Seconda lettera di Pietro - (מכתב שני של פיטר) 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 כֹּל אֲשֶׁר־הֵם תַּחַת עֹל הָעַבְדוּת יַחְשְׁבוּ אֶת־אֲדֹנֵיהֶם רְאוּיִם לְכָל־כָּבוֹד לְמַעַן לֹא־יְחֻלַּל שֵׁם הָאֱלֹהִים וְהַלֶּקַח	1 Que los esclavos consideren a sus dueños dignos de todo respeto, para que el nombre de Dios y su doctrina no sean objeto de blasfemia.
2 וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲדֹנֵיהֶם בְּנֵי אֱמוּנָה אַל־יָקֵלּוּ אֹתָם עַל־הֱיוֹתָם אַחִים כִּי אִם־יַעַבְדוּם בְּיוֹתֵר בַּעֲבוּר כִּי־מַאֲמִינִים וַאֲהוּבִים הֵם הַמִּשְׁתַּדְּלִים לִגְמֹל חָסֶד אֶת־זֹאת תְּלַמֵּד וּתְצַוֶּה	2 Y si sus dueños son creyentes, que no los respeten menos por el hecho de ser hermanos. Al contrario, que pongan mayor empeño en servirlos, porque así benefician a hermanos queridos en la fe. Enseña todo esto, e insiste en ello.
3 הָאִישׁ אֲשֶׁר יוֹרֶה תּוֹרָה אַחֶרֶת וְלֹא יַעֲמֹד בַּדְּבָרִים הַבְּרִיאִים שֶׁל־אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבְלֶקַח הַחֲסִידוּת	3 Si alguien enseña otra cosa y no se atiene a los preceptos saludables de nuestro Señor Jesucristo, ni a la doctrina que es conforme a la piedad,
4 נַפְשׁוֹ עֻפְּלָה וְלֹא יָדַע מְאוּמָה כִּי אִם־חֹלֶה הוּא בִּשְׁאֵלוֹת וּמַחֲלֹקוֹת מִלִּים הַמְּבִיאוֹת לִידֵי קִנְאָה וּמְרִיבָה וְגִדּוּפִים וַחֲשָׁד רָע	4 es un ignorante y un orgulloso, ávido de discusiones y de vanas polémicas. De allí nacen la envidia, la discordia, los insultos, las sospechas malignas
5 וִכּוּחֵי הֶבֶל שֶׁל־אֲנָשִׁים נִשְׁחֲתֵי דַעַת וּמְחֻסְּרֵי אֱמֶת הַשָּׂמִים אֶת־הַחֲסִידוּת לִדְבַר בָּצַע סוּר מֵאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה	5 y los conflictos interminables, propios de hombres mentalmente corrompidos y apartados de la verdad, que pretenden hacer de la piedad una fuente de ganancias.
6 וְאַף־אָמְנָם יִתְרוֹן גָּדוֹל הִיא הַחֲסִידוּת עִם־לֵב שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ	6 Sí, es verdad que la piedad reporta grandes ganancias, pero solamente si va unida al desinterés.
7 כִּי לֹא־הֵבֵאנוּ מְאוּמָה לָעוֹלָם בְּיָדוּעַ שֶׁגַּם־לֹא נוּכַל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מְאוּמָה	7 Porque nada trajimos cuando vinimos al mundo, y al irnos, nada podremos llevar.
8 וְעַל־כֵּן אִם־יֵשׁ לָנוּ מָזוֹן וּכְסוּת נִסְתַּפְּקָה בָּהֶם	8 Contentémonos con el alimento y el abrigo.
9 אֲבָל הַמְבַקְשִׁים לְהַעֲשִׁיר יִפְּלוּ בְנִסָּיוֹן וּבְמוֹקְשִׁים וּבְרֹב תַּאֲוֺת סְכָלוֹת וּמַשְׁחִיתוֹת הַמַּשְׁקִיעוֹת אֶת־הָאָדָם בַּשַּׁחַת וּבָאֲבַדּוֹן	9 Los que desean ser ricos se exponen a la tentación, caen en la trampa de innumerables ambiciones, y cometen desatinos funestos que los precipitan a la ruina y a la perdición.
10 כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל־הָרָעוֹת אַהֲבַת הַכֶּסֶף וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָרְגוּ לוֹ וַיָּסוּרוּ מִן־הָאֱמוּנָה וַיַּעֲצִיבוּ אֶת־נַפְשָׁם בְּמַכְאֹבִים רַבִּים	10 Porque la avaricia es la raíz de todos los males, y al dejarse llevar por ella, algunos perdieron la fe y se ocasionaron innumerables sufrimientos.
