Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 15

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 וַאֲנָשִׁים יָרְדוּ מִיהוּדָה וַיְלַמְּדוּ אֶת־הָאַחִים לֵאמֹר אִם־לֹא תִמּוֹלוּ כְּדָת משֶׁה לֹא תִּוָּשֵׁעוּן	1 Es kamen einige Leute von Judäa herab und lehrten die Brüder: Wenn ihr euch nicht nach dem Brauch des Mose beschneiden lasst, könnt ihr nicht gerettet werden.
2 וַיְהִי עַל־זֹאת רִיב וּמַחֲלֹקֶת לֹא־קַלָּה לְפוֹלוֹס וּלְבַר־נַבָּא עִמָּהֶם וַיִּגְזְרוּ כִּי־פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא וַאֲחֵרִים מֵהֶם יַעֲלוּ יְרוּשָׁלַיִם אֶל־הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים עַל־אֹדוֹת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת	2 Nach großer Aufregung und heftigen Auseinandersetzungen zwischen ihnen und Paulus und Barnabas beschloss man, Paulus und Barnabas und einige andere von ihnen sollten wegen dieser Streitfrage zu den Aposteln und den Ältesten nach Jerusalem hinaufgehen.
3 וַתְּלַוֶּה אֹתָם הַקְּהִלָּה וַיַּעַבְרוּ אֶת־פִינוּקְיָא וְאֶת־שֹׁמְרוֹן מְסַפְּרִים אֶת־תְּשׁוּבַת הַגּוֹיִם וַיְשַׂמְּחוּ אֵת כָּל־הָאַחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה	3 Sie wurden von der Gemeinde feierlich verabschiedet und zogen durch Phönizien und Samarien; dabei berichteten sie den Brüdern von der Bekehrung der Heiden und bereiteten damit allen große Freude.
4 וַיְהִי כְּבֹאָם יְרוּשָׁלַיִם וַיְקַבְּלוּ אֹתָם הַקְּהִלָּה וְהַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וַיַּגִּידוּ לָהֶם אֶת־אֲשֶׁר הִגְדִּיל הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם	4 Bei ihrer Ankunft in Jerusalem wurden sie von der Gemeinde und von den Aposteln und den Ältesten empfangen. Sie erzählten alles, was Gott mit ihnen zusammen getan hatte.
5 וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים מִכַּת הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ כִּי־חוֹבָה הִיא לָמוּל אֹתָם וּלְצַוֹּתָם לִשְׁמֹר אֶת־תּוֹרַת משֶׁה	5 Da erhoben sich einige aus dem Kreis der Pharisäer, die gläubig geworden waren, und sagten: Man muss sie beschneiden und von ihnen fordern, am Gesetz des Mose fest zu halten.
6 וַיִּקָּהֲלוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים לְעַיֵּן בַּדָּבָר הַזֶּה	6 Die Apostel und die Ältesten traten zusammen, um die Frage zu prüfen.
7 וַיְהִי בִּרְבוֹת הַמַּחֲלֹקֶת קָם פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי מִיָּמִים רִאשֹׁנִים בִּי בָּחַר הָאֱלֹהִים מִכֻּלָּנוּ אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ הַגּוֹיִם מִפִּי אֶת־דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה וְיַאֲמִינוּ	7 Als ein heftiger Streit entstand, erhob sich Petrus und sagte zu ihnen: Brüder, wie ihr wisst, hat Gott schon längst hier bei euch die Entscheidung getroffen, dass die Heiden durch meinen Mund das Wort des Evangeliums hören und zum Glauben gelangen sollen.
8 וְהָאֱלֹהִים יֹדֵעַ הַלְּבָבוֹת הֵעִיד עֲלֵיהֶם בְּתִתּוֹ גַם־לָהֶם אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר נָתַן לָנוּ	8 Und Gott, der die Herzen kennt, bestätigte dies, indem er ihnen ebenso wie uns den Heiligen Geist gab.
9 וְלֹא הִבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם כִּי טִהַר אֶת־לְבָבָם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה	9 Er machte keinerlei Unterschied zwischen uns und ihnen; denn er hat ihre Herzen durch den Glauben gereinigt.
10 וְעַתָּה מַה־תְּנַסּוּ אֶת הָאֱלֹהִים לָשֹוּם עֹל עַל־צַוְּארֵי הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר גַּם־אֲבוֹתֵינוּ גַּם אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לָשֵׂאת	10 Warum stellt ihr also jetzt Gott auf die Probe und legt den Jüngern ein Joch auf den Nacken, das weder unsere Väter noch wir tragen konnten?
11 אֲבָל בְּחֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ נַאֲמִין לְהִוָּשֵׁעַ כְּמוֹהֶם כָּמוֹנוּ	11 Wir glauben im Gegenteil, durch die Gnade Jesu, des Herrn, gerettet zu werden, auf die gleiche Weise wie jene.
12 וַיַּחֲרִישׁוּ כָל־הַקָּהָל וַיִּשְׁמְעוּ אֶל־בַּר־נַבָּא וְאֶל־פּוֹלוֹס מְסַפְּרִים אֶת־הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר הִרְבָּה הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת עַל־יְדֵיהֶם בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם	12 Da schwieg die ganze Versammlung. Und sie hörten Barnabas und Paulus zu, wie sie erzählten, welch große Zeichen und Wunder Gott durch sie unter den Heiden getan hatte.
13 וַיְכַלּוּ לְדַבֵּר וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַחִים שִׁמְעוּ אֵלָי	13 Als sie geendet hatten, nahm Jakobus das Wort und sagte: Brüder, hört mich an!
14 שִׁמְעוֹן סִפֵּר אֵיךְ הָאֱלֹהִים רָאָה לוֹ בָרִאשׁוֹנָה לָקַחַת מִבֵּין הַגּוֹיִם עַם לִשְׁמוֹ	14 Simon hat berichtet, dass Gott selbst zuerst eingegriffen hat, um aus den Heiden ein Volk für seinen Namen zu gewinnen.
15 וְלָזֹאת מַסְכִּימִים דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים כַּכָּתוּב	15 Damit stimmen die Worte der Propheten überein, die geschrieben haben:
16 אַחֲרֵי זֹאת אָשׁוּב וְאָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וַהֲרִסוֹתֶיהָ אָקִים וּבְנִיתִיהָ	16 Danach werde ich mich umwenden und die zerfallene Hütte Davids wieder aufrichten; ich werde sie aus ihren Trümmern wieder aufrichten und werde sie wiederherstellen,
17 לְמַעַן יִדְרְשׁוּ שְׁאֵרִית אָדָם אֶת־יְהוָֹה וְכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם־יְהוָֹה עֹשֶׂה כָל־אֵלֶּה	17 damit die übrigen Menschen den Herrn suchen, auch alle Völker, über denen mein Name ausgerufen ist - spricht der Herr, der das ausführt,
18 נוֹדָעִים לֵאלֹהִים מֵעוֹלָם כָּל־מַעֲשָׂיו	18 was ihm seit Ewigkeit bekannt ist.
19 וְעַל־כֵּן אֲנִי דָן שֶׁלֹּא לְהַחֲמִיר עַל־הַשָּׁבִים מִן־הַגּוֹיִם לֵאלֹהִים	19 Darum halte ich es für richtig, den Heiden, die sich zu Gott bekehren, keine Lasten aufzubürden;
20 רַק לִכְתֹּב אֲלֵיהֶם אֲשֶׁר יִרְחֲקוּ מִטֻּמְאַת הָאֱלִילִים וּמִן־הַזְּנוּת וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַדָּם	20 man weise sie nur an, Verunreinigung durch Götzen(opferfleisch) und Unzucht zu meiden und weder Ersticktes noch Blut zu essen.
