Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ אֶל־עֵבֶר יַם־הַגָּלִיל אֲשֶׁר לְטִיבַרְיָה	1 Après cela, Jésus alla sur les bords de la mer de Galilée, du côté de Tibériade.
2 וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם־רָב כִּי רָאוּ אוֹתֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִם־הַחוֹלִים	2 Une foule nombreuse le suivait, car elle voyait les signes miraculeux qu’il opérait sur les malades.
3 וַיַּעַל יֵשׁוּעַ עַל־הָהָר וַיֵּשֶׁב־שָׁם הוּא וְתַלְמִידָיו	3 Jésus monta sur la colline, et là il s’assit avec ses disciples.
4 וִימֵי הַפֶּסַח חַג הַיְּהוּדִים קָרְבוּ לָבוֹא	4 La Pâque, la fête des Juifs, était proche.
5 וַיִּשָּׂא יֵשׁוּעַ אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא עַם־רַב בָּא אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֶל־פִילִפּוֹס מֵאַיִן נִקְנֶה־לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל	5 Jésus, donc, leva les yeux et vit cette grande foule qui montait vers lui. Alors il dit à Philippe: "Où allons-nous acheter des pains pour qu’ils aient à manger?”
6 וְאַךְ לְמַעַן נַסּוֹת אֹתוֹ דִּבֶּר־זֹאת כִּי הוּא יָדַע אֶת־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה	6 Jésus disait cela pour voir comment Philippe allait réagir, car lui savait ce qu’il allait faire.
7 וַיַּעַן אֹתוֹ פִילִפּוֹס לֶחֶם מָאתַיִם דִּינָר לֹא־יִמְצָא לָהֶם לָקַחַת לוֹ אִישׁ אִישׁ מְעָט	7 Philippe lui répond: "Même avec 200 pièces d’argent, le pain ne suffirait pas pour que chacun en ait un morceau.”
8 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס	8 Un des disciples de Jésus, André, le frère de Simon-Pierre, dit alors:
9 יֶשׁ־פֹּה נַעַר אֲשֶׁר־לוֹ חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת־לֶחֶם שְׂעֹרִים וּשְׁנֵי דָגִים אַךְ־אֵלֶּה מָה־הֵמָּה לְעַם־רַב כָּזֶה	9 "Il y a là un garçon avec cinq pains d’orge et deux poissons: nous voilà bien pour nourrir toute cette foule!”
10 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ צַוּוּ אֶת־הָעָם לָשֶׁבֶת אָרְצָה וִירַק דֶּשֶׁא לָרֹב הָיָה בַּמָּקוֹם הַהוּא וַיֵּשְׁבוּ לָאָרֶץ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי־אִישׁ בְּמִסְפָּר	10 Mais Jésus dit: "Faites asseoir tout ce monde.” Il y avait beaucoup d’herbe à cet endroit et les hommes s’assirent; ils étaient environ 5 000.
11 וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ אֶת־כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו וְהַתַּלְמִידִים אֶל־הַמְסֻבִּים וְכָכָה גַּם מִן־הַדָּגִים כְּאַוַּת נַפְשָׁם	11 Jésus donc prend les pains et rend grâce, puis il en donne à ce monde qui s’est mis à l’aise, et il leur donne de même du poisson, autant qu’ils en veulent.
12 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׂבְעוּ וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו אִסְפוּ אֶת־פְּתוֹתֵי לֶחֶם הַנּוֹתָרִים לְמַעַן לֹא־יֹאבַד מְאוּמָה	12 Quand ils ont tous mangé à leur faim, Jésus dit à ses disciples: "Ramassez les morceaux qui restent, il ne faut rien perdre.”
13 וַיַּאַסְפוּ וַיְמַלְאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים בִּפְתוֹתֵי חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת־לֶחֶם הַשְּׂעוֹרִים הַנּוֹתָרִים לְאֹכְלֵיהֶם	13 On les ramasse donc et on remplit douze corbeilles avec les débris des cinq pains d’orge, tout ce qu’on n’avait pas mangé.
