Livre de Job 2

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Et voici que revint le jour où les Fils de Dieu se présentaient devant Yahvé. Satan vint aussi, parmi eux, et se présenta devant Yahvé.	1 ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה
2 Yahvé lui dit: "D’où viens-tu?” Il répondit: “Je viens de parcourir la terre, je suis passé un peu partout.”	2 ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה
3 Yahvé reprit: "As-tu remarqué mon serviteur Job? Il n’a pas son pareil sur la terre: c’est un homme intègre et droit, il craint Dieu et évite le mal. C’est bien inutilement que tu m’as arraché la permission de le perdre, car il se maintient dans sa parfaite fidélité.”	3 ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם
4 Mais Satan répliqua à Yahvé: "Peau pour peau! On donne tout ce qu’on a pour rester en vie!	4 ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו
5 Peut-être pourrais-tu étendre la main pour le frapper dans ses os et sa chair. Alors sûrement il te maudirait en face!”	5 אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך
6 Yahvé dit à Satan: "Soit! Je te le livre, mais respecte sa vie.”	6 ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר
7 Satan se retira de devant Yahvé et il frappa Job de plaies purulentes, depuis la plante des pieds jusqu’au sommet de la tête.	7 ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד קדקדו
8 Job s’assit alors sur un tas de cendres et ramassa un morceau de poterie pour se gratter.	8 ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר
9 Sa femme lui dit: "Vas-tu te maintenir dans ta parfaite fidélité? Maudis Dieu et meurs!”	9 ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת
10 Il lui répondit: "Tu parles comme une insensée! Si nous acceptons le bonheur que Dieu nous donne, pourquoi n’accepterions-nous pas aussi le malheur?” En tout cela, Job ne pécha pas en paroles.	10 ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו
11 En apprenant tous les malheurs qui étaient arrivés à Job, trois de ses amis voulurent le visiter, et ils vinrent, chacun de son pays. C’étaient Élifaz de Téman, Bildad de Chouah et Sofar de Nahama. Ils s’étaient mis d’accord pour aller le plaindre et le consoler.	11 וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו
12 Quand de loin ils levèrent les yeux et le virent, ils ne purent le reconnaître. Ils commencèrent à se lamenter et à pleurer; chacun déchira son manteau, puis ils jetèrent en l’air de la poussière qui leur retombait sur la tête.	12 וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה
13 Ils restèrent ainsi sept jours et sept nuits près de lui, assis par terre. Aucun d’eux ne lui adressait la parole, car ils voyaient combien grande était sa douleur.	13 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד