Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 23

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה וְהֵמָּה שֹׁסִים אֶת־הַגֳּרָנֹות	1 On rapporta cette nouvelle à David: “Les Philistins sont partis en campagne contre Keïla et ils ont pillé les aires à battre le grain.”
2 וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה ס וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־דָּוִד לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהֹושַׁעְתָּ אֶת־קְעִילָה	2 Alors David consulta Yahvé; il demanda: “Dois-je partir en campagne contre ces Philistins?” Yahvé répondit à David: “Va, tu battras les Philistins et tu délivreras Keïla.”
3 וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים וְאַף כִּי־נֵלֵךְ קְעִלָה אֶל־מַעַרְכֹות פְּלִשְׁתִּים׃ ס	3 Mais les hommes de David lui dirent: “Nous avons déjà assez à craindre ici en Juda, faut-il maintenant aller chercher les Philistins à Keïla?”
4 וַיֹּוסֶף עֹוד דָּוִד לִשְׁאֹל בַּיהוָה ס וַיַּעֲנֵהוּ יְהוָה וַיֹּאמֶר קוּם רֵד קְעִילָה כִּי־אֲנִי נֹתֵן אֶת־פְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ	4 David consulta de nouveau Yahvé et Yahvé répondit: “Lève-toi, descends à Keïla, car je livre les Philistins entre tes mains.”
5 וַיֵּלֶךְ דָּוִד [וַאִנְשֹׁו כ] (וַאֲנָשָׁיו ק) קְעִילָה וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּנְהַג אֶת־מִקְנֵיהֶם וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדֹולָה וַיֹּשַׁע דָּוִד אֵת יֹשְׁבֵי קְעִילָה׃ ס	5 David partit donc pour Keïla avec ses hommes, et il livra combat aux Philistins. Il enleva leurs troupeaux et leur infligea une grande défaite; c’est ainsi que David délivra les habitants de Keïla.
6 וַיְהִי בִּבְרֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן־אֲחִימֶלֶךְ אֶל־דָּוִד קְעִילָה אֵפֹוד יָרַד בְּיָדֹו	6 (Quand Ébyatar fils d’Ahimélek s’était enfui auprès de David à Keïla, il était descendu avec l’éphod.)
7 וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי־בָא דָוִד קְעִילָה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נִכַּר אֹתֹו אֱלֹהִים בְּיָדִי כִּי נִסְגַּר לָבֹוא בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ	7 On avertit Saül que David était entré à Keïla; Saül dit: “Dieu l’a livré entre mes mains: en entrant dans une ville avec portes et verrous, il s’est enfermé lui-même.”
8 וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת־כָּל־הָעָם לַמִּלְחָמָה לָרֶדֶת קְעִילָה לָצוּר אֶל־דָּוִד וְאֶל־אֲנָשָׁיו	8 Saül convoqua tout le peuple pour la guerre: ils descendirent à Keïla pour assiéger David et ses hommes.
9 וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה וַיֹּאמֶר אֶל־אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגִּישָׁה הָאֵפֹוד׃ ס	9 Lorsque David apprit que Saül préparait quelque chose contre lui, il dit au prêtre Ébyatar: “Amène l’éphod.”
10 וַיֹּאמֶר דָּוִד יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמֹעַ שָׁמַע עַבְדְּךָ כִּי־מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבֹוא אֶל־קְעִילָה לְשַׁחֵת לָעִיר בַּעֲבוּרִי	10 David fit cette consultation: “Yahvé, Dieu d’Israël, ton serviteur a appris que Saül cherche à forcer Keïla et à détruire la ville à cause de moi.
11 הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדֹו הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד־נָא לְעַבְדֶּךָ ס וַיֹּאמֶר יְהוָה יֵרֵד	11 Est-ce que Saül descendra comme l’a entendu dire ton serviteur? Yahvé, Dieu d’Israël, renseigne-moi, je te prie.” Yahvé répondit: “Il viendra.”
12 וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת־אֲנָשַׁי בְּיַד־שָׁאוּל וַיֹּאמֶר יְהוָה יַסְגִּירוּ׃ ס	12 David dit: “Est-ce que les habitants de Keïla me livreront à Saül avec mes hommes?” Yahvé répondit: “Ils vous livreront.”
13 וַיָּקָם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו כְּשֵׁשׁ־מֵאֹות אִישׁ וַיֵּצְאוּ מִקְּעִלָה וַיִּתְהַלְּכוּ בַּאֲשֶׁר יִתְהַלָּכוּ וּלְשָׁאוּל הֻגַּד כִּי־נִמְלַט דָּוִד מִקְּעִילָה וַיֶּחְדַּל לָצֵאת	13 Alors David se leva avec ses hommes, au nombre d’environ 600, ils sortirent de Keïla et partirent sans savoir où. Lorsque Saül apprit que David s’était enfui de Keïla, il renonça à son expédition.
14 וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמִּדְבָּר בַּמְּצָדֹות וַיֵּשֶׁב בָּהָר בְּמִדְבַּר־זִיף וַיְבַקְשֵׁהוּ שָׁאוּל כָּל־הַיָּמִים וְלֹא־נְתָנֹו אֱלֹהִים בְּיָדֹו	14 David demeura dans les refuges du désert, puis dans la montagne, dans le désert de Ziph. Tous les jours Saül le recherchait, mais Dieu ne le livra pas entre ses mains.