21 כִּי משֶׁה מִדֹּרֹת עוֹלָם יֶשׁ־לוֹ מַגִּידָיו בְּכָל־עִיר וָעִיר וְיִקָּרֵא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ	21 Denn Mose hat seit ältesten Zeiten in jeder Stadt seine Verkündiger, da er in den Synagogen an jedem Sabbat verlesen wird.
22 וַיִּיטַב בְּעֵינֵי הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים עִם־כָּל־הַקָּהָל לִבְחֹר מֵהֶם אֲנָשִׁים וְלִשְׁלֹחַ אֹתָם אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא עִם־פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא אֶת־יְהוּדָה הַמְכֻנֶּה בַּר־שַׁבָּא וְאֶת־סִילָא אַנְשֵׁי־שֵׁם בֵּין הָאַחִים	22 Da beschlossen die Apostel und die Ältesten zusammen mit der ganzen Gemeinde, Männer aus ihrer Mitte auszuwählen und sie zusammen mit Paulus und Barnabas nach Antiochia zu senden, nämlich Judas, genannt Barsabbas, und Silas, führende Männer unter den Brüdern.
23 וַיִּכְתְּבוּ וַיִּשְׁלְחוּ עַל־יָדָם לֵאמֹר אֲנַחְנוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וְהָאַחִים שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֹם הָאַחִים אֲשֶׁר מִן־הַגּוֹיִם בְּאַנְטְיוֹכְיָא וּבְסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא	23 Sie gaben ihnen folgendes Schreiben mit: Die Apostel und die Ältesten, eure Brüder, grüßen die Brüder aus dem Heidentum in Antiochia, in Syrien und Zilizien.
24 יַעַן וּבְיַעַן שָׁמַעְנוּ כִּי יָצְאוּ מֵאִתָּנוּ מְבַלְבְּלִים אֶתְכֶם וּמְקַלְקְלִים נַפְשֹׁתֵיכֶם בִּדְבָרִים בְּאָמְרָם לָכֶם לְהִמּוֹל וְלִשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה אֲשֶׁר לֹא צִוִּינוּ אוֹתָם	24 Wir haben gehört, dass einige von uns, denen wir keinen Auftrag erteilt haben, euch mit ihren Reden beunruhigt und eure Gemüter erregt haben.
25 לָכֵן טוֹב בְּעֵינֵי כֻּלָּנוּ יַחְדָּו לִבְחֹר אֲנָשִׁים לְשָׁלְחָם אֲלֵיכֶם עִם־חֲבִיבֵינוּ בַּר־נַבָּא וּפוֹלוֹס	25 Deshalb haben wir uns geeinigt und beschlossen, Männer auszuwählen und zusammen mit unseren lieben Brüdern Barnabas und Paulus zu euch zu schicken,
26 אֲנָשִׁים אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל־שֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	26 die beide für den Namen Jesu Christi, unseres Herrn, ihr Leben eingesetzt haben.
27 עַל־כֵּן שָׁלַחְנוּ אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־סִילָא אֲשֶׁר גַּם־הֵמָּה יַגִּידוּ זֹאת בְּפִיהֶם	27 Wir haben Judas und Silas abgesandt, die euch das Gleiche auch mündlich mitteilen sollen.
28 כִּי טוֹב לִפְנֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּלְפָנֵינוּ לְבִלְתִּי שֹוּם עֲלֵיכֶם מַשָּׂא אַחֵר לְבַד מֵאֵלֶּה הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִים	28 Denn der Heilige Geist und wir haben beschlossen, euch keine weitere Last aufzuerlegen als diese notwendigen Dinge:
29 אֲשֶׁר תִּרְחֲקוּ מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִן־הַדָּם וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַזְּנוּת אִם־מֵאֵלֶּה תִּשְׁמְרוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת וְשָׁלוֹם לָכֶם	29 Götzenopferfleisch, Blut, Ersticktes und Unzucht zu meiden. Wenn ihr euch davor hütet, handelt ihr richtig. Lebt wohl!
