Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 21

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִפְרַדְנוּ מֵהֶם וַנֵּרֶד בָּאֳנִיָּה וַנָּבוֹא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה אֶל־קוֹס וּמִמָּחֳרָת אֶל־רוֹדוֹס וּמִשָּׁם אֶל־פַּטָּרָה	1 Lorsque, nous étant arrachés à eux, nous eûmes gagné le large, nous cinglâmes droit sur Cos; lelendemain nous atteignîmes Rhodes, et de là Patara.
2 שָׁם מָצָאנוּ אֳנִיָּה עֹבֶרֶת אֶל־פִינוּקְיָא וַנֵּרֶד־בָּהּ וַנַּעֲבֹר	2 Ayant trouvé un navire en partance pour la Phénicie, nous y montâmes et partîmes.
3 וַנֵּרֶא אֶת־פְּנֵי קַפְרוֹס וַנַּעַזְבֶנָּה לִשְׂמֹאל וַנַּעֲבֹר אֶל־סוּרְיָא וַנַּגִּיעַ אֶל־צוֹר כִּי־שָׁמָּה יוֹצִיאוּ אֶת־מַעֲמֶסֶת הָאֳנִיָּה	3 Arrivés en vue de Chypre, nous la laissâmes à gauche pour voguer vers la Syrie, et nous abordâmes àTyr, car c'est là que le bateau devait décharger sa cargaison.
4 וַנִּמְצָא אֶת־הַתַּלְמִידִים וַנֵּשֶׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים וְהֵם אָמְרוּ אֶל־פּוֹלוֹס עַל־פִּי הָרוּחַ לְבִלְתִּי עֲלוֹת יְרוּשָׁלָיִם	4 Ayant découvert les disciples, nous restâmes là sept jours. Poussés par l'Esprit, ils disaient à Paul dene pas monter à Jérusalem.
5 וַיְהִי אַחֲרֵי מְלֹאת לָנוּ הַיָּמִים הָאֵלֶּה וַנֵּצֵא לָלֶכֶת לְדַרְכֵּנוּ וַיְלַוּוּ אֹתָנוּ כֻּלָּם עִם־נְשֵׁיהֶם וְעִם־טַפָּם עַד־מִחוּץ לָעִיר וַנִּכְרַע עַל־בִּרְכֵּינוּ עַל־חוֹף הַיָּם וַנִּתְפַּלָּל	5 Mais, notre séjour achevé, nous partîmes. Nous marchions, escortés de tous, y compris femmes etenfants. Hors de la ville, nous nous mîmes à genoux sur la grève pour prier.
6 וַנְּבָרֶךְ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וַנַּעַל אֶל־הָאֳנִיָּה וְהֵמָּה שָׁבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ	6 Puis, ayant fait nos adieux, nous montâmes sur le navire. Ces gens s'en retournèrent alors chez eux.
7 וַאֲנַחְנוּ כִּלִּינוּ אֶת־דֶּרֶךְ הַיָּם וַנֵּרֶד מִצּוֹר אֶל־עַכּוֹ וַנִּשְׁאַל לִשְׁלוֹם הָאַחִים וַנֵּשֶׁב אִתָּם יוֹם אֶחָד	7 Et nous, achevant la traversée, nous nous rendîmes de Tyr à Ptolémaïs. Après avoir salué les frères etêtre restés un jour avec eux,
8 וּמִמָּחֳרָת נָסַעְנוּ פּוֹלוֹס וַאֲשֶׁר אִתּוֹ וַנָּבֹא אֶל־קִסְרִין וַנֵּלֶךְ אֶל־בֵּית פִילִפּוֹס הַמְבַשֵּׂר אֲשֶׁר הוּא אֶחָד מִן־הַשִּׁבְעָה וַנֵּשֶׁב עִמּוֹ	8 nous repartîmes le lendemain pour gagner Césarée. Descendus chez Philippe l'évangéliste, qui étaitun des Sept, nous demeurâmes chez lui.
9 וְלוֹ הָיוּ אַרְבַּע בָּנוֹת בְּתוּלוֹת מִתְנַבְּאוֹת	9 Il avait quatre filles vierges qui prophétisaient.
10 וַיְהִי בִּהְיוֹתֵנוּ שָׁם יָמִים רַבִּים וַיֵּרֶד נָבִיא אֶחָד מִיהוּדָה וּשְׁמוֹ אֲגָבוֹס	10 Comme nous passions là plusieurs jours, un prophète du nom d'Agabus descendit de Judée.
