Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְהִי בְּעָבְרוֹ וַיַּרְא אִישׁ וְהוּא עִוֵּר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ	1 Comme Jésus passait, il vit un homme qui était aveugle de naissance.
2 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ תַּלְמִידָיו לֵאמֹר רַבִּי מִי־הוּא אֲשֶׁר חָטָא הֲזֶה אִם־יֹלְדָיו כִּי נוֹלַד עִוֵּר	2 Ses disciples lui demandèrent: "Rabbi, qui a péché pour qu’il soit ainsi aveugle? Est-ce lui ou ses parents?”
3 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֹא זֶה חָטָא וְלֹא יוֹלְדָיו אַךְ לְמַעַן יִגָּלוּ־בוֹ מַעַלְלֵי־אֵל	3 Jésus leur dit: "S’il est ainsi, ce n’est pas à cause d’un péché, de lui ou de ses parents, mais pour qu’une œuvre de Dieu, et très évidente, se fasse en lui.
4 עָלַי לַעֲשֹוֹת מַעֲשֵׂי שֹׁלְחִי בְּעוֹד יוֹם יָבוֹא הַלַּיְלָה אֲשֶׁר־בּוֹ לֹא־יוּכַל אִישׁ לִפְעֹל	4 Aussi longtemps qu’il fait jour, nous devons faire les œuvres de celui qui m’a envoyé. Ensuite vient la nuit et l’on ne peut plus rien faire.
5 בִּהְיוֹתִי בָּעוֹלָם אוֹר הָעוֹלָם אָנִי	5 Tant que je suis dans le monde, je suis la lumière du monde.”
6 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ זֹאת וַיָּרָק עַל־הָאָרֶץ וַיַּעַשׂ טִיט מִן־הָרוֹק וַיִּמְרַח אֶת־הַטִּיט עַל־עֵינֵי הָעִוֵּר	6 Après avoir ainsi parlé, Jésus crache à terre et avec sa salive fait un peu de boue dont il enduit les yeux de l’aveugle.
7 וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹּחַ פֵּרוּשׁוֹ שָׁלוּחַ וַיֵּלֶךְ וַיִּרְחַץ וַיָּבֹא וְעֵינָיו רֹאוֹת	7 Puis il lui dit: "Va te laver à la piscine de Siloé (ce nom veut dire: l’Envoyé).” L’homme y va, se lave et repart: il voyait clair.
8 וַיֹּאמְרוּ שְׁכֵנָיו וַאֲשֶׁר רָאוּ אֹתוֹ לְפָנִים כִּי־עִוֵּר הוּא הֲלֹא־זֶה הוּא הַיּשֵׁב וּמְשָׁאֵל	8 Les voisins et ceux qui auparavant l’ont vu mendier s’étonnent: "Mais c’est bien celui qui s’installait ici pour mendier!”
9 אֵלֶּה אָמְרוּ כִּי־הוּא זֶה וְאֵלֶּה אָמְרוּ אַךְ־דּוֹמֶה לּוֹ וְהוּא אָמַר אֲנִי הוּא	9 Les uns disent: "C’est lui”, et d’autres: "Non, c’est un autre qui lui ressemble.” Et lui leur dit: "C’est bien moi.”
10 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בַּמָּה אֵפוֹא נִפְקְחוּ עֵינֶיךָ	10 On lui demande: "Mais comment tes yeux se sont-ils ouverts?”
11 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אִישׁ אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ עָשָׂה טִיט וַיִּמְרַח עַל־עֵינַי וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹּחַ וָאֵלֵךְ וָאֶרְחַץ וַתָּאֹרְנָה עֵינָי	11 Il répond: "Celui qu’on appelle Jésus a fait de la boue et m’en a enduit les yeux, puis il m’a dit: Va te laver à Siloé. J’y suis allé et, aussitôt lavé, j’ai vu.”
12 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיּוֹ וַיֹּאמֶר לֹא יָדָעְתִּי	12 Ils lui disent: "Où est cet homme?” Il répond: "Je ne sais pas.”
13 וַיָּבִיאוּ אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה עִוֵּר לְפָנִים אֶל־הַפְּרוּשִׁים	13 On amène donc aux Pharisiens l’aveugle guéri.
14 וְהַיּוֹם אֲשֶׁר עָשָׂה־בוֹ יֵשׁוּעַ אֶת־הַטִּיט וַיִּפְקַח אֶת־עֵינָיו שַׁבָּת הָיָה	14 Mais voilà que c’était un sabbat, et Jésus avait fait de la boue et il lui avait enduit les yeux!
15 וַיּוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ גַּם־הַפְּרוּשִׁים אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם טִיט שָׂם עַל־עֵינַי וָאֶרְחַץ וְהִנְנִי רֹאֶה	15 À leur tour les Pharisiens l’interrogent: "Comment as-tu retrouvé la vue?” Il leur répond: "Il a mis de la boue sur mes yeux, je me suis lavé et je vois.”
16 וַיֹּאמְרוּ מִקְצָת הַפְּרוּשִׁים זֶה הָאִישׁ לֹא מֵאֱלֹהִים הוּא כִּי לֹא־יִשְׁמֹר אֶת־הַשַּׁבָּת וַאֲחֵרִים אָמְרוּ אֵיכָה יוּכַל אִישׁ חֹטֵא לַעֲשֹוֹת אֹתוֹת כָּאֵלֶּה וַיְהִי־רִיב בֵּינֵיהֶם	16 Quelques-uns des Pharisiens disent alors: "Cet homme-là n’est pas avec Dieu puisqu’il ne respecte pas le Sabbat.” Mais d’autres répondent: "Un homme pécheur peut-il faire de tels signes?” Et ils sont divisés.
17 וַיּוֹסִיפוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָעִוֵּר מַה־תֹּאמַר אַתָּה עָלָיו אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֶיךָ וַיֹּאמֶר נָבִיא הוּא	17 Alors de nouveau on demande à l’aveugle: "Puisqu’il t’a ouvert les yeux, que penses-tu de lui?” Et il répond: "C’est un prophète.”
18 וְלֹא־הֶאֱמִינוּ הַיְּהוּדִים עָלָיו כִּי עִוֵּר הָיָה וְאֹרוּ עֵינָיו עַד־אֲשֶׁר קָרְאוּ אֶל־יוֹלְדֵי הַנִּרְפָּא	18 Les Juifs ne veulent pas croire qu’il voie après avoir été aveugle, tant qu’ils n’auront pas convoqué les parents du miraculé.
19 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתָם לֵאמֹר הֲזֶה הוּא בִנְכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם כִּי נוֹלַד עִוֵּר וְאֵיכָה הוּא רֹאֶה עָתָּה	19 Ils leur demandèrent: "C’est bien votre fils? Et vous dites qu’il est né aveugle? Et alors, pourquoi voit-il maintenant?”
20 וַיַּעֲנוּ אֹתָם יוֹלְדָיו וַיֹּאמְרוּ יָדַעְנוּ כִּי זֶה הוּא בְנֵנוּ וְכִי נוֹלַד עִוֵּר	20 Les parents répondirent: "Oui, c’est notre fils, et il est né aveugle.
21 אֲבָל אֵיךְ הוּא רֹאֶה עַתָּה אוֹ מִי פָקַח אֶת־עֵינָיו אֲנַחְנוּ לֹא יָדָעְנוּ הֲלֹא בֶן־דַּעַת הוּא שַׁאֲלוּ אֶת־פִּיהוּ וְהוּא יַגִּיד מֶה־הָיָה לוֹ	21 Mais comment voit-il maintenant, nous n’en savons rien; et qui lui a ouvert les yeux, nous n’en savons rien. Interrogez-le, c’est un adulte, il expliquera lui-même son cas.”
22 כָּזֹאת דִּבְּרוּ יוֹלְדָיו מִיִּרְאָתָם אֶת־הַיְּהוּדִים כִּי הַיְּהוּדִים כְּבָר נוֹעֲצוּ לְנַדּוֹת אֶת־כָּל־אֲשֶׁר יוֹדֶה כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ	22 Ses parents firent cette réponse parce qu’ils avaient peur des Juifs. En effet les Juifs avaient déjà décidé d’exclure de la communauté tous ceux qui reconnaîtraient Jésus comme le Messie.
23 עַל־כֵּן אָמְרוּ יוֹלְדָיו בֶּן־דַּעַת הוּא שַׁאֲלוּ אֶת־פִּיהוּ	23 Pour cette raison les parents dirent: "Demandez-lui, c’est un adulte.”
24 וַיִּקְרְאוּ שֵׁנִית לָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה עִוֵּר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים אֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי־הָאִישׁ הַזֶּה חֹטֵא הוּא	24 On convoque donc une deuxième fois cet aveugle et on lui dit: "Dis toute la vérité. Nous savons que cet homme est un pécheur.”
25 וַיַּעַן וַיֹּאמַר אִם־הָאִישׁ חֹטֵא הוּא אֵינֶנִּי יֹדֵעַ אַחַת יָדַעְתִּי כִּי עִוֵּר הָיִיתִי וְעַתָּה הִנְנִי רֹאֶה	25 Il répond: "S’il est un pécheur, je n’en sais rien. Je ne sais qu’une chose: j’étais aveugle et maintenant je vois.”
26 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עוֹד מֶה־עָשָׂה לְךָ אֵיכָה פָּקַח עֵינֶיךָ	26 Ils lui disent: "Qu’est-ce qu’il t’a fait? Comment t’a-t-il ouvert les yeux?”
