Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 7

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הַאֱמֶת הוּא אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ	1 Le grand prêtre demanda: "En est-il bien ainsi?"
2 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲנָשִׁים אַחִים וְאָבוֹת שְׁמָעוּ אֱלֹהֵי הַכָּבוֹד נִרְאָה אֶל־אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּהְיוֹתוֹ בַּאֲרַם נַהֲרַיִם לִפְנֵי שִׁבְתּוֹ בְחָרָן	2 Il répondit: "Frères et pères, écoutez. Le Dieu de la gloire apparut à notre père Abraham, encore enMésopotamie avant de s'établir à Harân,
3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתֶּךָ וּבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ	3 et lui dit: Quitte ton pays et ta parenté, et va dans le pays que je te montrerai.
4 וַיֵּצֵא מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וַיֵּשֶׁב בְּחָרָן וְאַחֲרֵי מוֹת אָבִיו הֶעֱבִיר אֹתוֹ מִשָּׁם אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ עָתָּה	4 Il quitta alors le pays des Chaldéens pour s'établir à Harân. C'est de là, après la mort de son père, queDieu le fit passer dans ce pays où vous habitez maintenant.
5 וְלֹא־נָתַן לוֹ נַחֲלָה בָהּ אַף־לֹא מִדְרַךְ כַּף־רָגֶל וַיַּבְטַח לְתִתָּהּ לַאֲחֻזָּה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו וְעוֹד לֹא־הָיָה־לוֹ בֵן	5 Il ne lui donna aucune propriété dans ce pays, pas même de quoi poser le pied, mais il promit de lui endonner la possession, ainsi qu'à sa postérité après lui quoiqu'il n'eût pas d'enfant.
6 וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים כִּי־גֵר יִהְיֶה זַרְעוֹ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה	6 Et Dieu lui déclara que sa postérité séjournerait en terre étrangère, qu'on la réduirait en servitude etqu'on la maltraiterait durant 400 ans. --
7 וְגַם אֶת־הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי אָמַר אֱלֹהִים וְאַחֲרֵי־כֵן יֵצְאוּ וְיַעַבְדוּנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה	7 Mais la nation dont ils auront été les esclaves, je la jugerai, moi, dit Dieu. Après quoi, ils s'en iront etme rendront leur culte en ce lieu même.
8 וַיִּתֶּן־לוֹ אֶת־בְּרִית הַמִּילָה וּבְכֵן הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק וַיָּמָל אֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְיִצְחָק הוֹלִיד אֶת־יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב הוֹלִיד אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר הָאָבוֹת	8 Il lui donna ensuite l'alliance de la circoncision; c'est ainsi qu'étant devenu père d'Isaac, Abraham lecirconcit le huitième jour. Et Isaac fit de même pour Jacob, et Jacob pour les douze patriarches.
9 וַיְקַנְאוּ הָאָבוֹת בְּיוֹסֵף וַיִּמְכְּרוּ אוֹתוֹ מִצְרָיְמָה וֵאלֹהִים הָיָה עִמּוֹ	9 "Les patriarches, jaloux de Joseph, le vendirent pour être emmené en Egypte. Mais Dieu était avec lui:
10 וַיַּצִּילֵהוּ מִכָּל־צָרוֹתָיו וַיִּתֶּן־לוֹ חֵן וְחָכְמָה לִפְנֵי פַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיְשִׂימֵהוּ שַׁלִּיט עַל־מִצְרַיִם וְעַל כָּל־בֵּיתוֹ	10 il le tira de toutes ses tribulations et lui donna grâce et sagesse devant Pharaon, roi d'Egypte, quil'établit gouverneur de l'Egypte et de toute sa maison.
11 וַיְהִי רָעָב עַל־כָּל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן וְצָרָה גְדוֹלָה וַאֲבוֹתֵינוּ לֹא־מָצְאוּ אֹכֶל	11 Survinrent alors dans toute l'Egypte et en Canaan famine et grande détresse; nos pères ne trouvaientrien à manger.
12 וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיִּשְׁלַח־שָׁמָּה אֶת־אֲבוֹתֵינוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה	12 Apprenant qu'il y avait des vivres en Egypte, Jacob y envoya nos pères une première fois;
13 וּבַפַּעַם הַשֵּׁנִית הִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו וַתִּגָּלֶה לְפַרְעֹה מִשְׁפַּחַת יוֹסֵף	13 la deuxième fois, Joseph se fit reconnaître de ses frères, et son origine fut révélée à Pharaon.
14 וַיִּשְׁלַח יוֹסֵף וַיִּקְרָא לְיַעֲקֹב אָבִיו וּלְכָל־מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נָפֶשׁ	14 Joseph envoya chercher alors son père Jacob et toute sa parenté, qui comptait 75 personnes.
15 וַיֵּרֶד יַעֲקֹב מִצְרָיְמָה וַיָּמָת הוּא וַאֲבוֹתֵינוּ	15 Jacob descendit donc en Egypte, et il y mourut, ainsi que nos pères.
16 וַיּוּבְאוּ שְׁכֶמָה וַיּוּשְׂמוּ בַקֶּבֶר אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב בְּכַסְפּוֹ מִיַּד בְּנֵי־חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם	16 Leurs corps furent transportés à Sichem et déposés dans le tombeau qu'Abraham avait acheté à prixd'argent aux fils d'Emmor, père de Sichem.
17 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבָה עֵת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם וַיִּגְדַּל הָעָם וַיִּרֶב בְּמִצְרָיִם	17 "Comme approchait le temps où devait s'accomplir la promesse que Dieu avait faite solennellement àAbraham, le peuple s'accrut et se multiplia en Egypte,
18 עַד כִּי־קָם מֶלֶךְ אַחֵר אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יוֹסֵף	18 jusqu'à l'avènement d'un nouveau roi qui ne se souvint pas de Joseph.
19 וְזֶה הִתְחַכַּם לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ וַיָּרַע לַאֲבוֹתֵינוּ וַיְצַו אֹתָם לְהַשְׁלִיךְ אֶת־עֹלֲלֵיהֶם אֶל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה לְבִלְתִּי הַחֲיוֹתָם	19 Usant d'astuce envers notre race, ce roi maltraita nos pères, jusqu'à leur faire exposer leurs nouveau-nés pour qu'ils ne puissent pas vivre.
20 בָּעֵת הַהִיא נוֹלַד משֶׁה וַיְהִי־טוֹב לֵאלֹהִים וַיְהִי אָמוּן בְּבֵית אָבִיו שְׁלשָׁה יְרָחִים	20 C'est à ce moment que naquit Moïse, qui était beau devant Dieu. Il fut nourri trois mois dans lamaison de son père;
21 וְכַאֲשֶׁר הֻשְׁלַךְ אָסְפָה אֹתוֹ בַּת־פַּרְעֹה וַתְּגַדְּלֵהוּ לָהּ לְבֵן	21 puis, comme il avait été exposé, la fille de Pharaon le recueillit et l'éleva comme son propre fils.
22 וַיְלֻמַּד משֶׁה בְּכָל־חָכְמַת מִצְרָיִם וַיְהִי גִבּוֹר בִּדְבָרִים וּבְמַעֲשִׂים	22 Ainsi Moïse fut-il instruit dans toute la sagesse des Egyptiens, et il était puissant en paroles et enoeuvres.
23 וּבִמְלֹאת־לוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה עָלָה עַל־לִבּוֹ לִפְקֹד אֶת־אֶחָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל	23 "Comme il atteignait la quarantaine, la pensée lui vint de visiter ses frères, les Israélites.
24 וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד מְעֻשָּׁק חִנָּם וַיּוֹשַׁע לוֹ וַיִּקֹּם נִקְמַת הַמֻּכֶּה בְּהַכּוֹתוֹ אֶת־הַמִּצְרִי	24 Voyant maltraiter l'un d'eux, il prit sa défense et vengea l'opprimé en tuant l'Egyptien.
25 וַיַּחֲשֹׁב בִּלְבָבוֹ כִּי יָבִינוּ אֶחָיו אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יִתֵּן הָאֱלֹהִים לָהֶם תְּשׁוּעָה וְהֵם לֹא הֵבִינוּ	25 Ses frères, supposait-il, comprendraient que c'était Dieu qui, par sa main, leur apportait le salut; maisils ne le comprirent pas.