15 וַיַּרְא דָוִד כִּי־יָצָא שָׁאוּל לְבַקֵּשׁ אֶת־נַפְשֹׁו וְדָוִד בְּמִדְבַּר־זִיף בַּחֹרְשָׁה׃ ס	15 Quand David était à Horcha, dans le désert de Ziph, il apprit que Saül s’était mis en campagne pour le tuer.
16 וַיָּקָם יְהֹונָתָן בֶּן־שָׁאוּל וַיֵּלֶךְ אֶל־דָּוִד חֹרְשָׁה וַיְחַזֵּק אֶת־יָדֹו בֵּאלֹהִים	16 C’est alors que Jonathan, fils de Saül, se rendit près de David, à Horcha, pour le réconforter de la part de Dieu.
17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַל־תִּירָא כִּי לֹא תִמְצָאֲךָ יַד שָׁאוּל אָבִי וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה־לְּךָ לְמִשְׁנֶה וְגַם־שָׁאוּל אָבִי יֹדֵעַ כֵּן	17 Il lui dit: “Ne crains rien, mon père Saül ne te trouvera pas. Tu régneras sur Israël et je serai ton second, mon père Saül le sait bien.”
18 וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית לִפְנֵי יְהוָה וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּחֹרְשָׁה וִיהֹונָתָן הָלַךְ לְבֵיתֹו׃ ס	18 Tous deux alors conclurent une alliance devant Yahvé. David resta à Horcha tandis que Jonathan s’en retournait chez lui.
19 וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל־שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר הֲלֹוא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדֹות בַּחֹרְשָׁה בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימֹון	19 Des gens de Ziph se rendirent à Guibéa auprès de Saül, ils lui dirent: “David n’est-il pas caché chez nous dans les refuges de Horcha, sur la colline de Hakila qui domine le sud de la Steppe?
20 וְעַתָּה לְכָל־אַוַּת נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ לָרֶדֶת רֵד וְלָנוּ הַסְגִּירֹו בְּיַד הַמֶּלֶךְ	20 Que mon seigneur descende lorsqu’il le voudra, nous livrerons David entre les mains du roi.”
21 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה כִּי חֲמַלְתֶּם עָלָי	21 Saül leur dit: “Que Yahvé vous bénisse pour avoir eu pitié de moi.
22 לְכוּ־נָא הָכִינוּ עֹוד וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת־מְקֹומֹו אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלֹו מִי רָאָהוּ שָׁם כִּי אָמַר אֵלַי עָרֹום יַעְרִם הוּא	22 Retournez maintenant et informez-vous exactement du lieu où il se cache. Sachez qui l’a vu là-bas, car on m’a dit qu’il était très rusé.
23 וּרְאוּ וּדְעוּ מִכֹּל הַמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם וְשַׁבְתֶּם אֵלַי אֶל־נָכֹון וְהָלַכְתִּי אִתְּכֶם וְהָיָה אִם־יֶשְׁנֹו בָאָרֶץ וְחִפַּשְׂתִּי אֹתֹו בְּכֹל אַלְפֵי יְהוּדָה	23 Regardez attentivement, reconnaissez toutes les cachettes où il pourrait se trouver. Vous reviendrez vers moi une fois que vous serez bien informés, et je partirai avec vous. S’il est dans le pays, je le rechercherai dans tous les clans de Juda.”
24 וַיָּקוּמוּ וַיֵּלְכוּ זִיפָה לִפְנֵי שָׁאוּל וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּמִדְבַּר מָעֹון בָּעֲרָבָה אֶל יְמִין הַיְשִׁימֹון	24 Ils s’en retournèrent à Ziph, précédant Saül. David et ses hommes se trouvaient au désert de Maon, dans la vallée qui est au sud de la Steppe.
25 וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו לְבַקֵּשׁ וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיֵּרֶד הַסֶּלַע וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר מָעֹון וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי־דָוִד מִדְבַּר מָעֹון	25 Saül et ses hommes partirent à sa recherche, mais David en fut informé et il descendit à la Roche. Il demeura dans le désert de Maon. Saül le sut et il poursuivit David dans le désert de Maon.
26 וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת מִפְּנֵי שָׁאוּל וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל־דָּוִד וְאֶל־אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם	26 Saül marchait d’un côté de la montagne, et David avec ses hommes, de l’autre côté. David et ses hommes pressaient le pas pour échapper à Saül tandis que lui et ses hommes cherchaient à encercler David et ses compagnons pour s’emparer d’eux.
27 וּמַלְאָךְ בָּא אֶל־שָׁאוּל לֵאמֹר מַהֲרָה וְלֵכָה כִּי־פָשְׁטוּ פְלִשְׁתִּים עַל־הָאָרֶץ	27 Un messager vint alors trouver Saül pour lui dire: “Dépêche-toi de venir, les Philistins ont envahi le pays.”
28 וַיָּשָׁב שָׁאוּל מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים עַל־כֵּן קָרְאוּ לַמָּקֹום הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקֹות	28 Saül renonça donc à poursuivre David et partit combattre les Philistins, c’est pourquoi on appela ce lieu la Roche des Séparations.
29 וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדֹות עֵין־גֶּדִי