14 וַיְהִי כִּרְאוֹת הָאֲנָשִׁים אֶת־הָאוֹת הַזֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה־זֶה הוּא בֶאֱמֶת הַנָּבִיא הַבָּא לָעוֹלָם	14 À la vue du signe que Jésus venait de faire, les gens commencèrent à dire: "Cet homme est vraiment le prophète qui doit venir dans le monde!”
15 וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ כִּי־יָבֹאוּ וְיִתְפְּשֻׂהוּ לְהַמְלִיךְ אוֹתוֹ וַיִּמָּלֵט עוֹד הַפַּעַם אֶל־הָהָר הוּא לְבַדּוֹ	15 Jésus comprit qu’ils allaient l’enlever pour le proclamer roi; alors, une fois de plus, il les laissa et s’en alla tout seul dans la montagne.
16 וַיְהִי בָעֶרֶב וַיֵּרְדוּ תַלְמִידָיו אֶל־הַיָּם וַיָּבֹאוּ בָאֳנִיָּה וַיַּעַבְרוּ אֶל־עֵבֶר הַיָּם אֶל־כְּפַר נַחוּם	16 En fin de journée les disciples descendirent vers le rivage.
17 וַיְכַס אֹתָם הַחשֶׁךְ וְיֵשׁוּעַ לֹא־בָא אֲלֵיהֶם	17 Il faisait déjà nuit et Jésus n’était toujours pas là avec eux. Ils montèrent donc dans une barque, cherchant à traverser la mer en direction de Capharnaüm,
18 וַיִּסָּעֵר הַיָּם כִּי־רוּחַ גְּדוֹלָה נוֹשָׁבֶת	18 mais la mer était déchaînée car le vent soufflait très fort.
19 וְהֵם חָתְרוּ בִּמְשׁוֹטֵיהֶם כְּדֶרֶךְ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹ שְׁלשִׁים רִיס וַיִּרְאוּ אֶת־יֵשׁוּעַ מִתְהַלֵּךְ עַל־הַיָּם הָלוֹךְ וְקָרֵב אֶל־הָאֳנִיָּה וַיִּירָאוּ	19 Quand ils avaient déjà ramé quatre ou cinq kilomètres, ils virent Jésus qui s’approchait de la barque: il marchait sur la mer et les disciples eurent vraiment peur.
20 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי הוּא אַל־תִּירָאוּ	20 Mais lui leur dit: "C’est moi, ne craignez pas.”
21 וַיּוֹאִילוּ לָקַחַת אֹתוֹ אֶל־הָאֳנִיָּה וְרֶגַע הִגִּיעָה הָאֳנִיָּה לָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם הֹלְכִים שָׁמָּה	21 Et comme ils voulaient le prendre dans la barque, au même moment la barque toucha terre à l’endroit vers lequel ils se dirigeaient.
22 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּרְא הֲמוֹן הָעָם הָעֹמֵד מֵעֵבֶר לַיָּם כִּי לֹא הָיְתָה אֳנִיָּה בָּזֶה בִּלְתִּי אַחַת אֲשֶׁר יָרְדוּ־בָהּ תַּלְמִידָיו וְכִי יֵשׁוּעַ לֹא־בָא עִם־תַּלְמִידָיו אֶל־הָאֳנִיָּה אַךְ תַּלְמִידָיו לְבַדָּם נָסְעוּ מִזֶּה	22 Le lendemain, la foule qui était restée de l’autre côté de la mer se rendit compte qu’il n’y avait pas eu d’autre barque que celle-là et que Jésus n’y était pas monté avec ses disciples: ils étaient partis seuls.
23 וָאֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת בָּאוּ מִטִּיבַרְיָה קָרוֹב לַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָכְלוּ־שָׁם אֶת־הַלֶּחֶם בְּבִרְכַּת הָאָדוֹן	23 Cependant des bateaux étaient arrivés de Tibériade près de l’endroit où l’on avait mangé le pain lorsque le Seigneur rendit grâces.
24 וַיְהִי כִרְאוֹת הֲמוֹן הָעָם כִּי יֵשׁוּעַ אֵינֶנּוּ שָׁם אַף־לֹא תַּלְמִידָיו וַיֵּרְדוּ גַם־הֵם בָּאֳנִיּוֹת וַיָּבֹאוּ אֶל־כְּפַר נַחוּם לְבַקֵּשׁ אֶת־יֵשׁוּעַ	24 Lorsque tous ces gens virent que Jésus n’était pas là, et ses disciples non plus, ils montèrent sur ces bateaux à la recherche de Jésus, et ils vinrent à Capharnaüm.
25 וְכַאֲשֶׁר מָצְאוּ אֹתוֹ מֵעֵבֶר הַיָּם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבִּי מָתַי בָּאתָ הֲלֹם	25 À peine l’eurent-ils trouvé sur l’autre bord du lac qu’ils lui dirent: "Rabbi, Maître, comment es-tu venu?”
26 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא עַל־רְאוֹתְכֶם אֶת־הָאֹתוֹת תְּבַקְשׁוּנִי כִּי אִם־עַל־אֲשֶׁר אֲכַלְתֶּם מִן־הַלֶּחֶם וַתִּשְׂבָּעוּ	26 Alors Jésus leur répond: "En vérité, en vérité, je vous le dis: vous me cherchez, non parce que vous avez vu à travers les signes, mais parce que vous avez eu du pain et que vous avez bien mangé.
27 אַל־תַּעַמְלוּ בְּמַאֲכָל אֲשֶׁר יֹאבַד כִּי אִם־בַּמַּאֲכָל הַקַּיָּם לְחַיֵּי עוֹלָמִים אֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם יִתְּנֶנּוּ לָכֶם כִּי־בוֹ חָתַם חוֹתָמוֹ אָבִיו הָאֱלֹהִים	27 Travaillez, non pas pour la nourriture qui disparaît, mais pour la nourriture qui demeure et qui devient vie éternelle. C’est le Fils de l’Homme qui vous la donnera; c’est lui que Dieu le Père a marqué de son sceau.”
28 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה־נַּעֲשֶׂה לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת אֱלֹהִים	28 Alors on lui dit: "Pour travailler aux œuvres de Dieu, que devons-nous faire?”
29 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם זֹאת פְּעֻלַּת אֱלֹהִים כִּי־תַאֲמִינוּ בָזֶה אֲשֶׁר הוּא שְׁלָחוֹ	29 Et Jésus leur répond: "L’œuvre de Dieu, c’est que vous ayez foi en celui qu’il a envoyé.”
30 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מָה־אֵפוֹא הָאוֹת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לְמַעַן נִרְאֶה וְנַאֲמִין בָּךְ מַה־תִּפְעָל	30 Ils lui disent: "Que fais-tu, quel signe avons-nous vu pour que nous croyions en toi? Qu’es-tu capable de faire?
31 אֲבוֹתֵינוּ אָכְלוּ אֶת־הַמָּן בַּמִּדְבָּר כַּאֲשֶׁר כָּתוּב לֶחֶם מִן־הַשָּׁמַיִם נָתַן־לָמוֹ לֶאֱכֹל	31 Nos pères ont mangé la manne dans le désert, comme dit l’Écriture: Il leur a donné à manger le pain venu du ciel”.
32 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא משֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת־הַלֶּחֶם מִן־הַשָּׁמָיִם כִּי אִם־אָבִי נֹתֵן לָכֶם אֶת־הַלֶּחֶם מִן־הַשָּׁמַיִם הָאֲמִתִּי	32 Jésus leur répond: "En vérité, en vérité, je vous le dis: ce n’est pas Moïse qui vous a donné le pain venu du ciel; c’est mon Père qui vous donne le vrai pain descendu du ciel.
33 כִּי־לֶחֶם אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם וְנֹתֵן חַיִּים לָעוֹלָם	33 Celui qui descend du ciel et donne la vie au monde, c’est lui le pain de Dieu.”