26 וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיָּבֹא בְתוֹכָם וְהֵם נִצִּים וַיְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם לֵאמֹר אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם וְלָמָּה תַעַשְׁקוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו	26 Le lendemain, il en aperçut qui se battaient, et il voulut les remettre d'accord. Mes amis, leur dit-il,vous êtes frères: pourquoi vous maltraiter l'un l'autre?
27 וְהָעשֵׁק אֶת־רֵעֵהוּ הֲדָפוֹ לֵאמֹר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ	27 Alors celui qui maltraitait son compagnon le repoussa en disant: Qui t'a établi chef et juge sur nous?
28 הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶתְמֹל אֶת־הַמִּצְרִי	28 Voudrais-tu me tuer comme hier tu as tué l'Egyptien?
29 וַיִּבְרַח משֶׁה עַל־הַדָּבָר הַזֶּה וַיְהִי־גֵר בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיּוֹלֶד שָׁם שְׁנֵי בָנִים	29 A ces mots, Moïse s'enfuit et alla se réfugier au pays de Madian, où il eut deux fils.
30 וּבִמְלֹאת אַרְבָּעִים שָׁנָה נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָֹה בְּמִדְבַּר הַר סִינַי בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה	30 "Au bout de 40 ans, un ange lui apparut au désert du mont Sinaï, dans la flamme d'un buisson en feu.
31 וַיַּרְא משֶׁה וַיִּתְמַהּ עַל־הַמַּרְאֶה וּבְסוּרוֹ לִרְאוֹת וַיְהִי־קוֹל יְהוָֹה אֵלָיו	31 Moïse était étonné à la vue de cette apparition. Comme il s'avançait pour mieux voir, la voix duSeigneur se fit entendre:
32 אָנֹכִי אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיֶּחֱרַד משֶׁה וַיִּירָא מֵהַבִּיט	32 Je suis le Dieu de tes pères, le Dieu d'Abraham, d'Isaac et de Jacob. Tout tremblant, Moïse n'osaitregarder.
33 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָֹה שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא	33 Alors le Seigneur lui dit: Ote les sandales de tes pieds, car l'endroit où tu te tiens est une terre sainte.
34 רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶת־נַאֲקָתָם שָׁמַעְתִּי וָאֵרֵד לְהַצִּילָם וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ מִצְרָיְמָה	34 Oui, j'ai vu l'affliction de mon peuple en Egypte, j'ai entendu son gémissement et je suis descendupour le délivrer. Viens donc, que je t'envoie en Egypte.
35 הוּא משֶׁה אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ־בוֹ לֵאמֹר מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֹׁפֵט אֹתוֹ שָׁלַח הָאֱלֹהִים לְשַׂר וְגֹאֵל בְּיַד הַמַּלְאָךְ הַנִּרְאֶה אֵלָיו בַּסְּנֶה	35 "Ce Moïse qu'ils avaient renié en disant: Qui t'a établi chef et juge? Voici que Dieu le leur envoyaitcomme chef et rédempteur, par l'entremise de l'ange qui lui était apparu dans le buisson.
36 וְהוּא הוֹצִיאָם וַיַּעַשׂ אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְיַם־סוּף וּבַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה	36 C'est lui qui les fit sortir, en opérant prodiges et signes au pays d'Egypte, à la mer Rouge et au désertpendant 40 ans.
37 הוּא משֶׁה אֲשֶׁר אָמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָבִיא מִקֶּרֶב אֲחֵיכֶם כָּמֹנִי יָקִים לָכֶם יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן	37 C'est lui, Moïse, qui dit aux Israélites: Dieu vous suscitera d'entre vos frères un prophète commemoi.