11 וַיָּבֹא אֶצְלֵנוּ וַיִּקַּח אֶת־אֵזוֹר פּוֹלוֹס וַיֶּאְסָר־בּוֹ אֶת־יָדָיו וְאֶת־רַגְלָיו וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּכָה יַאַסְרוּ הַיְּהוּדִים בִּירוּשָׁלַיִם אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ הָאֵזוֹר הַזֶּה וְיַסְגִּירֻהוּ בִּידֵי הַגּוֹיִם	11 Il vint nous trouver et, prenant la ceinture de Paul, il s'en lia les pieds et les mains en disant: "Voicice que dit l'Esprit Saint: L'homme auquel appartient cette ceinture, les Juifs le lieront comme ceci à Jérusalem, etils le livreront aux mains des païens."
12 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶת־זֹאת וַנְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֲנַחְנוּ וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר לֹא־יַעֲלֶה יְרוּשָׁלָיִם	12 A ces paroles, nous nous mîmes, avec ceux de l'endroit, à supplier Paul de ne pas monter àJérusalem.
13 וַיַּעַן פּוֹלוֹס וַיֹּאמַר מַה־לָּכֶם אֲשֶׁר תִּבְכּוּ וַתִּשְׁבְּרוּ לְבָבִי כִּי־נָכוֹן אָנֹכִי לֹא־לְבַד לְהֵאָסֵר כִּי גַם־לָמוּת בִּירוּשָׁלַיִם עַל־שֵׁם יֵשׁוּעַ הָאָדוֹן	13 Alors il répondit: "Qu'avez-vous à pleurer et à me briser le coeur? Je suis prêt, moi, non seulementà me laisser lier, mais encore à mourir à Jérusalem pour le nom du Seigneur Jésus."
14 וְלֹא־אָבָה שְׁמֹעַ וַנִּרֶף מִמֶּנּוּ לֵאמֹר רְצוֹן יְהוָֹה יֵעָשֶׂה	14 Comme il n'y avait pas moyen de le persuader, nous cessâmes nos instances, disant: "Que lavolonté du Seigneur se fasse!"
15 וְאַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה נָשָׂאנוּ אֶת־כֵּלֵינוּ וַנַּעַל יְרוּשָׁלָיִם	15 Après ces quelques jours, ayant achevé nos préparatifs, nous montâmes à Jérusalem.
16 וַיֵּלְכוּ אִתָּנוּ גַּם־תַּלְמִידִים מִקִּסְרִין וַיָּבִיאוּ אֹתָנוּ לָלוּן בְּבֵית־אִישׁ כִּתִּי וּשְׁמוֹ מְנָסוֹן וְהוּא תַּלְמִיד מִיָּמִים רַבִּים	16 Des disciples de Césarée nous accompagnèrent et nous menèrent loger chez un certain Mnason, deChypre, disciple des premiers jours.
17 וַיְהִי כְּבֹאֵנוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיְקַבְּלוּ אֹתָנוּ הָאַחִים בְּשִׂמְחָה	17 A notre arrivée à Jérusalem, les frères nous reçurent avec joie.
18 וּמִמָּחֳרַת הַיּוֹם נִכְנַס פּוֹלוֹס עִמָּנוּ אֶל־יַעֲקֹב וַיָּבֹאוּ שָׁמָּה כָּל־הַזְּקֵנִים	18 Le jour suivant, Paul se rendit avec nous chez Jacques, où tous les anciens se réunirent.
19 וַיִּשְׁאָלֵם לְשָׁלוֹם וַיְסַפֵּר אַחַת לְאַחַת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים לַגּוֹיִם בְּשֵׁרוּתוֹ	19 Après les avoir salués, il se mit à exposer par le détail ce que Dieu avait fait chez les païens par sonministère.
20 וַיִּשְׁמְעוּ וַיְהַלְלוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנְּךָ רֹאֶה אָחִינוּ כַּמָּה רִבְבוֹת יְהוּדִים בָּאוּ לְהַאֲמִין וְכֻלָּם מְקַנְּאִים לַתּוֹרָה	20 Et ils glorifiaient Dieu de ce qu'ils entendaient. Ils lui dirent alors: "Tu vois, frère, combien demilliers de Juifs ont embrassé la foi, et ce sont tous de zélés partisans de la Loi.
21 וְהֵם שָׁמְעוּ עָלֶיךָ שְׁמוּעָה כִּי תְלַמֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם לָסוּר מִמּשֶׁה בְּאָמְרְךָ כִּי־אֵין עֲלֵיהֶם לָמוּל אֶת־בְּנֵיהֶם וְלָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת הַתּוֹרָה	21 Or à ton sujet ils ont entendu dire que, dans ton enseignement, tu pousses les Juifs qui vivent aumilieu des païens à la défection vis-à-vis de Moïse, leur disant de ne plus circoncire leurs enfants et de ne plussuivre les coutumes.