27 וַיַּעַן אֹתָם כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם וּמַה־לָּכֶם לִשְׁמֹעַ שֵׁנִית הֲתֹאבוּ גַם־אַתֶּם לִהְיוֹת תַּלְמִידָיו	27 Et lui répond: "Je vous l’ai déjà dit et vous ne voulez pas m’écouter. Qu’est-ce que vous voulez savoir de plus? Peut-être voulez-vous devenir ses disciples?”
28 וַיְחָרְפוּ אֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה תַלְמִידוֹ וַאֲנַחְנוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל־משֶׁה	28 Aussitôt ils commencent à l’insulter: "Toi, tu es son disciple, mais nous, nous sommes les disciples de Moïse.
29 אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי אֶל־משֶׁה דִּבֶּר הָאֱלֹהִים וְאֶת־זֶה לֹא יָדַעְנוּ מֵאַיִן הוּא	29 Nous savons que Dieu a parlé à Moïse, mais celui-là, nous ne savons pas d’où il sort.”
30 וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם זֹאת הִיא הַפְלֵא וָפֶלֶא כִּי־לֹא יְדַעְתֶּם מֵאַיִן הוּא וְהוּא פָקַח אֶת־עֵינָי	30 Alors l’homme leur répond: "C’est vraiment étonnant! Il m’a ouvert les yeux et vous ne savez pas d’où il vient?
31 וְהִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי אֶת־הַחַטָּאִים לֹא־יִשְׁמַע אֵל כִּי אִם־אֶת־יְרֵא הָאֱלֹהִים וְעֹשֵׂה רְצוֹנוֹ אֹתוֹ יִשְׁמָע	31 Nous savons bien que Dieu n’écoute pas les pécheurs; il écoute ceux qui respectent Dieu et qui font sa volonté.
32 מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמַע כִּי־פָקַח אִישׁ עֵינֵי עִוֵּר מֵרָחֶם	32 On n’a jamais entendu dire que quelqu’un ait ouvert les yeux d’un aveugle de naissance.
33 לוּלֵא הָיָה זֶה מֵאֵת אֱלֹהִים לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה	33 Cet homme ne pourrait rien faire s’il ne venait pas de Dieu.”
34 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֵן בַּחֲטָאִים נוֹלַדְתָּ כֻלָּךְ וְאַתָּה תְלַמְּדֵנוּ וַיֶּהְדְּפֻהוּ הַחוּצָה	34 Les autres ripostèrent: "Tu n’es que péché depuis ta naissance, et tu veux nous faire la leçon?” Et ils l’expulsèrent.
35 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ כִּי הֲדָפֻהוּ הַחוּצָה וַיִּפְגְּשֵׁהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲתַאֲמִין בְּבֶן־הָאֱלֹהִים	35 Jésus apprit qu’on l’avait expulsé. Quand il le rencontra, il lui dit: "As-tu foi dans le Fils de l’Homme?”
36 וַיַּעַן וַיֹּאמַר מִי הוּא־זֶה אֲדֹנִי לְמַעַן אַאֲמִין בּוֹ	36 Il répondit: "Qui est-il, Seigneur, que je croie en lui?”
37 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הֵן־רָאִיתָ אֹתוֹ וְהַמְדַבֵּר אֵלֶיךָ הִנֵּה זֶה הוּא	37 Jésus lui dit: "Tu le vois, c’est lui qui te parle.”
38 וַיֹּאמֶר אֲנִי מַאֲמִין אֲדֹנִי וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ	38 L’homme déclara: "Je crois, Seigneur.” Et il se prosterna devant lui.
39 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲנִי לָדִין בָּאתִי לָעוֹלָם הַזֶּה לְמַעַן יִרְאוּ הַעִוְרִים וְהָרֹאִים יֻכּוּ בְעִוָּרוֹן	39 Jésus dit alors: "Je suis venu dans le monde pour une remise en cause: ceux qui ne voient pas verront, et ceux qui voient seront aveugles.”
40 וַאֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ מִן־הַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ דְבָרָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲגַם אֲנַחְנוּ עִוְרִים	40 Quelques Pharisiens étaient là, et ils l’entendirent. Ils lui demandèrent: "Nous serions donc aveugles, nous aussi?”
41 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אִם־עִוְרִים הֱיִיתֶם לֹא־הָיָה בָכֶם חֵטְא וְעַתָּה כִּי אֲמַרְתֶּם פִּקְחִים אֲנַחְנוּ חַטַּאתְכֶם תַּעֲמֹד	41 Jésus leur répondit: "Si vous étiez aveugles, vous n’auriez pas de péché. Mais vous dites que vous voyez, c’est la preuve de votre péché”.