Atti degli Apostoli - מעשי השליחים 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	SAGRADA BIBLIA
1 בַּשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְּבַר־יְהוָה בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר	1 No segundo ano do reinado de Dario, no vigésimo primeiro dia do sétimo mês, a palavra do Senhor fez-se ouvir por intermédio do profeta Ageu nestes termos:
2 אֱמָר־נָא אֶל־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל־יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וְאֶל־שְׁאֵרִית הָעָם לֵאמֹר	2 Fala ao governador de Judá, Zorobabel, filho de Salatiel, ao sumo sacerdote Josué, filho de Josedec, e ao resto do povo.
3 מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבֹודֹו הָרִאשֹׁון וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתֹו עַתָּה הֲלֹוא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם	3 Haverá alguém entre vós que tenha visto esta casa em seu primeiro esplendor? E em que estado a vedes agora! Tal como está, não parece ela insignificante aos vossos olhos?
4 וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל ׀ נְאֻם־יְהוָה וַחֲזַק יְהֹושֻׁעַ בֶּן־יְהֹוצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֹול וַחֲזַק כָּל־עַם הָאָרֶץ נְאֻם־יְהוָה וַעֲשׂוּ כִּי־אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות	4 Todavia, ó Zorobabel, tem ânimo, diz o Senhor. Coragem, Josué, filho de Josedec, sumo sacerdote! Coragem todos vós, habitantes da terra, diz o Senhor. Mãos à obra! Eu estou convosco - oráculo do Senhor dos exércitos.
5 אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְרוּחִי עֹמֶדֶת בְּתֹוכְכֶם אַל־תִּירָאוּ׃ ס	5 Segundo o pacto que fiz convosco quando saístes do Egito, meu espírito habitará convosco. Não temais.
6 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹוד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וְאֶת־הַיָּם וְאֶת־הֶחָרָבָה	6 Porque isto diz o Senhor dos exércitos: Ainda um pouco de tempo, e abalarei céu e terra, mares e continentes;
7 וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת־כָּל־הַגֹּויִם וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל־הַגֹּויִם וּמִלֵּאתִי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה כָּבֹוד אָמַר יְהוָה צְבָאֹות	7 sacudirei todas as nações, afluirão riquezas de todos os povos e encherei de minha glória esta casa, diz o Senhor dos exércitos.
8 לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות	8 A prata e o ouro me pertencem - oráculo do Senhor dos exércitos.
9 גָּדֹול יִהְיֶה כְּבֹוד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרֹון מִן־הָרִאשֹׁון אָמַר יְהוָה צְבָאֹות וּבַמָּקֹום הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלֹום נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ פ	9 O esplendor desta casa sobrepujará o da primeira - oráculo do Senhor dos exércitos.
10 בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְּבַר־יְהוָה אֶל־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר	10 Sim, farei reinar a paz neste lugar, diz o Senhor dos exércitos. No segundo ano do reinado de Dario, no vigésimo quarto dia do nono mês, a palavra do Senhor fez-se ouvir pelo ministério do profeta Ageu nestes termos:
11 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שְׁאַל־נָא אֶת־הַכֹּהֲנִים תֹּורָה לֵאמֹר	11 Isto diz o Senhor dos exércitos: propõe aos sacerdotes esta questão:
12 הֵן ׀ יִשָּׂא־אִישׁ בְּשַׂר־קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדֹו וְנָגַע בִּכְנָפֹו אֶל־הַלֶּחֶם וְאֶל־הַנָּזִיד וְאֶל־הַיַּיִן וְאֶל־שֶׁמֶן וְאֶל־כָּל־מַאֲכָל הֲיִקְדָּשׁ וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא	12 Suponhamos que um homem traga na orla da sua veste carne consagrada. Se ela tocasse com esta veste o pão, ou o guisado, ou o vinho, ou o óleo, ou qualquer outro alimento, porventura se tornaria santo tal objeto? Não, responderam os sacerdotes.
13 וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם־יִגַּע טְמֵא־נֶפֶשׁ בְּכָל־אֵלֶּה הֲיִטְמָא וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא	13 Mas suponhamos, replicou Ageu, que alguém esteja manchado por ter tocado um cadáver; se ele tocar qualquer dessas coisas, ficará ela impura? Sim, ficará impura, responderam os sacerdotes.
