Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 13

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 אַהֲבַת הָאַחִים תַּעֲמֹד	1 Ἡ φιλαδελφία μενέτω.
2 הַכְנָסַת אֹרְחִים אַל־תִּשְׁכָּחוּ כִּי־יֵשׁ אֲשֶׁר הִכְנִיסוּ־בָהּ מַלְאָכִים וְלֹא יָדָעוּ	2 τῆς φιλοξενίας μὴ ἐπιλανθάνεσθε, διὰ ταύτης γὰρ ἔλαθόν τινες ξενίσαντες ἀγγέλους.
3 זִכְרוּ אֶת־הָאֲסוּרִים כְּאִלּוּ אַתֶּם אֲסוּרִים עִמָּהֶם וְאֵת הַנִּלְחָצִים בַּאֲשֶׁר גַּם־אַתֶּם בַּבָּשָׂר	3 μιμνῄσκεσθε τῶν δεσμίων ὡς συνδεδεμένοι, τῶν κακουχουμένων ὡς καὶ αὐτοὶ ὄντες ἐν σώματι.
4 הָאִישׁוּת תִּיקַר בַּכֹּל וְעֶרֶשׂ יְצוּעֲכֶם אַל־יְחֻלָּל אֶת־הַזֹּנִים וְאֶת־הַמְנָאֲפִים יָדִין אֱלֹהִים	4 Τίμιος ὁ γάμος ἐν πᾶσιν καὶ ἡ κοίτη ἀμίαντος, πόρνους γὰρ καὶ μοιχοὺς κρινεῖ ὁ θεός.
5 רַחֲקוּ מֵאַהֲבַת כֶּסֶף וְשִׂמְחוּ בְחֶלְקְכֶם כִּי הוּא אָמַר לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ	5 Ἀφιλάργυρος ὁ τρόπος, ἀρκούμενοι τοῖς παροῦσιν. αὐτὸς γὰρ εἴρηκεν· οὐ μή σε ἀνῶ οὐδ’ οὐ μή σε ἐγκαταλίπω,
6 עַל־כֵּן נִבְטַח וְנֹאמַר יְהוָֹה לִי בְּעֹזְרָי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם	6 ὥστε θαρροῦντας ἡμᾶς λέγειν· κύριος ἐμοὶ βοηθός, [καὶ] οὐ φοβηθήσομαι, τί ποιήσει μοι ἄνθρωπος;
7 זִכְרוּ אֶת־מַנְהִיגֵיכֶם אֲשֶׁר־הִגִּידוּ לָכֶם אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בִּינוּ לְאַחֲרִית דַּרְכָּם וּלְכוּ בֶּאֱמוּנָתָם	7 Μνημονεύετε τῶν ἡγουμένων ὑμῶν, οἵτινες ἐλάλησαν ὑμῖν τὸν λόγον τοῦ θεοῦ, ὧν ἀναθεωροῦντες τὴν ἔκβασιν τῆς ἀναστροφῆς μιμεῖσθε τὴν πίστιν.
8 יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ גַּם־תְּמוֹל גַּם־הַיּוֹם הוּא הוּא וְגַם־לְעוֹלָמִים	8 Ἰησοῦς Χριστὸς ἐχθὲς καὶ σήμερον ὁ αὐτὸς καὶ εἰς τοὺς αἰῶνας.
9 אַל־תִּנּוֹעוּ בְּתוֹרוֹת שֹׁנוֹת וְזָרוֹת כִּי טוֹב לְכוֹנֵן לִבֵּנוּ בַּחֶסֶד וְלֹא בְּעִנְיְנֵי מַאֲכָל אֲשֶׁר לֹא הוֹעִילוּ לַמִּתְהַלְּכִים בָּהֶם	9 Διδαχαῖς ποικίλαις καὶ ξέναις μὴ παραφέρεσθε· καλὸν γὰρ χάριτι βεβαιοῦσθαι τὴν καρδίαν, οὐ βρώμασιν ἐν οἷς οὐκ ὠφελήθησαν οἱ περιπατοῦντες.
