Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 18

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּצֵא הַחוּצָה עִם־תַּלְמִידָיו מֵעֵבֶר לְנַחַל קִדְרוֹן וְשָׁם גַּן וַיָּבֹא בוֹ הוּא וְתַלְמִידָיו	1 Après avoir dit cela, Jésus sortit avec ses disciples et traversa le torrent du Cédron. Il y avait là un jardin où il entra avec ses disciples.
2 וְגַם־יְהוּדָה מוֹסְרוֹ יָדַע אֶת־הַמָּקוֹם כִּי־פְעָמִים רַבּוֹת נוֹעַד שָׁמָּה יֵשׁוּעַ עִם־תַּלְמִידָיו	2 Judas qui le trahissait connaissait ce lieu, parce que Jésus s’était souvent retrouvé là avec ses disciples.
3 וַיִּקַּח יְהוּדָה אֶת־הַגְּדוּד וּמְשָׁרְתִים מֵאֵת הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַפְּרוּשִׁים וַיָּבֹא שָׁמָּה בְּנֵרוֹת וּבְלַפִּידִים וּבִכְלֵי־נָשֶׁק	3 Judas prit donc avec lui des soldats de la garnison et des gardes fournis par les grands prêtres et les Pharisiens, et il arrive avec des torches, des lampes et des armes.
4 וְיֵשׁוּעַ יָדַע אֵת כָּל־אֲשֶׁר יָבֹא עָלָיו וַיֵּצֵא וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶת־מִי תְבַקֵּשׁוּ	4 Jésus savait tout ce qui allait lui arriver. Il s’avança et leur dit: "Qui cherchez-vous?”
5 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֶת־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא וְגַם־יְהוּדָה מוֹסְרוֹ עָמַד אֶצְלָם	5 Ils lui répondirent: "Jésus le Nazôréen.” Il leur dit: "C’est moi.” Judas, le traître, se tenait là aussi avec eux.
6 וַיְהִי בְּדַבֵּר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם אֲנִי הוּא וַיִּסֹּגוּ אָחוֹר וַיִּפְּלוּ אָרְצָה	6 À cette parole de Jésus: ‘C’est moi’, ils reculèrent et tombèrent à terre.
7 וַיֹּסֶף וַיִּשְׁאַל אֹתָם אֶת־מִי תְבַקֵּשׁוּ וַיֹּאמְרוּ אֶת־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי	7 Jésus leur demanda de nouveau: "Qui cherchez-vous?” Ils répondirent: "Jésus le Nazôréen.”
8 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ הֲלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם אֲנִי הוּא לָכֵן אִם־אֹתִי תְבַקְשׁוּ הַנִּיחוּ לָאֵלֶּה וְיֵלֵכוּ	8 Jésus leur dit: "Je vous l’ai déjà dit: c’est moi. Si c’est moi que vous cherchez, laissez ceux-là s’en aller.”
9 לְמַלֹּאת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמָר מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִּי לֹא־אָבַד לִי אַף־אֶחָד	9 Ainsi devait s’accomplir la parole que Jésus avait dite: "Je n’ai laissé perdre aucun de ceux que tu m’as donnés.”
10 וּלְשִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס חֶרֶב וַיִּשְׁלְפָהּ וַיַּךְ אֶת־עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיְקַצֵּץ אֶת־אָזְנוֹ הַיְמָנִית וְשֵׁם הָעֶבֶד מַלְכוֹס	10 Simon-Pierre avait une épée, il la tira pour frapper le serviteur du Grand Prêtre et lui coupa l’oreille droite. Ce serviteur s’appelait Malkus.
11 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־פֶּטְרוֹס הָשֵׁב חַרְבְּךָ אֶל־נְדָנָהּ הֲכִי לֹא־אֶשְׁתֶּה אֶת־הַכּוֹס אֲשֶׁר נָתַן־לִי אָבִי	11 Alors Jésus dit à Pierre: "Remets l’épée au fourreau. Est-ce que je peux ne pas boire la coupe que mon Père m’a donnée?”
12 אָז תָּפְשֹוּ הַגְּדוּד וְשַׂר הָאֶלֶף וּמְשָׁרְתֵי הַיְּהוּדִים אֶת־יֵשׁוּעַ וַיַּאַסְרֻהוּ	12 Les soldats de la garnison et leur commandant, avec les policiers des Juifs, se saisirent alors de Jésus et le lièrent avec des cordes.
13 וַיּוֹלִיכֻהוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶל־חָנָן וְהוּא חֹתֵן קַיָּפָא אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה בַּשָּׁנָה הַהִיא	13 Ils le conduisirent d’abord chez Anne, le beau-père de Caïphe qui était Grand Prêtre cette année-là.
14 הוּא קַיָּפָא אֲשֶׁר יָעַץ אֶת־הַיְּהוּדִים כִּי טוֹב אֲשֶׁר אִישׁ־אֶחָד יֹאבַד בְּעַד כָּל־הָעָם	14 Et c’était Caïphe qui avait donné aux Juifs cet argument: “Il vaut mieux qu’un homme meure à la place du peuple.”
15 וְשִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְתַלְמִיד אַחֵר הָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ וְהַתַּלְמִיד הַהוּא הָיָה נוֹדָע לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּבֹא עִם־יֵשׁוּעַ לַחֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל	15 Simon-Pierre et un autre disciple suivaient Jésus. Comme ce disciple était connu du Grand Prêtre, il entra avec Jésus dans la cour du Grand Prêtre,
16 וּפֶטְרוֹס עָמַד מִחוּץ לַפָּתַח וַיֵּצֵא הַתַּלְמִיד הָאַחֵר הַמְיֻדָּע לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיְדַבֵּר אֶל־הַשֹּׁעֶרֶת וַיָּבֵא אֶת־פֶּטְרוֹס פְּנִימָה	16 et Pierre restait dehors à la porte. Mais l’autre disciple connu du Grand Prêtre, ressortit et dit un mot à la gardienne, et il fit entrer Pierre.
17 וַתֹּאמֶר הָאָמָה הַשֹּׁעֶרֶת אֶל־פֶּטְרוֹס הֲלֹא גַם־אַתָּה מִתַּלְמִידֵי הָאִישׁ הַזֶּה וַיֹּאמֶר אֵינֶנִּי	17 Alors cette jeune servante qui gardait la porte dit à Pierre: "Toi aussi tu es un des disciples de cet homme?” Mais lui répondit: "Je n’en suis pas!”
18 וְהָעֲבָדִים וְהַמְשָׁרְתִים בִּעֲרוּ אֵשׁ גֶּחָלִים כִּי עֶת־קֹר הָיְתָה וַיַּעַמְדוּ־שָׁם וַיִּתְחַמָּמוּ וְגַם־פֶּטְרוֹס עֹמֵד עִמָּם וּמִתְחַמֵּם	18 Les serviteurs et les gardes étaient là. Ils avaient fait du feu pour se chauffer car il faisait froid, et Pierre était là à se chauffer avec eux.
19 וַיִּשְׁאַל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת־יֵשׁוּעַ עַל־תַּלְמִידָיו וְעַל־לִקְחוֹ	19 Pendant ce temps le Grand Prêtre interrogeait Jésus sur ses disciples et sur son enseignement.
20 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ אָנֹכִי בְּגָלוּי דִּבַּרְתִּי אֶל־הָעוֹלָם וְתָמִיד לִמַּדְתִּי בְּבֵית הַכְּנֵסֶת וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר כָּל־הַיְּהוּדִים נִקְהָלִים שָׁמָּה וְלֹא־דִבַּרְתִּי דָבָר בַּסָּתֶר	20 Jésus lui répondit: "J’ai parlé ouvertement au monde; j’ai constamment enseigné dans la synagogue et dans le Temple, là où les Juifs se réunissent, et je n’ai rien dit en secret.
21 וּמַה־תִּשְׁאַל אֹתִי שְׁאַל־נָא אֶת־הַשֹּׁמְעִים מַה־שֶּׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם הִנָּם יוֹדְעִים אֶת־אֲשֶׁר אָמָרְתִּי	21 Pourquoi m’interroges-tu? Demande à ceux qui m’ont écouté ce que je leur ai dit.”