34 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנִי תְּנָה־לָּנוּ תָמִיד אֶת־הַלֶּחֶם הַזֶּה	34 Alors les gens lui disent: "Seigneur, donnez-nous donc ce pain.”
35 וַיֹּאמֶר לָהֶם יֵשׁוּעַ אָנֹכִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים כָּל־הַבָּא אֵלַי לֹא יִרְעַב וַאֲשֶׁר יַאֲמִין בִּי לֹא יִצְמָא עוֹד	35 Et Jésus leur répond: "Je suis le pain de vie: celui qui vient à moi n’aura jamais faim, celui qui croit en moi n’aura plus jamais soif.
36 וַאֲנִי הִנֵּה אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי גַם־חֲזִיתֶם אֹתִי וְלֹא תַאֲמִינוּ	36 Mais vous avez vu et vous n’avez pas cru: cela, je vous l’ai déjà dit.
37 כֹּל אֲשֶׁר יִתְּנֶנּוּ־לִי אָבִי יָבוֹא אֵלָי וְהַבָּא אֵלַי לֹא אֶהְדֳּפֶנּוּ הַחוּצָה	37 “Tout ce que le Père me donne viendra à moi, et je ne rejetterai pas celui qui vient à moi.
38 כִּי יָרַדְתִּי מִן־הַשָּׁמַיִם לֹא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי כִּי אִם־רְצוֹן שֹׁלְחִי	38 Car je suis descendu du ciel, non pour faire ma volonté, mais pour faire la volonté de celui qui m’envoie.
39 וְזֶה רְצוֹן הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי כִּי כָל־אֲשֶׁר נָתַן לִי לֹא־יֹאבַד לִי כִּי אִם־אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן	39 Voici ce que veut celui qui m’a envoyé: que je ne perde rien de ce qu’il m’a donné, mais que je le ressuscite au dernier jour.
40 וְזֶה רְצוֹן שֹׁלְחִי אֲשֶׁר כָּל־הָרֹאֶה אֶת־הַבֵּן וּמַאֲמִין בּוֹ יִהְיוּ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָמִים וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן	40 Oui, c’est la volonté de mon Père: quiconque voit le Fils et croit en lui doit vivre de vie éternelle, et moi je le ressusciterai au dernier jour.”
41 וַיִּלֹּנוּ עָלָיו הַיְּהוּדִים עַל־אָמְרוֹ אָנֹכִי הוּא הַלֶּחֶם הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם	41 Les Juifs commencèrent à protester parce que Jésus avait dit: "Je suis le pain qui est descendu du ciel.”
42 וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא זֶה הוּא יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹסֵף אֲשֶׁר־אֲנַחְנוּ יֹדְעִים אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְאֵיךְ יֹאמַר מִן־הַשָּׁמַיִם בָּאתִי	42 Ils disaient: "Nous connaissons son père et sa mère, n’est-ce pas? Il n’est que Jésus fils de Joseph. Et maintenant il vient nous dire qu’il est descendu du ciel!”
43 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַל־תַּלִּינוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ	43 Jésus leur dit ceci: "Ne protestez pas entre vous.
44 לֹא־יוּכַל אִישׁ לָבוֹא אֵלַי בִּלְתִּי אִם־יִמְשְׁכֵהוּ אָבִי אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן	44 Personne ne peut venir à moi si le Père qui m’a envoyé ne l’attire; moi, alors, je le ressusciterai au dernier jour.
45 הֲלֹא כָתוּב בַּנְּבִיאִים וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָֹה לָכֵן כֹּל אֲשֶׁר שָׁמַע מִן־הָאָב וְלָמַד יָבֹא אֵלָי	45 Il est écrit dans les livres des prophètes: Tous seront enseignés par Dieu. C’est ainsi que vient à moi celui qui a entendu et s’est laissé instruire par le Père.