10 יֶשׁ־לָנוּ מִזְבֵּחַ אֲשֶׁר אֵינָם רַשָּׁאִים לֶאֱכֹל מֵעָלָיו מְשָׁרְתֵי הַמִּשְׁכָּן	10 ἔχομεν θυσιαστήριον ἐξ οὗ φαγεῖν οὐκ ἔχουσιν ἐξουσίαν οἱ τῇ σκηνῇ λατρεύοντες.
11 כִּי־הַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר הוּבָא דָמָן בַּקֹּדֶשׁ לְכַפָּרַת הַחֵטְא עַל־יְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל גְּוִיּוֹתֵיהֶן נִשְׂרְפוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה	11 ὧν γὰρ εἰσφέρεται ζῴων τὸ αἷμα περὶ ἁμαρτίας εἰς τὰ ἅγια διὰ τοῦ ἀρχιερέως, τούτων τὰ σώματα κατακαίεται ἔξω τῆς παρεμβολῆς.
12 בַּעֲבוּר זֹאת גַּם־יֵשׁוּעַ לְמַעַן קַדֵּשׁ בְּדָמוֹ אֶת־הָעָם עֻנָּה מִחוּץ לַשָּׁעַר	12 Διὸ καὶ Ἰησοῦς, ἵνα ἁγιάσῃ διὰ τοῦ ἰδίου αἵματος τὸν λαόν, ἔξω τῆς πύλης ἔπαθεν.
13 לָכֵן נֵצְאָה־נָּא אֵלָיו אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְנִשָּׂא אֶת־חֶרְפָּתוֹ	13 τοίνυν ἐξερχώμεθα πρὸς αὐτὸν ἔξω τῆς παρεμβολῆς τὸν ὀνειδισμὸν αὐτοῦ φέροντες·
14 כִּי־פֹה אֵין־לָנוּ עִיר עֹמָדֶת כִּי אֶת־הָעֲתִידָה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים	14 οὐ γὰρ ἔχομεν ὧδε μένουσαν πόλιν ἀλλὰ τὴν μέλλουσαν ἐπιζητοῦμεν.
15 לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל־עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים הִיא־פְרִי שְׂפָתַיִם הַמּוֹדוֹת לִשְׁמוֹ	15 Δι’ αὐτοῦ [οὖν] ἀναφέρωμεν θυσίαν αἰνέσεως διὰ παντὸς τῷ θεῷ, τοῦτ’ ἔστιν καρπὸν χειλέων ὁμολογούντων τῷ ὀνόματι αὐτοῦ.
16 וְאַל־תִּשְׁכְּחוּ לִגְמֹל חֶסֶד וְלָתֵת לָאֶבְיוֹנִים כִּי־זְבָחִים כָּאֵלֶּה יֶעֶרְבוּ לֵאלֹהִים	16 τῆς δὲ εὐποιΐας καὶ κοινωνίας μὴ ἐπιλανθάνεσθε· τοιαύταις γὰρ θυσίαις εὐαρεστεῖται ὁ θεός.
17 שִׁמְעוּ אֶל־מַנְהִיגֵיכֶם וְהִכָּנְעוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי־שֹׁקְדִים הֵם עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם כַּעֲתִידִים לָתֵת חֶשְׁבּוֹן לְמַעַן יַעֲשֹוּ־זֹאת בְּשִׂמְחָה וְלֹא בַאֲנָחָה כִּי זֹאת לֹא־לְהוֹעִיל לָכֶם	17 Πείθεσθε τοῖς ἡγουμένοις ὑμῶν καὶ ὑπείκετε, αὐτοὶ γὰρ ἀγρυπνοῦσιν ὑπὲρ τῶν ψυχῶν ὑμῶν ὡς λόγον ἀποδώσοντες, ἵνα μετὰ χαρᾶς τοῦτο ποιῶσιν καὶ μὴ στενάζοντες· ἀλυσιτελὲς γὰρ ὑμῖν τοῦτο.