22 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּךְ אַחַד הַמְשָׁרְתִים הָעֹמֵד שָׁמָּה אֶת־יֵשׁוּעַ עַל־הַלֶּחִי וַיֹּאמַר הֲכָזֹאת תַּעֲנֶה אֶת־הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל	22 À ce moment, un des gardes qui étaient là donna un coup à Jésus, en lui disant: "C’est ainsi que tu réponds au Grand Prêtre?”
23 וַיַּעַן אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ אִם־רָעָה דִבַּרְתִּי תְּנָה־עֵד כִּי־רָעָה הִיא וְאִם־טוֹב מַדּוּעַ תִּסְטְרֵנִי	23 Jésus lui répondit: "Si j’ai mal parlé, montre où est le mal; mais si j’ai bien parlé, pourquoi me frappes-tu?”
24 וַיְשַׁלְּחֵהוּ חָנָן אָסוּר בָּאזִקִּים אֶל־קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל	24 Finalement, Anne envoya Jésus chez Caïphe; on l’avait lié.
25 וְשִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס עֹמֵד וּמִתְחַמֵּם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲלֹא גַם־אַתָּה מִתַּלְמִידָיו וַיְכַחֵשׁ וַיֹּאמֶר אֵינֶנִּי	25 Simon-Pierre était toujours là à se chauffer. On lui dit: "Bien sûr, toi aussi tu fais partie de ses disciples.” Mais il le nia et il répondit: "Je n’en suis pas.”
26 וַיֹּאמֶר אִישׁ מֵעַבְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְהוּא מוֹדָע לַאֲשֶׁר קִצֵּץ פֶּטְרוֹס אֶת־אָזְנוֹ הֲלֹא רְאִיתִיךָ עִמּוֹ בְּתוֹךְ הַגָּן	26 Un des serviteurs du Grand Prêtre, un parent de celui à qui Pierre avait coupé l’oreille, affirma alors: "Mais oui, je t’ai vu avec lui dans le jardin!”
27 וַיֹּסֶף פֶּטְרוֹס לְכַחֵשׁ וּפִתְאֹם קָרָא הַתַּרְנְגוֹל	27 De nouveau Pierre nia et, aussitôt après, le coq chanta.
28 וַיּוֹלִיכוּ אֶת־יֵשׁוּעַ מִבֵּית קַיָּפָא אֶל־בֵּית הַמִּשְׁפָּט וַיְהִי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהֵמָּה לֹא נִכְנְסוּ אֶל־בֵּית הַמִּשְׁפָּט לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִטַּמְּאוּ כִּי אִם־יֹאכְלוּ אֶת־הַפָּסַח	28 On emmena donc Jésus de chez Caïphe au palais du gouverneur romain. C’était le matin. Les Juifs n’entrèrent pas car ce lieu les aurait souillés, et ils voulaient pouvoir manger la Pâque.
29 וַיֵּצֵא פִילָטוֹס אֲלֵיהֶם וַיֹּאמַר עַל־מֶה תַאֲשִׁימוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה	29 Pilate sortit donc vers eux à l’extérieur et leur demanda: "De quoi accusez-vous cet homme?”
30 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לוּלֵא הָיָה זֶה עֹשֶׂה רָע כִּי עַתָּה לֹא הִסְגַּרְנֻהוּ אֵלֶיךָ	30 Ils lui répondirent: "S’il ne faisait rien de mal, nous ne serions pas venus te l’amener.”
31 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס קָחֻהוּ אַתֶּם עִמָּכֶם וַעֲשֹוּ מִשְׁפָּטוֹ כְּתוֹרַתְכֶם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים אֵין־לָנוּ רִשְׁיוֹן לְהָמִית אִישׁ	31 Pilate leur dit: "Gardez-le donc, et jugez-le selon votre loi.” Les Juifs lui dirent: "Mais nous n’avons pas le droit de condamner quelqu’un à mort.”