11 וְאַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים בְּרַח־לְךָ מֵאֵלֶּה וּרְדֹף צְדָקָה וַחֲסִידוּת וֶאֱמוּנָה וְאַהֲבָה וְסַבְלָנוּת וַעֲנָוָה	11 En lo que a ti concierne, hombre Dios, huye de todo esto. Practica la justicia, la piedad, la fe, el amor, la constancia, la bondad.
12 הִלָּחֵם הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה שֶׁל־הָאֱמוּנָה וֶאֱחֹז חַיֵּי עוֹלָמִים אֲשֶׁר נִקְרֵאתָ לָהֶם וְהוֹדֵיתָ הוֹדָאָה יָפָה בִּפְנֵי עֵדִים רַבִּים	12 Pelea el buen combate de la fe, conquista la Vida eterna, a la que has sido llamado y en vista de la cual hiciste una magnífica profesión de fe, en presencia de numerosos testigos.
13 הִנְנִי מְצַוְּךָ נֶגֶד הָאֱלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת־כֹּל וְנֶגֶד הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר הֵעִיד הַהוֹדָאָה הַיָּפָה לִפְנֵי פָּנְטִיּוֹס פִּילָטוֹס	13 Yo te ordeno delante de Dios, que da vida a todas las cosas, y delante de Cristo Jesús, que dio buen testimonio ante Poncio Pilato:
14 כִּי־שָׁמוֹר תִּשְׁמֹר אֶת־הַמִּצְוָה בְּאֵין־שֶׁמֶץ וָדֹפִי עַד־הוֹפָעַת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	14 observa lo que está prescrito, manteniéndote sin mancha e irreprensible hasta la Manifestación de nuestro Señor Jesucristo,
15 אֲשֶׁר יַרְאֶנָּה בְעִתָּהּ הַמְבֹרָךְ וְהַשַּׁלִּיט לְבַדּוֹ מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים	15 Manifestación que hará aparecer a su debido tiempo el bienaventurado y único Soberano, el Rey de los reyes y Señor de los señores,
16 אֲשֶׁר הוּא לְבַדּוֹ חַי וְקַיָּם וְהוּא הַדָּר בְּאוֹר נִשְׂגָּב וְאִישׁ לֹא רָאָהוּ וְלֹא יוּכַל לִרְאוֹתוֹ וְלוֹ הַכָּבוֹד וּגְבוּרַת עוֹלָמִים אָמֵן	16 el único que posee la inmortalidad y habita en una luz inaccesible, a quien ningún hombre vio ni puede ver. ¡A él sea el honor y el poder para siempre! Amén.
17 אֶת־עֲשִׁירֵי הָעוֹלָם הַזֶּה תְּצַוֶּה שֶׁלֹּא יָרוּם לְבָבָם גַּם לֹא־יִבְטְחוּ בָּעשֶׁר הַבּוֹגֵד כִּי אִם־בֵּאלֹהִים חַיִּים הַמְסַפֵּק לָנוּ דַּי וְהוֹתֵר לִשְׂבֹּעַ	17 A los ricos de este mundo, recomiéndales que no sean orgullosos. Que no pongan su confianza en la inseguridad de las riquezas, sino en Dios, que nos provee de todas las cosas en abundancia a fin de que las disfrutemos.
18 וְיִגְמְלוּ טוֹב וְיַעְשִׁירוּ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים לָתֵת מֵהוֹנָם וְלַעֲזֹר לְזוּלָתָם	18 Que practiquen el bien, que sean ricos en buenas obras, que den con generosidad y sepan compartir sus riquezas.
19 וְיַאַצְרוּ לָהֶם אוֹצָר לִיסוֹד טוֹב לֶעָתִיד שֶׁיַּשִּׂיגוּ אֶת־חַיֵּי הָעוֹלָמִים	19 Así adquirirán para el futuro un tesoro que les permitirá alcanzar la verdadera Vida.
20 אַתָּה טִימוֹתִיּוֹס שְׁמֹר אֶת־הַפִּקָּדוֹן וְהִתְרַחֵק מִדִּבְרֵי הֶבֶל הַפְּסוּלִים וּמִן־וִכּוּחֵי הַמַּדָּע הַנִּקְרָא כֵן בְּשָׁקֶר	20 Querido Timoteo, conserva el bien que te ha sido confiado. Evita la impiedad de una vana palabrería y las objeciones de una pretendida ciencia,
21 אֲשֶׁר יֵשׁ מִתְפָּאֲרִים בּוֹ וַיִּתְעוּ מִן־הָאֱמוּנָה הַחֶסֶד עִמָּךְ אָמֵן	21 ya que por haberla profesado, algunos se han apartado de la fe. Que la gracia de Dios esté con ustedes.