18 הִתְפַּלְלוּ בַּעֲדֵנוּ כִּי יָדַעְנוּ אֲשֶׁר שְׁלֵמָה מַחֲשַׁבְתֵּנוּ וְנַחְפֹּץ לָלֶכֶת דֶּרֶךְ יְשָׁרָה בַּכֹּל	18 Προσεύχεσθε περὶ ἡμῶν· πειθόμεθα γὰρ ὅτι καλὴν συνείδησιν ἔχομεν, ἐν πᾶσιν καλῶς θέλοντες ἀναστρέφεσθαι.
19 וּבְחָזְקָה אֲבַקֵּשׁ מִכֶּם לַעֲשׂוֹת זֹאת לְמַעַן אוּשַׁב אֲלֵיכֶם בִּמְהֵרָה	19 περισσοτέρως δὲ παρακαλῶ τοῦτο ποιῆσαι, ἵνα τάχιον ἀποκατασταθῶ ὑμῖν.
20 וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר בְּדַם בְּרִית עוֹלָם הֶעֱלָה מִן־הַמֵּתִים אֶת־רֹעֵה הַצֹּאן הַגָּדוֹל אֶת־יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	20 Ὁ δὲ θεὸς τῆς εἰρήνης, ὁ ἀναγαγὼν ἐκ νεκρῶν τὸν ποιμένα τῶν προβάτων τὸν μέγαν ἐν αἵματι διαθήκης αἰωνίου, τὸν κύριον ἡμῶν Ἰησοῦν,
21 הוּא יַשְׁלִימְכֶם בְּכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּפָעֳלוֹ בָכֶם אֶת־הָרָצוּי לְפָנָיו בְּיַד־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן	21 καταρτίσαι ὑμᾶς ἐν παντὶ ἀγαθῷ εἰς τὸ ποιῆσαι τὸ θέλημα αὐτοῦ, ποιῶν ἐν ἡμῖν τὸ εὐάρεστον ἐνώπιον αὐτοῦ διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ, ᾧ ἡ δόξα εἰς τοὺς αἰῶνας [τῶν αἰώνων], ἀμήν.
22 וַאֲבַקֵּשׁ מִכֶּם אַחַי שְׂאוּ־נָא דְּבַר הַתּוֹכֵחָה כִּי כָתַבְתִּי אֲלֵיכֶם בִּקְצָרָה	22 Παρακαλῶ δὲ ὑμᾶς, ἀδελφοί, ἀνέχεσθε τοῦ λόγου τῆς παρακλήσεως, καὶ γὰρ διὰ βραχέων ἐπέστειλα ὑμῖν.
23 וּדְעוּ כִּי טִימוֹתִיּוֹס אָחִינוּ יָצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְהָיָה אִם־יָבֹא בִמְהֵרָה אֶרְאֶה אִתּוֹ אֶת־פְּנֵיכֶם	23 Γινώσκετε τὸν ἀδελφὸν ἡμῶν Τιμόθεον ἀπολελυμένον, μεθ’ οὗ ἐὰν τάχιον ἔρχηται ὄψομαι ὑμᾶς.
24 שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם כָּל־מַנְהִיגֵיכֶם וְלִשְׁלוֹם כָּל־הַקְּדשִׁים בְּנֵי אֶרֶץ אִיטַלְיָא שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֹמְכֶם	24 Ἀσπάσασθε πάντας τοὺς ἡγουμένους ὑμῶν καὶ πάντας τοὺς ἁγίους. Ἀσπάζονται ὑμᾶς οἱ ἀπὸ τῆς Ἰταλίας.
25 הַחֶסֶד עִם־כֻּלְּכֶם אָמֵן	25 Ἡ χάρις μετὰ πάντων ὑμῶν.