Évangile selon Luc 8

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jésus parcourait ainsi villes et villages, prêchant et donnant la Bonne Nouvelle du Royaume de Dieu; les Douze l’accompagnaient	1 ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו
2 et aussi certaines femmes qu’il avait guéries d’esprits mauvais ou d’infirmités: Marie, appelée la Magdaléenne, qu’il avait délivrée de sept démons;	2 ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים
3 Jeanne, femme de Chouza intendant d’Hérode; Suzanne; et beaucoup d’autres qui les assistaient de leurs biens personnels.	3 ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן
4 Une foule nombreuse s’était rassemblée, car on venait à lui de toutes les villes. Jésus alors leur donna cette comparaison:	4 ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל
5 “Le semeur est sorti pour semer la semence et il se met à semer. Une partie tombe au long du chemin: elle est piétinée et les oiseaux du ciel la mangent.	5 הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו
6 Des graines tombent sur la rocaille; là elles germent, mais elles se dessèchent par manque d’humidité.	6 ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה
7 D’autres tombent au milieu des épines; les épines poussent en même temps qu’elles et les étouffent.	7 ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו
8 D’autres encore tombent sur la belle terre; là elles poussent et donnent du fruit, cent pour un.” En disant cela, Jésus criait: "Que celui qui a des oreilles pour entendre, entende!”	8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
9 Ses disciples lui demandèrent: "Que veut dire cette comparaison?”	9 וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה
10 Il leur répondit: "À vous il a été donné de connaître les mystères du Royaume de Dieu, mais les autres n’ont que des comparaisons, de sorte qu’ils voient sans voir et entendent sans comprendre.	10 ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו
11 “Voici le sens de cette parabole: la semence est la parole de Dieu.	11 וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא
12 Ceux qui sont sur le bord du chemin l’ont entendue, mais le diable vient et enlève de leur cœur la parole pour les empêcher de croire et d’être sauvés.	12 ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו
13 Ce qui est tombé sur la pierre, ce sont ceux qui accueillent la parole avec joie lorsqu’ils l’entendent, mais ils n’ont pas de racines: ils ne croient que pour un temps et, venu le temps de l’épreuve, ils se retirent.	13 ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור
14 Ce qui est tombé dans les épines, ce sont ceux qui entendent mais avec le temps se laissent étouffer par les soucis, la richesse et les plaisirs de la vie: ils n’arriveront pas à maturité.	14 ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו
15 Ce qui est tombé dans la belle terre, ce sont ceux qui entendent la parole avec un cœur sincère et généreux; ils la gardent, et portent du fruit par leur persévérance.	15 ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת
16 “Quand on a allumé une lampe, on ne met pas une caisse par-dessus, on ne la cache pas sous un lit, mais on la met sur un lampadaire pour que ceux qui entrent voient la lumière.	16 ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור
17 Il n’y a rien de caché qui ne doive être mis au jour, rien de secret qui ne doive être éclairci.	17 כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור
18 Faites donc bien attention à la manière dont vous écoutez! Car on donnera à celui qui produit, mais à celui qui n’apporte rien, on lui prendra même ce qu’il croit avoir.”	18 לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו
19 Sa mère et ses frères vinrent à passer, mais ils ne pouvaient l’approcher à cause de la foule.	19 ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם
20 Quelqu’un le prévient: "Ta mère et tes frères sont là dehors: ils veulent te voir.”	20 ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך
21 Jésus répond: "Ma mère et mes frères sont ceux qui écoutent la parole de Dieu et la mettent en pratique.”	21 ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים
22 Un jour Jésus monta dans la barque avec ses disciples et il leur dit: "Passons sur l’autre rive!” Ils gagnèrent donc le large	22 ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה
23 et, tandis qu’ils naviguaient, lui s’endormit. C’est alors qu’une rafale de vent s’abattit sur le lac; la barque prenait l’eau au point de les mettre en danger.	23 ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה
24 Ils s’approchent, le réveillent et lui disent: "Maître! Maître! Nous sommes perdus!” Lui, à peine réveillé, rappelle à l’ordre le vent et les eaux déchaînées: ils s’apaisent et le calme revient.	24 ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה
25 Alors il leur demande: "Où est votre foi?” Ils avaient eu peur, et maintenant ils étaient hors d’eux-mêmes et se disaient l’un à l’autre: "Qui est-il donc? Il commande même au vent et à la mer, et ils obéissent!”	25 ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו
26 La traversée prit fin au pays des Géraséniens, de l’autre côté du lac, face à la Galilée.	26 ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל
27 Comme il débarquait, un homme de la ville, possédé par des démons, vint à sa rencontre. Depuis longtemps il ne portait plus de vêtements et ne restait plus dans une maison mais au milieu des tombes.	27 ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים
28 Lorsqu’il vit Jésus, il poussa des hurlements et vint se jeter à terre en criant d’une voix forte: "Qu’est-ce que tu me veux, Jésus, fils du Dieu Très-Haut? Je t’en supplie: ne me torture pas!”	28 וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני
29 En effet, Jésus ordonnait à l’esprit impur de sortir de cet homme. Bien des fois le démon s’était emparé de lui et l’avait entraîné dans le désert; dans ces moments c’était inutile de le lier avec des chaînes ou de lui entraver les pieds pour le retenir: il cassait tout.	29 כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות
30 Jésus l’interrogea: "Quel est ton nom?” Il répondit: "Légion!” Car de nombreux démons étaient entrés en lui,	30 וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו
31 et maintenant ils suppliaient Jésus: "Ne nous ordonne pas de retourner à l’abîme.”	31 ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום
32 Or il y avait là des bandes de cochons qui cherchaient leur nourriture dans la montagne. Les démons le supplièrent de les laisser entrer dans les cochons et Jésus le leur permit.	32 ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם
33 Les démons sortirent donc de l’homme pour aller vers les cochons; le troupeau se précipita dans le lac du haut de la falaise et s’y noya.	33 ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע
34 Voyant cela, les gardiens du troupeau prirent la fuite et portèrent la nouvelle à la ville comme dans la campagne.	34 וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים
35 Les gens sortirent pour voir ce qui était arrivé et vinrent jusqu’à Jésus. Près de lui ils trouvèrent assis, à ses pieds, cet homme dont les démons étaient sortis: il était habillé et il avait tout son bon sens. Alors tous ces gens prirent peur.	35 ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו
36 Les témoins leur racontèrent comment le démoniaque avait été délivré	36 ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים
37 et, pour finir, toute la population du secteur le pria de quitter les lieux, car ils étaient complètement terrifiés. Jésus monta dans la barque et s’en retourna.	37 ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב
38 L’homme dont les démons étaient sortis demandait à rester avec lui, mais Jésus le renvoya et lui dit:	38 ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו
39 "Retourne chez toi; là tu raconteras tout ce que Dieu a fait pour toi.” Et l’homme s’en alla raconter par toute la ville les merveilles que Jésus avait faites pour lui.	39 שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע
40 Il y avait du monde pour accueillir Jésus à son retour, car tous l’attendaient.	40 ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו
41 Un homme du nom de Jaïre, président d’une synagogue, se présenta à ce moment. Il tomba aux pieds de Jésus et le supplia de venir chez lui,	41 והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו
42 car sa fille unique qui avait une douzaine d’années était sur le point de mourir. Comme Jésus s’y rendait, la foule le pressait au point de l’étouffer.	42 כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם
43 C’est alors qu’une femme qui depuis douze ans souffrait d’hémorragies, et que personne n’avait pu guérir,	43 ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה
44 s’approcha par derrière et vint toucher la frange de son manteau. Aussitôt l’hémorragie s’arrêta.	44 היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם
45 Jésus demanda: "Qui m’a touché?” Tous s’en défendaient et Pierre lui dit: "Maître, c’est la foule qui te presse et te bouscule!”	45 ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי
46 Mais Jésus dit: "Quelqu’un m’a touché, j’ai senti qu’une force était sortie de moi.”	46 ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה
47 Se voyant découverte, la femme arriva toute tremblante et tomba à ses pieds. Devant tout le monde elle fit savoir pour quelle raison elle l’avait touché et comment elle avait été guérie à l’instant même.	47 ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם
48 Alors Jésus lui dit: "Ma fille, ta foi t’a sauvée: va en paix!”	48 ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום
49 Il parlait encore lorsque quelqu’un arriva de chez le président de synagogue. C’était pour lui dire: "Ta fille est morte, tu n’as plus à déranger le Maître.”	49 עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה
50 Jésus l’entendit et il s’adressa au père: "Ne crains pas, crois seulement et elle sera sauvée.”	50 וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע
51 Arrivé à la maison, il ne laissa entrer avec lui que Pierre, Jean et Jacques, ainsi que le père et la mère de l’enfant.	51 ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה
52 Tous étaient là qui pleuraient et se lamentaient, et lui leur dit: "Ne pleurez pas, elle n’est pas morte, elle dort!”	52 וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא
53 Mais on se moquait de lui car les gens savaient bien qu’elle était morte.	53 וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה
54 Jésus la prit par la main et l’appela: "Enfant, lève-toi!”	54 והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי
55 Son esprit revint en elle; aussitôt elle se leva, et Jésus insista pour qu’on lui donne à manger.	55 ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול
56 Ses parents étaient comme perdus; Jésus, lui, leur commanda de ne dire à personne ce qui était arrivé.	56 וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה