Prima lettera ai Corinzi (האיגרת הראשונה אל הקורינתים) 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA VOLGARE
1 כֵּן יַחֲשָׁב־אִישׁ אֹתָנוּ כִּמְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ וְסֹכְנֵי רָזֵי אֵל	1 Ecco che lo dì verrà, acceso quasi come uno camino; e saranno tutti in superbia, e tutti quelli che faranno la malvagitade saranno la stipa; e lo dì che verrà sì li infiammerà, dice lo Signore delli esèrciti, e non lascerà loro radice nè germoglio.
2 הִנֵּה סוֹף דָּבָר שֶׁלֹּא יְבֻקַּשׁ מִן־הַסֹּכְנִים כִּי אִם־לְהִמָּצֵא נֶאֱמָנִים	2 E a voi che temete lo mio nome nascerà lo sole della giustizia, e la sanità sarà nelle penne sue; uscirete fuori, e salterete come lo vitello dello armento.
3 וַאֲנִי נְקַלָּה הִיא בְּעֵינַי אִם נָדוֹן אֲנִי עַל־יְדֵיכֶם אוֹ עַל־יְדֵי יוֹם־דִּין שֶׁל־בְּנֵי אָדָם גַּם־אֲנִי אֶת־נַפְשִׁי לֹא אָדִין	3 E conculcherete li malvagi, conciosia cosa che loro siano cenere sotto la pianta de' vostri piedi, nel dì ch' io fo, dice lo Signore delli esèrciti.
4 כִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי רָע וּבְכָל־זֹאת לֹא אֶצְדָּק כִּי הַדָּן אֹתִי הוּא יְהוָֹה	4 E ricordivi della legge di Moisè, mio servo, la quale io mandai a lui in Oreb e a tutto Israel, li miei comandamenti e li miei giudicii.
5 עַל־כֵּן אַל־תִּשְׁפְּטוּ שָׁפוֹט לִפְנֵי הָעֵת עַד כִּי־יָבוֹא הָאָדוֹן אֲשֶׁר גַּם־יוֹצִיא לָאוֹר אֶת־תַּעֲלֻמוֹת הַחשֶׁךְ וִיגַלֶּה אֶת־עֲצַת הַלְּבָבוֹת וְאָז תִּהְיֶה תְהִלָּה לְכָל־אִישׁ מֵאֵת הָאֱלֹהִים	5 Ecco, io manderò a voi Elia profeta, inanzi che vegna lo grande dì e orribile del Signore.
6 וְאֶת־זֹאת אַחַי הֲסִבֹּתִי עַל־עַצְמִי וְעַל־אַפּוֹלוֹס בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תִּלְמְדוּ בָנוּ שֶׁלֹּא־יִתְחַכֵּם אִישׁ יוֹתֵר מִמַּה־שֶּׁכָּתוּב פֶּן־תִּתְגָּאוּ אִישׁ בְּשֵׁם אִישׁ לְנֶגֶד רֵעֵהוּ	6 E convertirà li cuori de' padri a' figliuoli, e lo cuore de' figliuoli alli loro padri, acciò ch' io forse non venga e percuota la terra con la iscomunicazione.
7 כִּי מִי הִבְדִּיל אוֹתְךָ וּמֶה בְיָדְךָ אֲשֶׁר לֹא קִבַּלְתּוֹ וְאִם־קִבַּלְתּוֹ לָמָּה תִתְהַלֵּל כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא קִבֵּל
8 הֵן כְּבָר שְׂבַעְתֶּם כְּבָר עֲשַׁרְתֶּם וּבִלְעָדֵינוּ מְלַכְתֶּם וְלוּ מְלַכְתֶּם לְמַעַן נִמְלֹךְ אִתְּכֶם גַּם־אֲנָחְנוּ
9 כִּי אֶחֱשֹׁב שֶׁהָאֱלֹהִים הִצִּיג אֹתָנוּ הַשְּׁלִיחִים שִׁפְלֵי הַשְּׁפָלִים כִּבְנֵי־תְמוּתָה כִּי הָיִינוּ לְרַאֲוָה לָעוֹלָם גַּם־לַמַּלְאָכִים גַּם־לִבְנֵי אָדָם
10 אֲנַחְנוּ סְכָלִים לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ וְאַתֶּם חֲכָמִים בַּמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים וְאַתֶּם גִּבּוֹרִים אַתֶּם נִכְבָּדִים וַאֲנַחְנוּ נִקְלִים
11 וְעַד־הַשָּׁעָה הַזֹּאת הִנְנוּ רְעֵבִים גַּם־צְמֵאִים וַעֲרֻמִּים וּמֻכִּים בְּאֶגְרֹף וְאֵין מָנוֹחַ לָנוּ
12 וִיגֵעִים אֲנַחְנוּ בַּעֲמַל יָדֵינוּ קִלְלוּנוּ וּנְבָרֵךְ חֵרְפוּנוּ וְנִסְבֹּל
13 גִּדְּפוּ אֹתָנוּ וְנִתְחַנָּן וַנְּהִי כְּגֶלְלֵי הָעוֹלָם וְלִסְחִי לְכֻלָּם עַד־עָתָּה
14 וְלֹא לְבַיֵּשׁ אֶתְכֶם אֲנִי כֹתֵב הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי אִם־מַזְהִיר אֶתְכֶם כְּבָנַי הָאֲהוּבִים
15 כִּי גַּם־אִם־הָיוּ לָכֶם רִבְבוֹת אֹמְנִים בַּמָּשִׁיחַ אֵין לָכֶם אָבוֹת רַבִּים כִּי אָנֹכִי הוֹלַדְתִּי אֶתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה
16 עַל־כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתָי
17 וּבַעֲבוּר זֹאת שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם אֶת־טִימוֹתִיּוֹס בְּנִי הָאָהוּב וְהַנֶּאֱמָן בָּאָדוֹן וְהוּא יַזְכִּיר לָכֶם אֶת־דְּרָכַי בַּמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר מְלַמֵּד אָנֹכִי בְּכָל־מָקוֹם בְּכָל־קְהִלָּה וּקְהִלָּה
18 הֶן־יֵשׁ מִתְנַשְׂאִים כְּאִלּוּ לֹא־אָבוֹא אֲלֵיכֶם
19 אֲבָל בּוֹא אָבוֹא אֲלֵיכֶם בִּזְמַן קָרוֹב אִם־יִרְצֶה הָאָדוֹן וְאֵדְעָה לֹא אֶת־דִּבְרֵי הַמִּתְנַשְׂאִים כִּי אִם־אֶת־גְּבוּרָתָם
20 כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינֶנָּה בִּדְבַר שְׂפָתָיִם כִּי אִם־בַּגְּבוּרָה
21 וּמַה־תַּחְפֹּצוּ הֲבוֹא אָבוֹא אֲלֵיכֶם בַּשֵּׁבֶט אוֹ בְאַהֲבָה וּבְרוּחַ עֲנָוָה