46 לֹא כְאִלּוּ רָאָה אִישׁ אֶת־הָאָב בִּלְתִּי הַבָּא מֵאֵת הָאֱלֹהִים הוּא רָאָה אֶת־הָאֱלֹהִים	46 Car personne, bien sûr, n’a vu le Père; un seul a vu le Père, celui qui vient d’auprès de Dieu.
47 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמַּאֲמִין בִּי לוֹ חַיֵּי עוֹלָמִים	47 “En vérité, en vérité, je vous le dis: celui qui croit vit de vie éternelle.”
48 אָנֹכִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים	48 “Je suis le pain de vie.
49 אֲבוֹתֵיכֶם אָכְלוּ אֶת־הַמָּן בַּמִּדְבָּר וַיָּמֻתוּ	49 Vos pères ont mangé la manne dans le désert, mais ils sont morts.
50 זֶה הוּא הַלֶּחֶם הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם לְמַעַן יֹאכַל־אִישׁ מִמֶּנּוּ וְלֹא יָמוּת	50 Voici maintenant le pain qui est descendu du ciel, celui qui en mange ne meurt pas.
51 אָנֹכִי הַלֶּחֶם הַחַי הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם אִישׁ כִּי־יֹאכַל מִן־הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֶתְּנֶנּוּ הוּא בְשָׂרִי אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בְּעַד הַחַיִּים בָּעוֹלָם	51 Je suis le pain vivant qui est descendu du ciel; si quelqu’un mange de ce pain, il vivra pour toujours. Et ce pain que je donnerai, c’est ma chair livrée pour la vie du monde.”
52 וַיִּתְוַכְּחוּ הַיְּהוּדִים אִישׁ עִם־רֵעֵהוּ לֵאמֹר אֵיכָה יוּכַל זֶה לָתֶת־לָנוּ אֶת־בְּשָׂרוֹ לֶאֱכֹל	52 Les Juifs commencèrent à se diviser. Ils disaient: "Cet homme va-t-il nous donner à manger de la chair?”
53 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם־לֹא תֹאכְלוּ אֶת־בְּשַׂר בֶּן־הָאָדָם וּשְׁתִיתֶם אֶת־דָּמוֹ אֵין־לָכֶם חַיִּים בְּקִרְבְּכֶם	53 Jésus leur dit: "En vérité, en vérité, je vous le dis: si vous ne mangez pas la chair du Fils de l’Homme et si vous ne buvez pas son sang, vous n’avez pas la vie en vous.
54 הָאֹכֵל אֶת־בְּשָׂרִי וְהַשֹּׁתֶה אֶת־דָּמִי יֶשׁ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָמִים וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן	54 Celui qui mange ma chair et boit mon sang vit de vie éternelle, et moi je le ressusciterai au dernier jour.
55 כִּי בְשָׂרִי בֶּאֱמֶת הוּא מַאֲכָל וְדָמִי בֶּאֱמֶת הוּא מַשְׁקֶה	55 “Ma chair est vraiment nourriture, et mon sang est vraiment une boisson.
56 הָאֹכֵל אֶת־בְּשָׂרִי וְשֹׁתֶה אֶת־דָּמִי הוּא יָלִין בִּי וַאֲנִי בוֹ	56 Celui qui mange ma chair et boit mon sang demeure en moi et moi en lui.
57 כַּאֲשֶׁר שְׁלָחַנִי הָאָב הַחַי וְאָנֹכִי חַי בִּגְלַל אָבִי כֵּן הָאֹכֵל אֹתִי גַּם־הוּא יִחְיֶה בִּגְלָלִי	57 De même que je vis par le Père, car le Père qui m’a envoyé est vivant, de la même façon celui qui me mange vivra par moi.
58 זֶה הוּא הַלֶּחֶם הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם לֹא כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶת־הַמָּן וַיָּמֻתוּ הָאֹכֵל אֶת־הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם	58 Voici le pain qui est descendu du ciel. Ce ne sera pas comme pour vos pères qui ont mangé, et ensuite ils sont morts: celui qui mange ce pain vivra pour toujours.”
59 כָּזֹאת דִּבֶּר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת בְּלַמְּדוֹ בִּכְפַר־נַחוּם	59 Voilà ce que Jésus a dit dans la synagogue, quand il enseignait à Capharnaüm.
60 וְרַבִּים מִתַּלְמִידָיו כְּשָׁמְעָם אָמְרוּ קָשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה מִי יוּכַל לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ	60 Après l’avoir entendu, bon nombre de ses disciples dirent: "Ce langage est dur à accepter, qui voudra l’écouter?”
61 וַיָּבֶן יֵשׁוּעַ בְּלִבּוֹ כִּי תַלְמִידָיו מַלִּינִים עַל־זֹאת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲזֹאת לָכֶם לְמִכְשׁוֹל	61 Jésus savait en lui-même que ses disciples protestaient; il leur dit: "Tout cela vous scandalise?
62 מָה־אֵפוֹא אִם־תִּרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם עֹלֶה אֶל־אֲשֶׁר הָיָה־שָׁם לְפָנִים	62 Que direz-vous lorsque vous verrez le Fils de l’Homme remonter où il était auparavant?
63 הָרוּחַ הוּא הַנֹּתֵן חַיִּים וְהַבָּשָׂר אֵין־בּוֹ מוֹעִיל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲנִי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם רוּחַ הֵמָּה וְחַיִּים הֵמָּה	63 C’est l’Esprit qui fait vivre, la chair ne sert de rien; les paroles que je vous ai dites sont esprit, et elles sont vie.
64 אַךְ־יֵשׁ מִכֶּם אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ כִּי יֵשׁוּעַ יָדַע מֵרֹאשׁ מִי הֵם אֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים וּמִי הַמּוֹסֵר אֹתוֹ	64 Mais certains d’entre vous ne croient pas.” Jésus savait en effet dès le début quels étaient ceux qui ne croyaient pas, et qui allait le trahir.
65 וַיֹּאמַר עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי לֹא־יוּכַל אִישׁ לָבוֹא אֵלַי בִּלְתִּי אִם־נִתַּן־לוֹ מֵאֵת אָבִי	65 Et il ajouta: "Voici la raison pour laquelle je vous ai dit que personne ne peut venir à moi si cela ne lui a pas été donné par le Père.”
66 מִן־הָעֵת הַזֹּאת רַבִּים מִתַּלְמִידָיו נָסֹגוּ אָחוֹר וְלֹא יָסְפוּ לְהִתְהַלֵּךְ אִתּוֹ	66 Ce jour-là beaucoup de disciples firent marche arrière et cessèrent de le suivre.
67 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר הֲיֵשׁ אֶת־נַפְשְׁכֶם גַּם־אַתֶּם לָסוּר מִמֶּנִּי	67 Jésus dit alors aux Douze: "N’allez-vous pas partir, vous aussi?”
68 וַיַּעַן אֹתוֹ שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס אֲדֹנִי אֶל־מִי נֵלֵךְ דִּבְרֵי חַיֵּי עוֹלָמִים עִמָּךְ	68 Pierre lui répondit: "Seigneur, à qui irions-nous? Tu as les paroles de la vie éternelle,
69 וַאֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ וַנֵּדַע כִּי אַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־אֵל חָי	69 et nous, nous croyons et nous savons que tu es le Saint de Dieu.”
70 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֲלֹא בָחַרְתִּי אֲנִי בָכֶם שְׁנֵים הֶעָשָׂר וְאֶחָד מִכֶּם שָׂטָן הוּא	70 Jésus leur dit: "N’est-ce pas moi qui vous ai choisis, vous, les Douze? et pourtant l’un de vous est un démon.”
71 זֹאת אָמַר עַל־יְהוּדָה בֶּן־שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת כִּי־עָתִיד הָיָה לְמָסְרוֹ וְהוּא אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר	71 Jésus parlait de Judas, fils de Simon Iscariote. C’est lui, l’un des Douze, qui allait livrer Jésus.