14 וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם־הַזֶּה וְכֵן־הַגֹּוי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם־יְהוָה וְכֵן כָּל־מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא	14 Então Ageu retomou a palavra e disse: Assim é este povo, assim é esta nação diante de mim - oráculo do Senhor; assim também é o trabalho de suas mãos: tudo o que me oferecem ali está manchado.
15 וְעַתָּה שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם מִן־הַיֹּום הַזֶּה וָמָעְלָה מִטֶּרֶם שׂוּם־אֶבֶן אֶל־אֶבֶן בְּהֵיכַל יְהוָה	15 Prestai toda a atenção pois, a partir de hoje e para sempre. Antes que se começasse a colocar pedra sobre pedra no templo do Senhor, que vos acontecia?
16 מִהְיֹותָם בָּא אֶל־עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה בָּא אֶל־הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים	16 Um feixe de trigo, do qual se esperava vinte medidas de grãos, não dava mais que dez; uma cuba de vinho de cinqüenta medidas não dava mais que vinte;
17 הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפֹון וּבַיֵּרָקֹון וּבַבָּרָד אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם וְאֵין־אֶתְכֶם אֵלַי נְאֻם־יְהוָה	17 mandei ferrugem, mangra e saraiva para destruir o trabalho de vossas mãos, e não vos voltastes para mim - oráculo do Senhor.
18 שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם מִן־הַיֹּום הַזֶּה וָמָעְלָה מִיֹּום עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר־יֻסַּד הֵיכַל־יְהוָה שִׂימוּ לְבַבְכֶם	18 Prestai toda a atenção no que vai acontecer a partir deste dia, a partir do vigésimo quarto dia do nono mês, dia em que foram lançadas as pedras de fundamento da casa do Senhor. Prestai toda a atenção!
19 הַעֹוד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד־הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמֹּון וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן־הַיֹּום הַזֶּה אֲבָרֵךְ׃ ס	19 Vede se o grão falta ainda nos celeiros, se a vinha, a figueira, a romãzeira e a oliveira continuam improdutivas... porque a partir deste dia derramarei a minha bênção.
20 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה ׀ שֵׁנִית אֶל־חַגַּי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר	20 A palavra do Senhor foi dirigida pela segunda vez a Ageu no vigésimo quarto dia do mês, nestes termos:
21 אֱמֹר אֶל־זְרֻבָּבֶל פַּחַת־יְהוּדָה לֵאמֹר אֲנִי מַרְעִישׁ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ	21 Vai ter com o governador de Judá, Zorobabel, e dize-lhe:
22 וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכֹות וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכֹות הַגֹּויִם וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו	22 abalarei o céu e a terra, derrubarei o trono de todos os reis, aniquilarei o poder das nações, destruirei os carros e suas equipagens; cavalos e cavaleiros cairão, e matar-se-ão mutuamente a golpes de espada.
23 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה צְבָאֹות אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם־יְהוָה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחֹותָם כִּי־בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות	23 Naquele dia - oráculo do Senhor - eu te tomarei, ó Zorobabel, filho de Salatiel, meu servo - oráculo do Senhor - e te conservarei como se conserva um sinete. Porque é a ti que escolhi - oráculo do Senhor dos exércitos.
24 וְהָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים בְּהַתִּיר אֶת־חֶבְלֵי הַמָּוֶת בַּאֲשֶׁר נִמְנַע מִן־הַמָּוֶת לַעֲצֹר אֹתוֹ
25 כִּי־דָוִד אֹמֵר עָלָיו שִׁוִּיתִי יְהוָֹה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט
26 לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח
27 כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת
28 תּוֹדִיעֵנִי אָרְחוֹת חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ
29 אֲנָשִׁים אַחִים הַנִּיחוּ לִי וַאֲדַבְּרָה בְּאָזְנֵי כֻלְּכֶם עַל־דָּוִד אָבִינוּ אֲשֶׁר גַּם־מֵת גַּם־נִקְבַּר וּקְבוּרָתוֹ אִתָּנוּ הִיא עַד־הַיּוֹם הַזֶּה
30 וְהוּא בִּהְיוֹתוֹ נָבִיא וּמִדַּעְתּוֹ אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לוֹ הָאֱלֹהִים לְהָקִים אֶת־הַמָּשִׁיחַ כְּפִי הַבָּשָׂר מִפְּרִי חֲלָצָיו לְהוֹשִׁיבוֹ עַל־כִּסְאוֹ
31 לָכֵן בַּחֲזוֹתוֹ מֵרֹאשׁ דִּבֶּר עַל־תְּקוּמַת הַמָּשִׁיחַ כִּי לֹא־נֶעֶזְבָה נַפְשׁוֹ לִשְׁאוֹל וְגַם־בְּשָׂרוֹ לֹא־רָאָה שָׁחַת
32 אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה הֵקִים אֱלֹהִים מִן־הַמֵּתִים וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ עֵדָיו
33 וְעַתָּה אַחֲרֵי הִנָּשְׂאוֹ בִּימִין הָאֱלֹהִים לָקַח מֵאֵת הָאָב אֶת־הַבְטָחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ אֶת־אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְשֹׁמְעִים
34 כִּי דָוִד לֹא עָלָה הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה הוּא אֹמֵר נְאֻם־יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי
35 עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ
36 לָכֵן יֵדַע־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ כִּי לְאָדוֹן וּלְמָשִׁיחַ שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים אֶת־יֵשׁוּעַ זֶה אֲשֶׁר צְלַבְתֶּם
37 וַיְהִי כְשָׁמְעָם הִתְעַצְּבוּ אֶל־לִבָּם וַיֹּאמְרוּ אֶל־פֶּטְרוֹס וְאֶל־שְׁאָר הַשְּׁלִיחִים אֲנָשִׁים אַחִים מֶה עָלֵינוּ לַעֲשֹוֹת
38 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲלֵיהֶם שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל־אִישׁ מִכֶּם עַל־שֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
39 כִּי לָכֶם הַהַבְטָחָה וְלִבְנֵיכֶם וּלְכֹל הָרְחוֹקִים לְכָל־אֲשֶׁר קֹרֵא יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ
40 וַיָּעַד עוֹד בָּהֶם בַּאֲמָרִים אֲחֵרִים הַרְבֵּה וַיַּזְהֵר אֹתָם לֵאמֹר הִמָּלְטוּ נָא מִדּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הַזֶּה
41 וַיְקַבְּלוּ אֶת־דְּבָרוֹ בְּשִׂמְחָה וַיִּטָּבֵלוּ וּבַיּוֹם הַהוּא נוֹסְפוּ כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי נָפֶשׁ
42 וַיִּהְיוּ שֹׁקְדִים עַל־תּוֹרַת הַשְּׁלִיחִים וְעַל־הַהִתְחַבְּרוּת וְעַל־בְּצִיעַת הַלֶּחֶם וְעַל־הַתְּפִלָּה
43 וַתִּפֹּל אֵימָה עַל־כָּל־נֶפֶשׁ וּמוֹפְתִים רַבִּים וְאֹתוֹת נַעֲשֹוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחִים בִּירוּשָׁלָיִם וְאֵימָה גְדוֹלָה הָיְתָה עַל־כֻּלָּם
44 וְכָל־הַמַּאֲמִינִים הִתְאַחֲדוּ יָחַד וַיְהִי־לָהֶם הַכֹּל בְּשֻׁתָּפוּת
45 וְאֶת־אֲחֻזָּתָם וְאֶת־רְכוּשָׁם מָכְרוּ וַיְחַלְּקוּ אֹתָם לְכֻלָּם לְאִישׁ אִישׁ דֵּי מַחְסוֹרוֹ
46 וְיוֹם יוֹם הָיוּ שֹׁקְדִים בַּמִּקְדָשׁ לֵב אֶחָד וַיִּבְצְעוּ אֶת־הַלֶּחֶם בַּבַּיִת בַּבָּיִת
47 וַיֹּאכְלוּ מְזוֹנָם בְּגִילָה וּבְתֹם לֵבָב וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי כָל־הָעָם וְהָאָדוֹן הוֹסִיף יוֹם יוֹם עַל־הָעֵדָה אֶת־הַנּוֹשָׁעִים