1 וְיֵשׁוּעַ שָׁב מִן־הַיַּרְדֵּן מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיְנַהֲגֵהוּ הָרוּחַ הַמִּדְבָּרָה | 1 וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה |
2 וַיְנַסֵּהוּ הַשָּׂטָן אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא אָכַל מְאוּמָה בַּיָּמִים הָהֵם וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר־תַּמּוּ וַיִּרְעָב | 2 וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב |
3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַשָּׂטָן אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה אֱמֹר אֶל־הָאֶבֶן הַזֹּאת וּתְהִי לְלָחֶם | 3 ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם |
4 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ הֵן כָּתוּב כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יְהוָֹה | 4 ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה |
5 וַיַּעֲלֵהוּ הַשָּׂטָן עַל־הַר גָּבֹהַּ וַיַּרְאֵהוּ בְּרֶגַע אֶחָד אֵת כָּל־מַמְלְכוֹת תֵּבֵל | 5 ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל |
6 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַשָּׂטָן לְךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הַמֶּמְשָׁלָה הַזֹּאת וְאֶת־כְּבוֹדָן כִּי־נִמְסְרָה בְיָדִי וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר אֶחְפָּץ | 6 ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ |
7 וְעַתָּה אִם־תִּשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָי הַכֹּל יִהְיֶה־לָּךְ | 7 ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך |
8 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו סוּר מִמֶּנִּי הַשָּׂטָן כִּי כָתוּב לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאֹתוֹ תַּעֲבֹד | 8 ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד |
9 וַיְבִיאֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם וַיַּעֲמִידֵהוּ עַל־פִּנַּת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ לְמָטָּה | 9 ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה |
10 כִּי כָתוּב כִּי־מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לְשָׁמְרֶךָ | 10 כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך |
11 וְכִי עַל־כַּפַּיִם יִשָּאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ | 11 וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך |
12 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו נֶאֱמָר לֹא תְנַסֶּה אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ | 12 ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך |
13 וּכְכַלּוֹת הַשָּׂטָן כָּל־מַסָּה וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ עַד־עֵת | 13 וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת |
14 וַיָּשָׁב יֵשׁוּעַ בִּגְבוּרַת הָרוּחַ אֶל־הַגָּלִיל וַיֵּצֵא שָׁמְעוֹ בְּכָל־הַכִּכָּר | 14 וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר |
15 וְהוּא הָיָה מְלַמֵּד בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם וַיְהַלְלֻהוּ כֻּלָּם | 15 והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם |
16 וַיָּבֹא אֶל־נְצֶרֶת אֲשֶׁר גֻּדַּל־שָׁם וַיֵּלֶךְ כְּמִשְׁפָּטוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּקָם לִקְרֹא בַּתּוֹרָה | 16 ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה |
17 וַיֻּתַּן־לוֹ סֵפֶר יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא וַיִּפְתַּח אֶת־הַסֵּפֶר וַיִּמְצָא אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה־כָתוּב בּוֹ | 17 ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו |
18 רוּחַ אֲדֹנָי עָלָי יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים | 18 רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים |
19 שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ לְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים לִקְרֹא שְׁנַת־רָצוֹן לַיהוָֹה | 19 שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה |
20 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּלַל אֶת־הַסֵּפֶר וַיְשִׁיבֵהוּ אֶל־הַחַזָּן וַיֵּשֵׁב וְעֵינֵי כָּל־אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת נְשֻׂאוֹת אֵלָיו | 20 ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו |
21 וַיָּחֶל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם | 21 ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם |
22 וְכֻלָּם הֱעִידֻהוּ וְתָמְהוּ עַל־דִּבְרֵי חֵן אֲשֶׁר יָצְאוּ מִפִּיהוּ וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא־זֶה הוּא בֶן־יוֹסֵף | 22 וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף |
23 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן תֹּאמְרוּ לִי אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה רֹפֵא רְפָא אֶת־עַצְמְךָ וּכְכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ שֶׁנַּעֲשָׂה בִּכְפַר נַחוּם עֲשֵׂה־כֵן גַּם־פֹּה בְּעִיר מוֹלַדְתֶּךָ | 23 ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך |
24 וַיֹּאמַר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אֵין־נָבִיא רָצוּי בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ | 24 ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו |
25 וֶאֱמֶת אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַלְמָנוֹת רַבּוֹת הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם שָׁלשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְרָעָב גָּדוֹל הָיָה בְכָל־הָאָרֶץ | 25 ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ |
26 וְלֹא־נִשְׁלַח אֵלִיָּהוּ אֶל־אַחַת מֵהֵנָּה זוּלָתִי צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן אֶל־אִשָּׁה אַלְמָנָה | 26 ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה |
27 וּמְצֹרָעִים רַבִּים הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא וְלֹא טֹהַר אֶחָד מֵהֶם זוּלָתִי נַעֲמָן הָאֲרַמִּי | 27 ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי |
28 וַיִּמָּלְאוּ כֹּל אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת חֵמָה בְּשָׁמְעָם אֶת־אֵלֶּה | 28 וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה |
29 וַיָּקוּמוּ וַיַּדִּיחוּ אֹתוֹ אֶל־מִחוּץ לָעִיר וַיְבִיאֻהוּ עַד־גַּב הָהָר אֲשֶׁר נִבְנְתָה עִירָם עָלָיו לְמַעַן הַשְׁלִיכוֹ מָטָּה | 29 ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה |
30 אַךְ־הוּא עָבַר בְּתוֹכָם וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֹ | 30 אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו |
31 וַיֵּרֶד אֶל־כְּפַר־נַחוּם עִיר הַגָּלִיל וַיְלַמְּדֵם בַּשַּׁבָּתוֹת | 31 וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות |
32 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל־תּוֹרָתוֹ כִּי רַב עָצְמָה דְּבָרוֹ | 32 וישתוממו על תורתו כי עצום דברו |
33 וְאִישׁ הָיָה בְּבֵית הַכְּנֵסֶת וּבוֹ רוּחַ שֵׁד טָמֵא וַיִּצְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר | 33 ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר |
34 אֲהָהּ מַה־לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי בָּאתָ לְהַאֲבִידֵנוּ יְדַעְתִּיךָ מִי אַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים | 34 אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים |
35 וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הֵאָלֵם וְצֵא מִמֶּנּוּ וַיַּפִּילֵהוּ הַשֵּׁד בְּתוֹכָם וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ לֹא הֵרַע לוֹ | 35 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו |
36 וַתִּפֹּל אֵימָה עַל־כֻּלָּם וַיְדַבְּרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לֵאמֹר מָה הַדָּבָר הַזֶּה כִּי־בְשָׁלְטָן וּבִגְבוּרָה מְצַוֶּה לְרוּחוֹת הַטֻּמְאָה וְהֵמָּה יֹצְאִים | 36 ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים |
37 וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל־מְקֹמוֹת הַכִּכָּר | 37 ושמעו הולך בכל מקמות הככר |
38 וַיָּקָם מִבֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹא בֵּיתָה שִׁמְעוֹן וַחֲמוֹת שִׁמְעוֹן אֲחָזַתָּהּ קַדַּחַת חֲזָקָה וַיִּשְׁאָלֻהוּ בַּעֲדָהּ | 38 ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה |
39 וַיִּתְיַצֵּב עָלֶיהָ וַיִּגְעַר בַּקַּדַּחַת וַתִּרֶף מִמֶּנָּה וַתָּקָם מְהֵרָה וַתְּשָׁרֵת אֹתָם | 39 ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם |
40 וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ הֵבִיאוּ אֵלָיו כֹּל אֲשֶׁר לָהֶם חֹלִים חֳלָיִים שׁוֹנִים וַיְרַפֵּא אוֹתָם בְּשֹוּמוֹ אֶת־יָדָיו עַל־כָּל־אֶחָד מֵהֶם | 40 וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם |
41 וְגַם־שֵׁדִים יָצְאוּ מֵרַבִּים צֹעֲקִים וְאֹמְרִים אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים וַיִּגְעַר־בָּם וְלֹא נְתָנָם לְדַבֵּר כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הַמָּשִׁיחַ | 41 וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח |
42 וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ־לוֹ כְּאוֹר הַבֹּקֶר אֶל־מְקוֹם חָרְבָּה וַהֲמוֹן הָעָם בִּקְשֻׁהוּ וַיָּבֹאוּ עָדָיו וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לְבִלְתִּי סוּר מֵהֶם | 42 ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם |
43 וַיֹּאמֶר לָהֶם הֵן עָלַי לְבַשֵּׂר גַּם־לֶעָרִים הָאֲחֵרוֹת אֶת־בְּשׂוֹרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כִּי לָזֹאת שֻׁלָּחְתִּי | 43 ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי |
44 וַיְהִי קוֹרֵא בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל | 44 ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל |