Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 הֵן הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן תְּאוֹפִילוֹס עֲשִׂיתִיהוּ עַל־כֹּל אֲשֶׁר הֵחֵל יֵשׁוּעַ לַעֲשֹוֹת וּלְלַמֵּד	1 J'ai consacré mon premier livre, ô Théophile, à tout ce que Jésus a fait et enseigné, depuis le commencement
2 עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר לֻקַּח לַמָּרוֹם אַחֲרֵי צַוֹּתוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶת־הַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר־בָּחַר בָּהֶם	2 jusqu'au jour où, après avoir donné ses instructions aux apôtres qu'il avait choisis sous l'action del'Esprit Saint, il fut enlevé au ciel.
3 וַאֲשֶׁר גַּם־הִתְיַצֵּב לִפְנֵיהֶם חַי אַחֲרֵי עֻנּוֹתוֹ בְּאֹתוֹת רַבּוֹת בְּהֵרָאוֹתוֹ אֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים יוֹם וַיְדַבֵּר עַל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	3 C'est encore à eux qu'avec de nombreuses preuves il s'était présenté vivant après sa passion; pendant40 jours, il leur était apparu et les avait entretenus du Royaume de Dieu.
4 וּבְאָכְלוֹ לֶחֶם עִמָּהֶם צִוָּה אֹתָם לְבִלְתִּי סוּר מִירוּשָׁלָיִם כִּי אִם־לְהוֹחִיל לְהַבְטָחַת הָאָב אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מִמֶּנִּי	4 Alors, au cours d'un repas qu'il partageait avec eux, il leur enjoignit de ne pas s'éloigner de Jérusalem,mais d'y attendre ce que le Père avait promis, "ce que, dit-il, vous avez entendu de ma bouche:
5 כִּי יוֹחָנָן הִטְבִּיל בַּמָּיִם וְאַתֶּם תִּטָּבְלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּקָרוֹב אַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה	5 Jean, lui, a baptisé avec de l'eau, mais vous, c'est dans l'Esprit Saint que vous serez baptisés sous peude jours."
6 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ הֲמֵשִׁיב אַתָּה בָּעֵת הַזֹּאת אֶת־הַמְּלוּכָה לְיִשְׂרָאֵל	6 Etant donc réunis, ils l'interrogeaient ainsi: "Seigneur, est-ce maintenant le temps où tu vas restaurerla royauté en Israël?"
7 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא לָכֶם לָדַעַת הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים אֲשֶׁר יָעַד הָאָב בְּשָׁלְטָנוֹ	7 Il leur répondit: "Il ne vous appartient pas de connaître les temps et moments que le Père a fixés de saseule autorité.
8 אֲבָל תְּקַבְּלוּ גְבוּרָה בְּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וִהְיִיתֶם עֵדַי בִּירוּשָׁלַיִם וּבְכָל־יְהוּדָה וּבְשֹׁמְרוֹן וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ	8 Mais vous allez recevoir une force, celle de l'Esprit Saint qui descendra sur vous. Vous serez alorsmes témoins à Jérusalem, dans toute la Judée et la Samarie, et jusqu'aux extrémités de la terre."
9 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ זֹאת הֹעֲלָה וְהֵם רֹאִים וַיִּשָּׂאֵהוּ עָנָן מִנֶּגֶד עֵינֵיהֶם	9 A ces mots, sous leurs regards, il s'éleva, et une nuée le déroba à leurs yeux.
10 וַיַּבִּיטוּ אַחֲרָיו הַשָּׁמַיְמָה בְּעָבְרוֹ וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְבוּשֵׁי בַדִּים נִצָּבִים עֲלֵיהֶם	10 Et comme ils étaient là, les yeux fixés au ciel pendant qu'il s'en allait, voici que deux hommes vêtusde blanc se trouvèrent à leurs côtés;
11 וַיֹּאמְרוּ אַתֶּם אַנְשֵׁי הַגָּלִיל מַה־תַּעַמְדוּ פֹה וְעֵינֵיכֶם הַשָּׁמַיְמָה יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר לֻקַּח מֵאִתְּכֶם הַשָּׁמַיְמָה כֵּן בּוֹא יָבוֹא כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֹתוֹ עֹלֶה הַשָּׁמָיְמָה	11 ils leur dirent: Hommes" de Galilée, pourquoi restez-vous ainsi à regarder le ciel? Celui qui vous aété enlevé, ce même Jésus, viendra comme cela, de la même manière dont vous l'avez vu s'en aller vers le ciel."
12 וַיִּפְנוּ וַיֵּלְכוּ יְרוּשָׁלַיְמָה מִן־הָהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים וְהוּא קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם דֶּרֶךְ תְּחוּם שַׁבָּת	12 Alors, du mont des Oliviers, ils s'en retournèrent à Jérusalem; la distance n'est pas grande: celle d'unchemin de sabbat.
13 וַיָּבֹאוּ הָעִירָה וַיַּעֲלוּ אֶל־הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר הָיוּ ישְׁבִים בָּהּ פֶּטְרוֹס וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן וְאַנְדְּרַי פִילִפּוֹס וְתוֹמָא בַּר־תַּלְמַי וּמַתַּי יַעֲקֹב בֶּן־חַלְפַי וְשִׁמְעוֹן הַקַּנָּא וִיהוּדָה בֶּן־יַעֲקֹב	13 Rentrés en ville, ils montèrent à la chambre haute où ils se tenaient habituellement. C'étaient Pierre,Jean, Jacques, André, Philippe et Thomas, Barthélemy et Matthieu, Jacques fils d'Alphée et Simon le Zélote, etJude fils de Jacques.
14 כָּל־אֵלֶּה הָיוּ שֹׁקְדִים יַחְדָּו בְּלֵב אֶחָד לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן וְעִמָּהֶם הַנָּשִׁים וּמִרְיָם אֵם יֵשׁוּעַ וְגַם־אֶחָיו	14 Tous, d'un même coeur, étaient assidus à la prière avec quelques femmes, dont Marie mère de Jésus,et avec ses frères.
15 וּבַיָּמִים הָאֵלֶּה קָם פֶּטְרוֹס בְּתוֹךְ הַתַּלְמִידִים וּמִסְפַּר שְׁמוֹת הַנִּקְהָלִים יַחַד כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים וַיֹּאמַר	15 En ces jours-là, Pierre se leva au milieu des frères, - ils étaient réunis au nombre d'environ 120personnes, - et il dit:
16 אֲנָשִׁים אַחִים מִן־הַצֹּרֶךְ הָיָה כִּי יִמָּלֵא הַכָּתוּב הַהוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר מִקֶּדֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי דָוִד עַל־יְהוּדָה אֲשֶׁר הָיָה מוֹלִיךְ אֶת־תֹּפְשֵׂי יֵשׁוּעַ	16 "Frères, il fallait que s'accomplît l'Ecriture où, par la bouche de David, l'Esprit Saint avait parléd'avance de Judas, qui s'est fait le guide de ceux qui ont arrêté Jésus.
17 כִּי־הָיָה נִמְנֶה אִתָּנוּ וְזָכָה בְּגוֹרַל הַשֵּׁרוּת הַזֶּה	17 Il avait rang parmi nous et s'était vu attribuer une part dans notre ministère.
18 וְהִנֵּה הוּא קָנָה־לוֹ שָׂדֶה בִּמְחִיר הָרִשְׁעָה וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו אַרְצָה וַיִּבָּקַע בַּתָּוֶךְ וַיִּשָּׁפְכוּ כָּל־מֵעָיו	18 Et voilà que, s'étant acquis un domaine avec le salaire de son forfait, cet homme est tombé la tête lapremière et a éclaté par le milieu, et toutes ses entrailles se sont répandues.
19 וְגַם־נוֹדְעָה זֹאת לְכָל־ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם וַיִּקָּרֵא בִשְׂפָתָם לַשָּׂדֶה הַהוּא חֲקַל דְּמָא הוּא שְׂדֵה הַדָּם	19 La chose fut si connue de tous les habitants de Jérusalem que ce domaine fut appelé dans leur langueHakeldama, c'est-à-dire "Domaine du Sang."
20 כִּי כָתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים תְּהִי־טִירָתוֹ נְשַׁמָּה וְאַל־יְהִי בָהּ ישֵׁב וּפְקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר	20 Or il est écrit au Livre desActes Psaumes: Que son enclos devienne désert et qu'il ne se trouve personne pour y habiter. "Et encore: Qu'unautre reçoive sa charge.
21 וְעַל־כֵּן מִן־הַצֹּרֶךְ כִּי מִן־הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אִתָּנוּ כָּל־יְמֵי הֱיוֹת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ יוֹצֵא וָבָא לְפָנֵינוּ	21 "Il faut donc que, de ces hommes qui nous ont accompagnés tout le temps que le Seigneur Jésus avécu au milieu de nous,
22 הָחֵל מִטְּבִילַת יוֹחָנָן עַד־יוֹם הִלָּקְחוֹ מֵאִתָּנוּ כִּי אֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה לְעֵד עִמָּנוּ עַל־קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים	22 en commençant au baptême de Jean jusqu'au jour où il nous fut enlevé, il y en ait un qui devienneavec nous témoin de sa résurrection."
23 וַיַּעֲמִידוּ שְׁנַיִם אֶת־יוֹסֵף הַנִּקְרָא בַר־שַׁבָּא וְהוּא מְכֻנֶּה יוּסְטוֹס וְאֵת מַתִּיָּה	23 On en présenta deux, Joseph dit Barsabbas, surnommé Justus, et Matthias.
24 וַיִּתְפַּלְלוּ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה אֲדֹנָי הַיּוֹדֵעַ כָּל־הַלְּבָבוֹת הַרְאֵה־נָא מִן־הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה אֶת־הָאֶחָד אֲשֶׁר־בָּחַרְתָּ בּוֹ	24 Alors ils firent cette prière: "Toi, Seigneur, qui connais le coeur de tous les hommes, montre-nouslequel de ces deux tu as choisi
25 לָקַחַת אֶת־גּוֹרַל הַשֵּׁרוּת הַזֶּה וְהַשְּׁלִיחוּת אֲשֶׁר סָר מִמֶּנָּה יְהוּדָה לַהֲלֹךְ אֶל־מְקוֹמוֹ	25 pour occuper, dans le ministère de l'apostolat, la place qu'a délaissée Judas pour s'en aller à sa place àlui."
26 וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל־מַתִּיָּה וַיִּסָּפַח אֶל־אַחַד עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים	26 Alors on tira au sort et le sort tomba sur Matthias, qui fut mis au nombre des douze apôtres.
27 אֲשֶׁר־רָצָה הָאֱלֹהִים לְהוֹדִיעָם אֵיזֶה הוּא עשֶׁר כְּבוֹד הַסּוֹד הַהוּא בַּגּוֹיִם וְהוּא הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בָּכֶם אֲשֶׁר הוּא תִּקְוַת הַכָּבוֹד
28 וְאוֹתוֹ מַשְׁמִיעִים אֲנַחְנוּ בְּהוֹכִיחֵנוּ כָל־אִישׁ וּבְלַמְּדֵנוּ כָל־אִישׁ בְּכָל־חָכְמָה לְמַעַן הַעֲמִיד כָּל־אִישׁ שָׁלֵם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ
29 וּבָזֹאת אַף־אֲנִי עָמֵל וְנִלְחָם כְּפִי־פְעֻלַּת כֹּחוֹ הַפֹּעֵל בִּי בִּגְבוּרָה