Prima lettera di Giovanni - (מכתב ראשון של יוחנן) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וְזֹאת תֵּדַע כִּי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבֹאוּ עִתִּים קָשׁוֹת	1 Hoc autem scito, quod in no vissimis diebus instabunt tem pora periculosa.
2 כִּי־יִהְיוּ הָאֲנָשִׁים אֹהֲבֵי עַצְמָם וְאֹהֲבֵי בֶצַע וְהוֹלְלִים וְגֵאִים וּמְגַדְּפִים וּמַמְרִים בַּאֲבוֹתָם וּכְפוּיֵי טוֹבָה וְלֹא חֲסִידִים	2 Erunt enim homines seipsos amantes, cupidi, elati, superbi, blasphemi, parentibus inoboedientes, ingrati, scelesti,
3 חַסְרֵי אַהֲבָה וּבוֹגְדִים וּמַלְשִׁינִים וְזוֹלְלִים וְאַכְזָרִים וְשׂנְאֵי טוֹב	3 sine affectione, sine foedere, criminatores, incontinentes, immites, sine benignitate,
4 וּמֹסְרִים וּפֹחֲזִים וּגְבֹהֵי רוּחַ וְהֹלְכִים אַחֲרֵי תַעֲנוּגִים יוֹתֵר מֵאַחֲרֵי הָאֱלֹהִים	4 proditores, protervi, tumidi, voluptatum amatores magis quam Dei,
5 וַאֲשֶׁר דִּמְיוֹן חֲסִידוּת לָהֶם וּמְכַחֲשִׁים בְּכֹחָהּ וְאַתָּה סוּר מֵאֵלֶּה	5 habentes speciem quidem pietatis, virtutem autem eius abnegantes; et hos devita.
6 כִּי־יֵשׁ בָּהֶם הַבָּאִים בַּלָּאט אֶל־הַבָּתִּים וְשֹׁבִים נָשִׁים טְעוּנוֹת חֲטָאִים וְנִתְעוֹת בְּתַאֲוֺת שֹׁנוֹת	6 Ex his enim sunt, qui penetrant domos et captivas ducunt mulierculas oneratas peccatis, quae ducuntur variis concupiscentiis,
7 הַלֹּמְדוֹת תָּמִיד וּלְעוֹלָם אֵינָן יְכֹלוֹת לָבוֹא לִידִיעַת הָאֱמֶת	7 semper discentes et numquam ad scientiam veritatis pervenire valentes.
8 כִּי־כְמוֹ יַנִּיס וְיַמְבְּרִיס אֲשֶׁר־קָמוּ עַל־משֶׁה כֵּן גַּם־אֵלֶּה מִתְקוֹמְמִים אֶל־הָאֱמֶת אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִשְׁחֲתָה דַעְתָּם וְנִמְאָסִים בִּדְבַר הָאֱמוּנָה	8 Quemadmodum autem Iannes et Iambres restiterunt Moysi, ita et hi resistunt veritati, homines corrupti mente, reprobi circa fidem;
9 אָכֵן לֹא־יוֹסִיפוּ לְהַצְלִיחַ כִּי שִׁגְעוֹנָם יִגָּלֶה לַכֹּל כַּאֲשֶׁר קָרָה גַּם־אֶת־הָאֲנָשִׁים הָהֵם	9 sed ultra non proficient, insipientia enim eorum manifesta erit omnibus, sicut et illorum fuit.
10 אֲבָל אַתָּה הָלַכְתָּ אַחֲרַי בַּהוֹרָאָה וּבַהַנְהָגָה וּבָרָצוֹן וּבָאֱמוּנָה וּבְאֹרֶךְ הָרוּחַ וּבָאַהֲבָה וּבַסַּבְלָנוּת	10 Tu autem assecutus es meam doctrinam, institutionem, propositum, fidem, longanimitatem, dilectionem, patientiam,
11 וּבָרְדִיפוֹת וּבָעִנּוּיִם אֲשֶׁר מְצָאוּנִי בְּאַנְטְיוֹכְיָא וּבְאִקּוֹנְיָא וּבְלוּסְטְרָא וְאֵלֶּה הָרְדִיפוֹת סָבַלְתִּי וּמִכֻּלָּן הִצִּילַנִי הָאָדוֹן	11 persecutiones, passiones, qualia mihi facta sunt Antiochiae, Iconii, Lystris, quales persecutiones sustinui; et ex omnibus me eripuit Dominus.