22 וְעַתָּה מַה־לַּעֲשׂוֹת הִנֵּה הֵאָסֹף יֵאָסֵף הֲמוֹן הָעָם כִּי יִשְׁמְעוּ כִּי־בָאתָ	22 Que faire donc? Assurément la multitude ne manquera pas de se rassembler, car on apprendra tonarrivée.
23 לָכֵן עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא אֲשֶׁר נֹאמַר אֵלֶיךָ	23 Fais donc ce que nous allons te dire. Nous avons ici quatre hommes qui sont tenus par un voeu.
24 הִנֵּה יֵשׁ אִתָּנוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נֶדֶר עֲלֵיהֶם אֹתָם קַח־לְךָ וְהִטָּהֵר אִתָּם וְשַׁלֵּם הַהוֹצָאוֹת בַּעֲדָם לְמַעַן אֲשֶׁר־יְגַלְּחוּ אֶת־רֹאשָׁם וְיָדְעוּ כֻלָּם כִּי־שְׁמוּעַת שָׁוְא שָׁמְעוּ עָלֶיךָ וְכִי־אַתָּה בְעַצְמְךָ מִתְהַלֵּךְ בְּחֻקּוֹת הַתּוֹרָה	24 Emmène-les, joins-toi à eux pour la purification et charge-toi des frais pour qu'ils puissent se faireraser la tête. Ainsi tout le monde saura qu'il n'y a rien de vrai dans ce qu'ils ont entendu dire à ton sujet, mais quetu te conduis, toi aussi, en observateur de la Loi.
25 וְעַל־דְּבַר הַמַּאֲמִינִים בַּגּוֹיִם כָּתַבְנוּ וְגָזַרְנוּ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְרוּ דָּבָר מֵאֵלֶּה רַק לְהִשָּׁמֵר מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִן־הַדָּם וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַזְּנוּת	25 Quant aux païens qui ont embrassé la foi, nous leur avons mandé nos décisions: se garder desviandes immolées aux idoles, du sang, des chairs étouffées et des unions illégitimes."
26 וַיִּקַּח פּוֹלוֹס אֶת־הָאֲנָשִׁים וַיִּטָּהֵר אִתָּם וּמִמָּחֳרָת בָּא אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיַּגֵּד כִּי־מָלְאוּ יְמֵי טָהֳרָתָם עַד כִּי־הָקְרַב קָרְבַּן כָּל־אֶחָד מֵהֶם	26 Le jour suivant, Paul emmena donc ces hommes et, après s'être joint à eux pour la purification, ilentra dans le Temple, où il annonça le délai dans lequel, les jours de purification terminés, on devrait présenterl'oblation pour chacun d'entre eux.
27 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ שִׁבְעַת הַיָּמִים לִכְלוֹת וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר מֵאַסְיָא רָאוּ אֹתוֹ בַּמִּקְדָּשׁ וַיְעוֹרְרוּ אֶת־כָּל־הֶהָמוֹן וַיִּשְׁלְחוּ־בוֹ אֶת־יְדֵיהֶם	27 Les sept jours touchaient à leur fin, quand les Juifs d'Asie, l'ayant aperçu dans le Temple,ameutèrent la foule et mirent la main sur lui,
28 וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עֲזֹרוּ זֶה הוּא הָאִישׁ הַמְלַמֵּד אֶת־כָּל־אָדָם אֲשֶׁר בְּכָל־הָאָרֶץ סָרָה עַל־הָעָם הַזֶּה וְעַל הַתּוֹרָה וְעַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְגַם־הֵבִיא אֶל־הַמִּקְדָּשׁ אֲנָשִׁים יְוָנִים וַיְחַלֵּל אֶת־הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה	28 en criant: "Hommes d'Israël, au secours! Le voici, l'individu qui prêche à tous et partout contrenotre peuple, contre la Loi et contre ce Lieu! Et voilà encore qu'il a introduit des Grecs dans le Temple etprofané ce saint Lieu."
29 כִּי הָיוּ רֹאִים אֶת־טְרוֹפִימוֹס הָאֶפְסִי בָּעִיר אִתּוֹ וַיַּחְשְׁבוּ כִּי־פוֹלוֹס הֵבִיא אֹתוֹ אֶל־הַמִּקְדָּשׁ	29 Précédemment en effet ils avaient vu l'Ephésien Trophime avec lui dans la ville, et ils pensaient quePaul l'avait introduit dans le Temple.
30 וַתֵּהֹם כָּל־הָעִיר וַיָּרָץ הָעָם וַיִּקָּבֵץ וַיֹּאחֲזוּ אֶת־פּוֹלוֹס וַיִּמְשְׁכֻהוּ אֶל־מִחוּץ לַמִּקְדָּשׁ וּפִתְאֹם סֻגְּרוּ הַדְּלָתוֹת	30 La ville entière fut en effervescence, et le peuple accourut de toutes parts. On s'empara de Paul, onse mit à le traîner hors du Temple, dont les portes furent aussitôt fermées.
