Devarìm (דברים) - Deuteronomio 27

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיֹּום	1 Præcepit autem Moyses et seniores Israël populo, dicentes : Custodite omne mandatum quod præcipio vobis hodie.
2 וְהָיָה בַּיֹּום אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלֹות וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד	2 Cumque transieritis Jordanem in terram, quam Dominus Deus tuus dabit tibi, eriges ingentes lapides, et calce lævigabis eos,
3 וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲ‍שֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ ׀ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי־אֲבֹתֶיךָ לָךְ	3 ut possis in eis scribere omnia verba legis hujus, Jordane transmisso : ut introëas terram, quam Dominus Deus tuus dabit tibi, terram lacte et melle manantem, sicut juravit patribus tuis.
4 וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת־הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת־הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיֹּום בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אֹותָם בַּשִּׂיד	4 Quando ergo transieritis Jordanem, erigite lapides, quos ego hodie præcipio vobis in monte Hebal, et lævigabis eos calce :
5 וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא־תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל	5 et ædificabis ibi altare Domino Deo tuo de lapidibus, quos ferrum non tetigit,
6 אֲבָנִים שְׁלֵמֹות תִּבְנֶה אֶת־מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עֹולֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ	6 et de saxis informibus et impolitis : et offeres super eo holocausta Domino Deo tuo,
7 וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ	7 et immolabis hostias pacificas, comedesque ibi, et epulaberis coram Domino Deo tuo.
8 וְכָתַבְתָּ עַל־הָאֲבָנִים אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב׃ ס	8 Et scribes super lapides omnia verba legis hujus plane et lucide.
9 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת ׀ וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיֹּום הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ	9 Dixeruntque Moyses et sacerdotes Levitici generis ad omnem Israëlem : Attende, et audi, Israël : hodie factus es populus Domini Dei tui :
10 וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת־מִצְוֹתָו וְאֶת־חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום׃ ס	10 audies vocem ejus, et facies mandata atque justitias, quas ego præcipio tibi.
11 וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת־הָעָם בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר	11 Præcepitque Moyses populo in die illo, dicens :
12 אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת־הָעָם עַל־הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת־הַיַּרְדֵּן שִׁמְעֹון וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיֹוסֵף וּבִנְיָמִן	12 Hi stabunt ad benedicendum populo super montem Garizim, Jordane transmisso : Simeon, Levi, Judas, Issachar, Joseph, et Benjamin.
13 וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל־הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי	13 Et e regione isti stabunt ad maledicendum in monte Hebal : Ruben, Gad, et Aser, et Zabulon, Dan, et Nephthali.
14 וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל־כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל קֹול רָם׃ ס	14 Et pronuntiabunt Levitæ, dicentque ad omnes viros Israël excelsa voce :
15 אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תֹּועֲבַת יְהוָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל־הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן׃ ס	15 Maledictus homo qui facit sculptile et conflatile, abominationem Domini, opus manuum artificum, ponetque illud in abscondito : et respondebit omnis populus, et dicet : Amen.
16 אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמֹּו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	16 Maledictus qui non honorat patrem suum, et matrem : et dicet omnis populus : Amen.
17 אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	17 Maledictus qui transfert terminos proximi sui : et dicet omnis populus : Amen.
18 אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	18 Maledictus qui errare facit cæcum in itinere : et dicet omnis populus : Amen.
19 אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר־יָתֹום וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	19 Maledictus qui pervertit judicium advenæ, pupilli et viduæ : et dicet omnis populus : Amen.
20 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	20 Maledictus qui dormit cum uxore patris sui, et revelat operimentum lectuli ejus : et dicet omnis populus : Amen.
21 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־כָּל־בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	21 Maledictus qui dormit cum omni jumento : et dicet omnis populus : Amen.
22 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־אֲחֹתֹו בַּת־אָבִיו אֹו בַת־אִמֹּו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	22 Maledictus qui dormit cum sorore sua, filia patris sui, vel matris suæ : et dicet omnis populus : Amen.
23 אָרוּר שֹׁכֵב עִם־חֹתַנְתֹּו וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	23 Maledictus qui dormit cum socru sua : et dicet omnis populus : Amen.
24 אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	24 Maledictus qui clam percusserit proximum suum : et dicet omnis populus : Amen.
25 אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכֹּות נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ ס	25 Maledictus qui accipit munera, ut percutiat animam sanguinis innocentis : et dicet omnis populus : Amen.
26 אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתֹּורָה־הַזֹּאת לַעֲשֹׂות אֹותָם וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן׃ פ	26 Maledictus qui non permanet in sermonibus legis hujus, nec eos opere perficit : et dicet omnis populus : Amen.