38 הוּא אֲשֶׁר הָיָה בַקָּהָל בַּמִּדְבָּר עִם־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר אֵלָיו בְּהַר סִינַי וְעִם־אֲבוֹתֵינוּ וַאֲשֶׁר קִבֵּל דְּבָרִים חַיִּים לָתֵת לָנוּ	38 C'est lui qui, lors de l'assemblée au désert, était avec l'ange qui lui parlait sur le mont Sinaï, tout enrestant avec nos pères, lui qui reçut les paroles de vie pour nous les donner.
39 הוּא אֲשֶׁר אֲבוֹתֵינוּ לֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ לוֹ כִּי אִם־מָאֲסוּ אֹתוֹ וּלְבָבָם פָּנָה מִצְרָיְמָה	39 Voilà celui à qui nos pères refusèrent d'obéir. Bien plus, ils le repoussèrent et, retournant de coeur enEgypte,
40 וַיֹּאמְרוּ אֶל־אַהֲרֹן עֲשֵׂה־לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה משֶׁה אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה־הָיָה לוֹ	40 ils dirent à Aaron: Fais-nous des dieux qui marchent devant nous; car ce Moïse qui nous a fait sortirdu pays d'Egypte, nous ne savons ce qui lui est arrivé
41 וַיַּעֲשֹוּ עֵגֶל בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים לָאֱלִיל וַיִּשְׂמְחוּ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם	41 Il Fabriquèrent un veau en ces jours-là et offrirent un sacrifice à l'idole, et ils célébraientjoyeusement l'oeuvre de leurs mains.
42 וַיִּפֶן מֵהֶם הָאֱלֹהִים וַיִּתְּנֵם לַעֲבֹד אֶת־צְבָא הַשָּׁמָיִם כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּסֵפֶר הַנְּבִיאִים הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם־לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל	42 Alors Dieu se détourna d'eux et les livra au culte de l'armée du ciel, ainsi qu'il est écrit au livre desProphètes: M'avez-vous donc offert victimes et sacrifices, pendant 40 ans au désert, maison d'Israël?
43 וּנְשָׂאתֶם אֵת סֻכַּת מִלְכֹּם וְאֶת־כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם רַמְפָן הַצְּלָמִים אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְבָבֶל	43 Mais vous avez porté la tente de Moloch et l'étoile du dieu Rephân, les figures que vous aviez faitespour les adorer; aussi vous déporterai-je par-delà Babylone.
44 מִשְׁכַּן הָעֵדוּת הָיָה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַמְדַבֵּר אֶל־משֶׁה לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ כַּתַּבְנִית אֲשֶׁר רָאָה	44 "Nos pères au désert avaient la Tente du Témoignage, ainsi qu'en avait disposé Celui qui parlait àMoïse, lui enjoignant de la faire suivant le modèle qu'il avait vu.
45 וַאֲבוֹתֵינוּ לְקָחֻהוּ וְגַם־הֱבִיאֻהוּ אִתָּם הֵם וִיהוֹשֻׁעַ בְּרִשְׁתָּם אֶת־אַרְצוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר גֵּרַשׁ אֹתָם אֱלֹהִים מִפְּנֵי אֲבוֹתֵינוּ עַד־יְמֵי דָוִד	45 Après l'avoir reçue, nos pères l'introduisirent, sous la conduite de Josué, dans le pays conquis sur lesnations que Dieu chassa devant eux; ainsi en fut-il jusqu'aux jours de David.
46 וְהוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וַיִּשְׁאַל לִמְצֹא מִשְׁכָּנוֹת לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב	46 Celui-ci trouva grâce devant Dieu et sollicita la faveur de trouver une résidence pour la maison deJacob.
47 וּשְׁלֹמֹה בָּנָה־לוֹ בָיִת	47 Ce fut Salomon toutefois qui lui bâtit une maison.
48 אֲבָל הָעֶלְיוֹן לֹא יִשְׁכֹּן בְּהֵיכָלוֹת מַעֲשֵׂי יָדָיִם כַּאֲשֶׁר אָמַר הַנָּבִיא	48 Mais le Très-Haut n'habite pas dans des demeures faites de main d'homme; ainsi le dit le prophète:
49 הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי אָמַר יְהוָֹה וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי	49 Le ciel est mon trône et la terre l'escabeau de mes pieds: quelle maison me bâtirez-vous, dit leSeigneur, et quel sera le lieu de mon repos?
50 הֲלֹא אֶת־כָּל־אֵלֶּה יָדִי־עָשָׂתָה	50 N'est-ce pas ma main qui a fait tout cela?
51 קְשֵׁי עֹרֶף וְעַרְלֵי לֵב וְאָזְנָיִם מַמְרִים הֱיִיתֶם תָּמִיד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲבוֹתֵיכֶם גַּם־אַתֶּם	51 "Nuques raides, oreilles et coeurs incirconcis, toujours vous résistez à l'Esprit Saint! Tels furent vospères, tels vous êtes!
52 מִי מֵהַנְּבִיאִים אֲשֶׁר לֹא רְדָפוּהוּ אֲבוֹתֵיכֶם אַף־הֵמִיתוּ אֵת הַמְבַשְּׂרִים מִקֶּדֶם בִּיאַת הַצַּדִּיק אֲשֶׁר עַתָּה הֱיִיתֶם אַתֶּם מוֹסְרָיו וּמְרַצְּחָיו	52 Lequel des prophètes vos pères n'ont-ils point persécuté? Ils ont tué ceux qui prédisaient la venue duJuste, celui-là même que maintenant vous venez de trahir et d'assassiner,
53 אַתֶּם אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי מַלְאֲכוֹת הַמַּלְאָכִים וְלֹא שְׁמַרְתֶּם אוֹתָהּ	53 vous qui avez reçu la Loi par le ministère des anges et ne l'avez pas observée."
54 וַיְהִי כְשָׁמְעָם אֶת־אֵלֶּה הִתְרַגְּזוּ בִּלְבָבָם וַיַּחַרְקוּ עָלָיו שִׁנֵּיהֶם	54 A ces mots, leurs coeurs frémissaient de rage, et ils grinçaient des dents contre Etienne.
55 וְהוּא מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיַּבֵּט הַשָּׁמָיְמָה וַיַּרְא אֶת־כְּבוֹד אֱלֹהִים וְאֶת־יֵשׁוּעַ נִצָּב לִימִין הָאֱלֹהִים	55 Tout rempli de l'Esprit Saint, il fixa son regard vers le ciel; il vit alors la gloire de Dieu et Jésusdebout à la droite de Dieu.
56 וַיֹּאמֶר הִנְנִי רֹאֶה אֶת־הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְאֵת בֶּן־הָאָדָם נִצָּב לִימִין הָאֱלֹהִים	56 "Ah! dit-il, je vois les cieux ouverts et le Fils de l'homme debout à la droite de Dieu."
57 וַיִּצְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיַּאַטְמוּ אֶת־אָזְנֵיהֶם וַיִּתְנַפְּלוּ עָלָיו כֻּלָּם יָחַד	57 Jetant alors de grands cris, ils se bouchèrent les oreilles et, comme un seul homme, se précipitèrentsur lui,
58 וַיִּדְחָפֻהוּ חוּצָה לָעִיר וַיִּסְקְלוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וְהָעֵדִים פָּשְׁטוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם לְרַגְלֵי בָחוּר אֶחָד וּשְׁמוֹ שָׁאוּל	58 le poussèrent hors de la ville et se mirent à le lapider. Les témoins avaient déposé leurs vêtementsaux pieds d'un jeune homme appelé Saul.
59 וַיִּסְקְלוּ אֶת־אִסְטְפָנוֹס וְהוּא מְשַׁוֵּעַ וְאֹמֵר אֲדֹנִי יֵשׁוּעַ קַבֵּל אֶת־רוּחִי	59 Et tandis qu'on le lapidait, Etienne faisait cette invocation: "Seigneur Jésus, reçois mon esprit."
60 וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּצְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל יְהוָֹה אַל־תִּשְׁמֹר לָהֶם אֶת־הַחֵטְא הַזֶּה וַיְהִי אַחֲרֵי דַבְּרוֹ כַּדָּבָר הַזֶּה וַיִּישָׁן	60 Puis il fléchit les genoux et dit, dans un grand cri: "Seigneur, ne leur impute pas ce péché." Et endisant cela, il s'endormit.