30 וַיְשֻׁלְּחוּ הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא וַיַּקְהִילוּ אֶת־הָעָם וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־הָאִגָּרֶת	30 Man verabschiedete die Abgesandten und sie zogen hinab nach Antiochia, riefen die Gemeinde zusammen und übergaben ihr den Brief.
31 וַיִּקְרְאוּ אֹתָהּ וַיִּשְׂמְחוּ עַל־הַנֶּחָמָה	31 Die Brüder lasen ihn und freuten sich über die Ermunterung.
32 וִיהוּדָה וְסִילָא אֲשֶׁר גַּם־הֵם נְבִיאִים נִחֲמוּ הָאַחִים בִּדְבָרִים רַבִּים וַיְחַזְּקוּם	32 Judas und Silas, selbst Propheten, sprachen ihnen mit vielen Worten Mut zu und stärkten sie.
33 וַיִּהְיוּ שָׁם יָמִים אֲחָדִים וַיְשַׁלְּחוּם הָאַחִים בְּשָׁלוֹם אֶל־הַשְּׁלִיחִים	33 Nach einiger Zeit wurden sie von den Brüdern in Frieden wieder zu denen entlassen, die sie abgesandt hatten.
34 וַיִּיטַב בְּעֵינֵי סִילָא לָשֶׁבֶת שָׁם	34 []
35 וּפוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא יָשְׁבוּ בְאַנְטְיוֹכְיָא וַיְלַמְּדוּ וַיְבַשְּׂרוּ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה הֵמָּה וְגַם־רַבִּים אֲחֵרִים עִמָּם	35 Paulus aber und Barnabas blieben in Antiochia und lehrten und verkündeten mit vielen anderen das Wort des Herrn.
36 וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אֶל־בַּר־נַבָּא לְכָה וְנָשׁוּבָה וְנִפְקְדָה אֶת־אַחֵינוּ בְּכָל־עִיר וָעִיר אֲשֶׁר קָרָאנוּ־שָׁם אֶת־דְּבַר יְהוָֹה וְנִרְאֶה מָה הֵמָּה	36 Nach einiger Zeit sagte Paulus zu Barnabas: Wir wollen wieder aufbrechen und sehen, wie es den Brüdern in all den Städten geht, in denen wir das Wort des Herrn verkündet haben.
37 וּבַר־נַבָּא יָעַץ לָקַחַת אִתָּם אֶת־יוֹחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֹס	37 Barnabas wollte auch den Johannes, genannt Markus, mitnehmen;
38 אַךְ פּוֹלוֹס לֹא אָבָה לָקַחַת אִתָּם אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּפַמְפּוּלְיָא וְלֹא־הָלַךְ אִתָּם בִּמְלַאכְתָּם	38 doch Paulus bestand darauf, ihn nicht mitzunehmen, weil er sie in Pamphylien im Stich gelassen hatte, nicht mit ihnen gezogen war und an ihrer Arbeit nicht mehr teilgenommen hatte.
39 וַיְהִי־רֹגֶז עַד אֲשֶׁר נִפְרְדוּ אִישׁ מֵאָחִיו וַיִּקַּח בַּר־נַבָּא אֶת־מַרְקוֹס וַיִּסַּע בָּאֳנִיָּה אֶל־קַפְרוֹס	39 Es kam zu einer heftigen Auseinandersetzung, so dass sie sich voneinander trennten; Barnabas nahm Markus mit und segelte nach Zypern.
40 וּפוֹלוֹס בָּחַר־לוֹ אֶת־סִילָא וַיִּמְסְרֻהוּ הָאַחִים אֶל־חֶסֶד יְהוָֹה וַיֵּצֵא	40 Paulus aber wählte sich Silas und reiste ab, nachdem die Brüder ihn der Gnade des Herrn empfohlen hatten.
41 וַיַּעֲבֹר בְּסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא וַיְחַזֵּק אֶת־הַקְּהִלּוֹת	41 Er zog durch Syrien und Zilizien und stärkte die Gemeinden.