12 וְגַם כָּל־הַחֲפֵצִים לִחְיוֹת חַיֵּי חֲסִידוּת בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ הֵמָּה יֵרָדֵפוּ	12 Et omnes, qui volunt pie vivere in Christo Iesu, persecutionem patientur;
13 וַאֲנָשִׁים רָעִים וְקֹסְמִים יוֹסִיפוּ סָרָה מַתְעִים וְנִתְעִים	13 mali autem homines et seductores proficient in peius, in errorem mittentes et errantes.
14 אֲבָל אַתָּה עֲמֹד בְּמַה־שֶּׁלָּמַדְתָּ וְהָבְטַחְתָּ כִּי יוֹדֵעַ אַתָּה מִי־הוּא אֲשֶׁר לָמַדְתָּ מִמֶּנּוּ	14 Tu vero permane in his, quae didicisti et credita sunt tibi, sciens a quibus didiceris,
15 וּמִנְּעוּרֶיךָ יָדַעְתָּ אֶת־כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ הַיְכֹלִים לְהַחְכִּימְךָ אֶל־הַיְשׁוּעָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	15 et quia ab infantia Sacras Litteras nosti, quae te possunt instruere ad salutem per fidem, quae est in Christo Iesu.
16 כִּי כָּל־הַכָּתוּב נִכְתַּב בְּרוּחַ אֱלֹהִים גַּם־מוֹעִיל לְהוֹרֹת וּלְהוֹכִיחַ וּלְיַשֵּׁר וּלְיַסֵּר בַּצֶּדֶק	16 Omnis Scriptura divinitus inspirata est et utilis ad docendum, ad arguendum, ad corrigendum, ad erudiendum in iustitia,
17 לְמַעַן אֲשֶׁר־יִהְיֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים תָּמִים וּמָהִיר לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב	17 ut perfectus sit homo Dei, ad omne opus bonum instructus.
18 בָּנַי אַל־נָא נֶאֱהַב בְּמִלִּין וּבַלָּשׁוֹן כִּי אִם־בְּפֹעַל וּבֶאֱמֶת
19 וּבָזֹאת נֵדְעָה כִּי מִן־הָאֱמֶת אֲנַחְנוּ וּלְפָנָיו נַשְׁקִיט אֶת־לִבּוֹתֵינוּ
20 כִּי אִם־לְבָבֵנוּ יַרְשִׁיעַ אֹתָנוּ הָאֱלֹהִים נִשְׂגָּב הוּא מִלְּבָבֵנוּ וְיֹדֵעַ אֶת־כֹּל
21 אֲהוּבַי אִם־לְבָבֵנוּ לֹא־יַרְשִׁיעֵנוּ בִּטָּחוֹן לָנוּ בֵּאלֹהִים
22 וְכָל־אֲשֶׁר נִשְׁאַל מֵאִתּוֹ נְקַבֵּל כִּי־נִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֺתָיו וְנַעֲשֶׂה אֶת־הָרָצוּי לְפָנָיו
23 וְזֹאת הִיא מִצְוָתוֹ לְהַאֲמִין בְּשֶׁם־בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּלְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ
24 וְהַשֹּׁמֵר אֶת־מִצְוֺתָיו יָקוּם בּוֹ וְהוּא בוֹ וּבָזֹאת נֵדַע כִּי־הוּא שֹׁכֵן בָּנוּ בָּרוּחַ אֲשֶׁר־נָתַן לָנוּ