1 אֲבָל הָרוּחַ אֹמֵר בְּפֵרוּשׁ כִּי בְאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיוּ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָסוּרוּ מִן־הָאֱמוּנָה בִּפְנוֹתָם אֶל־הָרוּחוֹת הַמַּטְעוֹת וְאֶל־תּוֹרֹת הַשֵּׁדִים | 1 אבל הרוח אמר בפרוש כי באחרית הימים יהיו אנשים אשר יסורו מן האמונה בפנותם אל הרוחות המטעות ואל תורת השדים |
2 דֹּבְרֵי שְׁקָרִים בַּחֲנֻפָּה וְנִכְוִים הֵם בְּמַדָּעָם | 2 דברי שקרים בחנפה ונכוים הם במדעת |
3 אֹסְרִים לָקַחַת אִשָּׁה וּמֹנְעִים מִמִּינֵי מַאֲכָל אֲשֶׁר בְּרָאָם הָאֱלֹהִים שֶׁיֹּאכְלוּם בְּתוֹדָה הַמַּאֲמִינִים וְיֹדְעֵי הָאֱמֶת | 3 אסרים לקחת אשה ומנעים ממיני מאכל אשר בראם האלהים שיאכלות בתודה המאמינים וידעי האמת |
4 כִּי כָל־בְּרִיאַת אֱלֹהִים טוֹבָה הִיא וְאֵין דָּבָר מְשֻׁקָּץ אִם־יֵאָכֵל בְּתוֹדָה | 4 כי כל בריאת אלהים טובה היא ואין דבר משקץ אם יאכל בתודה |
5 כִּי יְקֻדַּשׁ בִּדְבַר אֱלֹהִים וּבִתְפִלָּה | 5 כי יקדש בדבר אלהים ובתפלה |
6 אִם־תָּשִׂים כָּזֹאת לִפְנֵי אַחֶיךָ מְשָׁרֵת טוֹב תִּהְיֶה לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מְגֻדָּל בְּדִבְרֵי הָאֱמוּנָה וּבַלֶּקַח הַטּוֹב אֲשֶׁר דָּבַקְתָּ אַחֲרָיו | 6 אם תשים כזאת לפני אחיך משרת טוב תהיה לישוע המשיח מגדל בדברי האמונה ובלקח הטוב אשר דבקת אחריו |
7 אַךְ הִתְרַחֵק מֵהַגָּדוֹת פְּסוּלוֹת וּבָלוֹת וְהַרְגֵּל עַצְמְךָ בַּחֲסִידוּת | 7 אך התרחק מהגדות פסולות ובלות והרגל עצמך בחסידות |
8 כִּי הַרְגֵּל הַגּוּף יוֹעִיל מְעָט אֲבָל הַחֲסִידוּת תּוֹעִיל לְכָל־דָּבָר וְיֶשׁ־לָהּ הַבְטָחַת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא | 8 כי הרגל הגוף יועיל מעט אבל החסידות תועיל לכל דבר ויש לה הבטחת חיי העולם הזה והעולם הבא |
9 נֶאֱמָן הַדָּבָר הַזֶּה וְרָאוּי עַל־כֹּל לְהִתְקַבֵּל | 9 נאמן הדבר הזה וראוי על כל להתקבל |
10 כִּי לָזֹאת אֲנַחְנוּ גַּם־יְגֵעִים גַּם־נֹשְׂאִים חֶרְפָּה עַל־אֲשֶׁר הוֹחַלְנוּ לֵאלֹהִים חַיִּים שֶׁהוּא הַמּוֹשִׁיעַ לְכָל־הָאָדָם וּבְיוֹתֵר לַמַּאֲמִינִים | 10 כי לזאת אנחנו גם יגעים גם נעלבים על אשר הוחלנו לאלהים חיים שהוא המושיע לכל האדם וביותר למאמינים |
11 אֶת־זֹאת תְּצַוֶּה וּתְלַמֵּד | 11 את זאת תצוה ותלמד |
12 אַל־יָבוּז אִישׁ אֶת־בְּחוּרוֹתֶיךָ אַךְ הֱיֵה מוֹפֵת לַמַּאֲמִינִים בְּדִבּוּר בְּמַעֲשֶׂה בְּאַהֲבָה בְּרוּחַ בֶּאֱמוּנָה וּבְטָהֳרָה | 12 אל יבוז איש את בחורותיך אך היה מופת למאמינים בדבור במעשה באהבה ברוח באמונה ובטהרה |
13 וֶהְיֵה שָׁקוּד לִקְרֹא וּלְהוֹכִיחַ וּלְהוֹרֹת עַד כִּי־אָבוֹא | 13 והיה שקוד לקרות ולהוכיח ולהורת עד כי אבוא |
14 וְאַל־תֵּקַל בְּעֵינֶיךָ מַתְּנַת הַחֶסֶד אֲשֶׁר בָּךְ הַנְּתוּנָה לְךָ בִּנְבוּאָה עִם־סְמִיכַת יְדֵי הַזְּקֵנִים | 14 ואל תקל בעיניך מתנת החסד אשר בך הנתונה לך בנבואה עם סמיכת ידי הזקנים |
15 לָאֵלֶּה תָּשִׁית לִבְּךָ וּבָהֶם הֱיֵה לְמַעַן תֵּרָאֶה הַצְלָחָתְךָ לַכֹּל | 15 לאלה תשית לבך ובהם היה למען תראה הצלחתך לכל |
16 שִׁית לִבְּךָ לְנַפְשְׁךָ וְלַהוֹרָאָה וְהַחֲזֵק בָּזֶה כִּי־בַעֲשׂוֹתְךָ כֵן תּוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשְׁךָ וְאֶת־נֶפֶשׁ הַשֹּׁמְעִים אֵלֶיךָ | 16 שית לבך לנפשך ולהוראה והחזק בזה כי בעשותך כן תושיע את נפשך ואת נפש השמעים אליך |