31 וְהֵמָּה מְבַקְשִׁים לַהֲמִיתוֹ וְהַשְּׁמוּעָה בָאָה אֶל־שַׂר הָאֶלֶף שֶׁל־הַגְּדוּד כִּי כָל־יְרוּשָׁלַיִם נָבוֹכָה	31 On cherchait à le mettre à mort, quand cet avis parvint au tribun de la cohorte: "Tout Jérusalem estsens dessus dessous!"
32 וַיְמַהֵר וַיִּקַּח אִתּוֹ אַנְשֵׁי צָבָא וְשָׂרֵי מֵאוֹת וַיָּרָץ אֲלֵיהֶם וַיְהִי כִרְאוֹתָם אֶת־שַׂר הָאֶלֶף וְאֶת־אַנְשֵׁי הַצָּבָא וַיַּחְדְּלוּ מֵהַכּוֹת אֶת־פּוֹלוֹס	32 Aussitôt, prenant avec lui des soldats et des centurions, il se précipita sur les manifestants. Ceux-ci,à la vue du tribun et des soldats, cessèrent de frapper Paul.
33 וַיִּגַּשׁ שַׂר־הָאֶלֶף וַיַּחֲזֶק־בּוֹ וַיְצַו לְאָסְרוֹ בִנְחֻשְׁתָּיִם וַיִּשְׁאַל מִי הוּא־זֶה וּמֶה עָשָׂה	33 Alors le tribun s'approcha, se saisit de lui et ordonna de le lier de deux chaînes; puis il demanda quiil était et ce qu'il avait fait.
34 וַיַּעֲנוּ מִן־הָעָם אֵלֶּה בְכֹה וְאֵלֶּה בְכֹה וְלֹא יָכֹל לָדַעַת מְאוּמָה אֶל־נָכוֹן מֵרֹב הַשָּׁאוֹן וַיְצַו לְהוֹלִיכוֹ אֶל־הַמְצָד	34 Mais dans la foule les uns criaient ceci, les autres cela. Ne pouvant, dans ce tapage, obtenir aucunrenseignement précis, il donna l'ordre de conduire Paul dans la forteresse.
35 וַיְהִי כְּבוֹאוֹ עַד־הַמַּעֲלוֹת וַיִּשָּׂאֻהוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא מִפְּנֵי חֲמַת הָעָם	35 Quand il eut atteint les degrés, il dut être porté par les soldats, en raison de la violence de la foule.
36 כִּי־עַם רָב הֹלֵךְ אַחֲרָיו וְהֵם צֹעֲקִים וְאֹמְרִים הָסֵר אֹתוֹ	36 Car le peuple suivait en masse, aux cris de: "A mort!"
37 וַיְהִי טֶרֶם הוּבָא פּוֹלוֹס אֶל־הַמְצָד אָמַר אֶל־שַׂר הָאֶלֶף הֲתַנִּיחַ לִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ דָּבָר וַיֹּאמֶר הֲיָדַעְתָּ יְוָנִית	37 Sur le point d'être introduit dans la forteresse, Paul dit au tribun: "Me serait-il permis de te dire unmot?" - "Tu sais le grec? Demanda celui-ci.
38 הַאִם־אֵינְךָ הַמִּצְרִי אֲשֶׁר לִפְנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה הֵעִיר מֶרֶד וְהוֹצִיא הַמִּדְבָּרָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַנְשֵׁי דָמִים	38 Tu n'es donc pas l'Egyptien qui, ces temps derniers, a soulevé 4.000 bandits et les a entraînés audésert?"
39 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אִישׁ יְהוּדִי אָנֹכִי מִטַּרְסוֹס בֶּן־עִיר קִילִיקְיָא אֲשֶׁר אֵינֶנָּה בְלִי־שֵׁם וְעַתָּה אֶשְׁאֲלָה מֵאִתְּךָ הַנִּיחָה לִּי לְדַבֵּר אֶל־הָעָם	39 "Moi, reprit Paul, je suis Juif, de Tarse en Cilicie, citoyen d'une ville qui n'est pas sans renom. Jet'en prie, permets-moi de parler au peuple."
40 וַיַּנַּח לוֹ וַיַּעֲמֹד פּוֹלוֹס עַל־הַמַּעֲלוֹת הֵנִיף יָדוֹ אֶל־הָעָם וַתְּהִי דְּמָמָה רַבָּה וַיְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן עִבְרִית וַיֹּאמַר	40 La permission accordée, Paul, debout sur les degrés, fit de la main signe au peuple. Il se fit ungrand silence. Alors il leur adressa la parole en langue hébraïque.