32 לְמַלֹּאת דְּבַר יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר דִּבֵּר לִרְמֹז אֵיזֶה מָוֶת עָתִיד הוּא לָמוּת	32 C’est ainsi que devait se réaliser la parole de Jésus à propos du genre de supplice où il allait mourir.
33 וַיָּשָׁב פִּילָטוֹס אֶל־בֵּית הַמִּשְׁפָּט וַיִּקְרָא אֶל־יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים	33 Pilate rentre donc dans le palais. Il fait appeler Jésus et lui demande: "C’est toi le roi des Juifs?”
34 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ הֲמִלִּבְּךָ תְּדַבֵּר זֹאת אוֹ אֲחֵרִים הִגִּידוּ־לְךָ עָלָי	34 Jésus répond: "Ce que tu me dis là, est-ce que tu le penses, ou est-ce que d’autres te l’ont dit de moi?”
35 וַיַּעַן פִּילָטוֹס הַאַף אָנֹכִי יְהוּדִי הֲלֹא עַמְּךָ וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הִסְגִּירוּךָ אֵלָי מֶה עָשִׂיתָ	35 Pilate dit alors: "Est-ce que je suis juif, par hasard? C’est ton peuple, ce sont les chefs des prêtres qui t’amènent devant moi. Qu’as-tu fait?”
36 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ מַלְכוּתִי אֵינֶנָּה מִן־הָעוֹלָם הַזֶּה אִם־הָיְתָה מַלְכוּתִי מִן־הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אָז נִלְחֲמוּ לִי מְשָׁרְתַי לְבִלְתִּי הִמָּסֵר בְּיַד הַיְּהוּדִים וְעַתָּה מַלְכוּתִי אֵינֶנָּה מִפֹּה	36 Jésus répond: "Ma royauté n’est pas de ce monde. Si ma royauté était de ce monde, mes gens auraient combattu pour que je ne sois pas livré aux Juifs. Mais non, ma royauté n’est pas d’ici-bas.”
37 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֹס אִם־כֵּן אֵפוֹא מֶלֶךְ אָתָּה וַיַּעַן יֵשׁוּעַ אַתָּה אָמַרְתָּ כִּי־מֶלֶךְ אָנֹכִי לָזֶה נוֹלַדְתִּי וְלָזֶה בָּאתִי לָעוֹלָם לְהָעִיד עַל הָאֱמֶת כָּל־אֲשֶׁר הוּא מִן־הָאֱמֶת יִשְׁמַע בְּקוֹלִי	37 Alors Pilate lui dit: "Donc, tout de même, tu es roi?” Jésus répond: "Tu dis bien: je suis roi. Je rends témoignage à la vérité, c’est pour cela que je suis né et que je suis venu dans le monde. Tous ceux qui sont pour la vérité écoutent ma voix.”
38 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֹס מָה הִיא הָאֱמֶת וְאַחֲרֵי דַּבְּרוֹ זֹאת יָצָא שֵׁנִית אֶל־הַיְּהוּדִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי לֹא־מָצָאתִי בוֹ כָּל־עָוֺן	38 Alors Pilate lui dit: "Où est la vérité?” Il sortit de nouveau vers les Juifs et leur dit: "Je ne trouve rien à condamner chez cet homme.
39 הֵן מִנְהָג הוּא בָּכֶם כִּי אֲשַׁלַּח לָכֶם אִישׁ אֶחָד חָפְשִׁי בַּפָּסַח הֲיֵשׁ אֶת־נַפְשְׁכֶם כִּי־אֲשַׁלַּח לָכֶם אֶת־מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים	39 D’ailleurs c’est une coutume chez vous que je vous relâche un prisonnier pour la fête de la Pâque. Si vous le voulez, je vais relâcher le roi des Juifs.”
40 וַיּוֹסִיפוּ וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר לֹא אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה אֶלָּא אֶת־בַּר־אַבָּא וּבַר־אַבָּא הָיָה מְרַצֵּחַ	40 Mais de nouveau ce furent des cris: "Pas celui-ci! Relâche Barabbas!” Ce Barabbas était un bandit.