Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 17

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW JERUSALEM
1 וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו אִי אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא־יָבֹאוּ הַמִּכְשֹׁלִים אֲבָל אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יָבֹאוּ	1 He said to his disciples, 'Causes of fal ing are sure to come, but alas for the one through whom theyoccur!
2 נוֹחַ לוֹ שֶׁיִּתָּלֶה פֶלַח־רֶכֶב עַל־צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ אֶל־הַיָּם מֵאֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶת־אֶחָד מֵהַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה	2 It would be better for such a person to be thrown into the sea with a mil stone round the neck than tobe the downfal of a single one of these little ones.
3 הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם אִם־יֶחֱטָא לְךָ אָחִיךָ הוֹכַח לוֹ וְאִם־יִנָּחֵם סְלַח־לוֹ	3 Keep watch on yourselves! 'If your brother does something wrong, rebuke him and, if he is sorry,forgive him.
4 וְאִם־יֶחֱטָא לְךָ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם וְשָׁב אֵלֶיךָ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם וְאָמַר נִחָמְתִּי וְסָלַחְתָּ לּוֹ	4 And if he wrongs you seven times a day and seven times comes back to you and says, "I am sorry,"you must forgive him.'
5 וַיֹּאמְרוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל־הָאָדוֹן הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה	5 The apostles said to the Lord, 'Increase our faith.'
6 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן לוּ־הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגֵר הַחַרְדָּל אָז תֹּאמְרוּ אֶל־הַתּוּת הַזֶּה הֵעָקֵר וְהִנָּטַע בְּתוֹךְ הַיָּם וְיִשְׁמַע לָכֶם	6 The Lord replied, 'If you had faith like a mustard seed you could say to this mulberry tree, "Be uprootedand planted in the sea," and it would obey you.
7 מִי הוּא־זֶה מִכֶּם וְלוֹ עֶבֶד חֹרֵשׁ אוֹ רֹעֶה אֲשֶׁר בְּבֹאוֹ מִן־הַשָּׂדֶה יֹאמַר אֵלָיו מַהֵר גְּשָׁה־הֵנָּה וְהָסֵב	7 'Which of you, with a servant ploughing or minding sheep, would say to him when he returned from thefields, "Come and have your meal at once"?
8 הֲלֹא יֹאמַר אֵלָיו הָכֵן לִי אֲרוּחַת הָעֶרֶב וַחֲגֹר מָתְנֶיךָ וְשָׁרְתֵנִי עַד אִם־כִּלִּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְאַחַר תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה גַּם־אָתָּה	8 Would he not be more likely to say, "Get my supper ready; fasten your belt and wait on me while I eatand drink. You yourself can eat and drink afterwards"?
9 הֲגַם יִתֵּן תּוֹדָה לָעֶבֶד עַל־עֲשׂתוֹ אֵת אֲשֶׁר צִוָּהוּ אָמַרְתִּי לֹא יִתֵּן	9 Must he be grateful to the servant for doing what he was told?
10 כָּכָה גַם־אַתֶּם אַחֲרֵי עֲשׂוֹתְכֶם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר צֻוֵּיתֶם אִמְרוּ עֲבָדִים אֵין־מוֹעִיל בָּם אֲנָחְנוּ כִּי רַק אֶת־הַמֻּטָּל עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת עָשִׂינוּ	10 So with you: when you have done al you have been told to do, say, "We are useless servants: wehave done no more than our duty." '
11 וַיְהִי בְּנָסְעוֹ יְרוּשָׁלָיִם וְהוּא עֹבֵר בְּתוֹךְ שֹׁמְרוֹן וְהַגָּלִיל	11 Now it happened that on the way to Jerusalem he was travel ing in the borderlands of Samaria andGalilee.
12 וַיָּבֹא אֶל־כְּפָר אֶחָד וַיִּפְגָּעֻהוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֹרָעִים וְהֵם עֹמְדִים מֵרָחוֹק	12 As he entered one of the villages, ten men suffering from a virulent skin-disease came to meet him.They stood some way off
13 וַיִּשְׂאוּ אֶת־קוֹלָם לֵאמֹר יֵשׁוּעַ מוֹרֶה חָנֵּנוּ	13 and cal ed to him, 'Jesus! Master! Take pity on us.'
14 וַיַּרְא אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהֵרָאוּ אֶל־הַכֹּהֲנִים וַיְהִי בְלֶכְתָּם וַיִּטְהָרוּ	14 When he saw them he said, 'Go and show yourselves to the priests.' Now as they were going awaythey were cleansed.
15 וְאֶחָד מֵהֶם בִּרְאֹתוֹ כִּי נִרְפָּא וַיָּשָׁב וַיְשַׁבַּח אֶת־הָאֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל	15 Finding himself cured, one of them turned back praising God at the top of his voice
16 וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו לְרַגְלָיו וַיּוֹדֶה לוֹ וְהוּא הָיָה שֹׁמְרוֹנִי	16 and threw himself prostrate at the feet of Jesus and thanked him. The man was a Samaritan.
17 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲלֹא הָעֲשָׂרָה טֹהָרוּ וְהַתִּשְׁעָה אַיֵּה הֵם	17 This led Jesus to say, 'Were not al ten made clean? The other nine, where are they?
18 הַאִם לֹא־נִמְצָא אֲשֶׁר שָׁב לָתֵת כָּבוֹד לֵאלֹהִים זוּלָתִי הַנָּכְרִי הַזֶּה	18 It seems that no one has come back to give praise to God, except this foreigner.'
19 וַיֹּאמֶר אֵלָיו קוּם וָלֵךְ אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה לָּךְ	19 And he said to the man, 'Stand up and go on your way. Your faith has saved you.'
20 וַיִּשְׁאָלֻהוּ הַפְּרוּשִׁים מָתַי תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיַּעַן אֹתָם לֵאמֹר מַלְכוּת הָאֱלֹהִים לֹא תָבוֹא בְּמַרְאֵה עֵינָיִם	20 Asked by the Pharisees when the kingdom of God was to come, he gave them this answer, 'Thecoming of the kingdom of God does not admit of observation
21 וְלֹא יֹאמְרוּ הִנֵּה־פֹה אוֹ הִנֵּה־שָׁם כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים הִנֵּה בְּקִרְבְּכֶם הִיא	21 and there will be no one to say, "Look, it is here! Look, it is there!" For look, the kingdom of God isamong you.'
22 וַיֹּאמֶר אֶל־הַתַּלְמִידִים יָמִים בָּאִים וְהִתְאַוִּיתֶם לִרְאוֹת יוֹם אֶחָד מִימֵי בֶן־הָאָדָם וְלֹא תִרְאוּ	22 He said to the disciples, 'A time wil come when you wil long to see one of the days of the Son ofman and wil not see it.
23 וְאִם־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם הִנֵּה־שָׁם הִנֵּה פֹה אַל־תֵּלֵכוּ וְאַל־תָּרוּצוּ אַחֲרֵיהֶם	23 They will say to you, "Look, it is there!" or, "Look, it is here!" Make no move; do not set off in pursuit;
24 כִּי כַבָּרָק אֲשֶׁר יִבְרַק מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְיָאִיר עַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם כֵּן־יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם בְּיוֹמוֹ	24 for as the lightning flashing from one part of heaven lights up the other, so wil be the Son of manwhen his Day comes.
25 אַךְ בָּרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ הוּא לִסְבֹּל הַרְבֵּה וּלְהִמָּאֵס מִן־הַדּוֹר הַזֶּה	25 But first he is destined to suffer grievously and be rejected by this generation.
26 וְכַאֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה בִּימֵי בֶן־הָאָדָם	26 'As it was in Noah's day, so wil it also be in the days of the Son of man.
27 אָכְלוּ וְשָׁתוּ נָשְׂאוּ נָשִׁים וְהִשִּׂיאוּ נָשִׁים לַאֲנָשִׁים עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר־בָּא נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה וַיָּבֹא הַמַּבּוּל וַיַּשְׁחֵת אֶת־כֻּלָּם	27 People were eating and drinking, marrying wives and husbands, right up to the day Noah went intothe ark, and the Flood came and destroyed them all.
28 וְכַאֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי לוֹט אָכֹל וְשָׁתֹה קָנֹה וּמָכֹר נָטֹעַ וּבָנֹה	28 It wil be the same as it was in Lot's day: people were eating and drinking, buying and selling, plantingand building,
29 וַיְהִי בַיּוֹם אֲשֶׁר־יָצָא לוֹט מִסְּדוֹם וַיַּמְטֵר אֵשׁ וְגָפְרִית מִן־הַשָּׁמַיִם וַיַּשְׁחֵת אֶת־כֻּלָּם	29 but the day Lot left Sodom, it rained fire and brimstone from heaven and it destroyed them all.
30 כָּכָה יִהְיֶה בַּיּוֹם אֲשֶׁר יִגָּלֶה בֶּן־הָאָדָם	30 It wil be the same when the day comes for the Son of man to be revealed.
31 בַּיּוֹם הַהוּא אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה עַל־הַגָּג וְכֵלָיו בַּבָּיִת אַל־יֵרֵד לָשֵׂאת אֹתָם וְאִישׁ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אַל־יָשֹׁב הַבָּיְתָה	31 'When that Day comes, no one on the housetop, with his possessions in the house, must come downto col ect them, nor must anyone in the fields turn back.
32 זִכְרוּ אֶת־אֵשֶׁת לוֹט	32 Remember Lot's wife.
33 הַמְבַקֵּשׁ לְמַלֵּט אֶת־נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה וַאֲשֶׁר יְאַבֵּד אֹתָהּ יְחָיֶּהָ	33 Anyone who tries to preserve his life wil lose it; and anyone who loses it wil keep it safe.
34 אֲנִי אֹמֵר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַהוּא שְׁנַיִם יִהְיוּ בְּמִטָּה אֶחָת הָאֶחָד יֵאָסֵף וְהָאַחֵר יֵעָזֵב	34 I tel you, on that night, when two are in one bed, one wil be taken, the other left;
35 שְׁתַּיִם תִּהְיֶינָה טֹחֲנוֹת יָחַד הָאַחַת תֵּאָסֵף וְהָאַחֶרֶת תֵּעָזֵב	35 when two women are grinding corn together, one wil be taken, the other left.'
36 שְׁנַיִם יִהְיוּ בַשָּׂדֶה וְנֶאֱסַף הָאֶחָד וְהָאַחֵר יֵעָזֵב	36
37 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה זֹאת אֲדֹנֵינוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בַּאֲשֶׁר הַפֶּגֶר שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים	37 The disciples spoke up and asked, 'Where, Lord?' He said, 'Where the body is, there too will thevultures gather.'