de lui à l’improviste, et alors il se met à crier. Le démon le secoue violemment et le fait baver, et il ne le lâche qu’à grand-peine, le laissant à demi-mort.	39 והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו
40 J’ai demandé à tes disciples de le jeter dehors, et ils n’y sont pas arrivés.”	40 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו
41 Jésus prend alors la parole: "Ô génération sans foi, égarée, jusqu’à quand serai-je avec vous et me faudra-t-il vous supporter? Amène ici ton fils!”	41 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך
42 À peine arrivé, le démon le jette à terre et le secoue violemment. Mais Jésus parle sévèrement à l’esprit impur, il guérit le garçon et le rend à son père.	42 ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו
43 Tous restèrent sous le coup d’une telle intervention de Dieu. Comme tous étaient émerveillés de ce qu’il faisait, Jésus dit à ses disciples:	43 וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו
44 "Vous, mettez-vous bien ceci dans la tête: le Fils de l’Homme va être livré aux mains des hommes.”	44 שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם
45 Mais ils ne comprirent pas cette déclaration: elle restait comme voilée pour eux et ils n’en saisissaient pas le sens. Cependant ils craignaient de l’interroger à ce sujet.	45 והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה
46 Ils en étaient venus à se demander lequel d’entre eux était le plus important.	46 ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם
47 Mais Jésus savait à quoi ils pensaient. Il prit un petit enfant et le plaça près de lui,	47 וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו
48 puis il leur dit: "Celui qui reçoit ce petit enfant en mon nom, c’est moi qu’il reçoit. Et celui qui me reçoit, reçoit celui qui m’a envoyé. Le plus petit d’entre vous, c’est lui qui est grand!”	48 ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול
49 Jean prit la parole: "Maître, dit-il, nous avons vu quelqu’un qui se sert de ton nom pour chasser les démons. Nous l’en avons empêché, car il ne vient pas avec nous.”	49 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו
50 Jésus lui répondit: "Ne l’empêchez pas! Celui qui n’est pas contre vous est avec vous.”	50 ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא
51 Comme le temps approchait où il devait être enlevé de ce monde, Jésus prit résolument le chemin de Jérusalem.	51 ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים
52 Voici qu’il envoie des messagers devant lui, ils partent et entrent dans un village de Samaritains pour préparer son arrivée.	52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו
53 Mais les gens ne veulent pas les recevoir, car ils font route vers Jérusalem.	53 ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים
54 Voyant cela, les disciples Jacques et Jean disent à Jésus: "Seigneur, si tu voulais, nous dirions une parole pour que le feu descende du ciel et les réduise en cendres.”	54 ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו
55 Jésus alors se retourne et les reprend: "Vous ne savez pas de quel esprit vous êtes!”,	55 ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם
56 et ils se dirigent vers un autre village.	56 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר
57 Tandis qu’ils faisaient route, quelqu’un lui dit: "Je suis prêt à te suivre partout où tu iras!”	57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך
58 Jésus lui répondit: "Les renards ont un terrier, les oiseaux du ciel ont un nid, mais le Fils de l’Homme n’a pas où reposer sa tête.”	58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו
59 Il dit à un autre: "Suis-moi!” Celui-ci répondit: "Seigneur, permets-moi d’abord de retourner, que je puisse enterrer mon père.”	59 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי
60 Jésus lui dit: "Laisse les morts enterrer leurs morts, mais toi, pars annoncer le Royaume de Dieu!”	60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים
61 Un autre encore lui dit: "Je suis prêt à te suivre, Seigneur; mais laisse-moi d’abord dire adieu à ma famille.”	61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי
62 Jésus lui dit: "Celui qui a mis la main à la charrue et puis regarde en arrière, n’est pas bon pour le Royaume de Dieu.”	62 ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים