Vangelo secondo Marco - הבשורה על-פי מרקוס 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA TINTORI
1 הִנֵּה עַל־הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלֹום חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ כִּי לֹא יֹוסִיף עֹוד [לַעֲבֹור־ כ] (לַעֲבָר־בָּךְ ק) בְּלִיַּעַל כֻּלֹּה נִכְרָת	1 Il distruttore s'avanza contro di te, per cingerti d'assedio. Osservane i movimenti, rinforza i tuoi fianchi, raduna tutte le tue forze;
2 עָלָה מֵפִיץ עַל־פָּנַיִךְ נָצֹור מְצֻרָה צַפֵּה־דֶרֶךְ חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד	2 perché il Signore ha resa la gloria a Giacobbe, ha resa la gloria a Israele: perchè i distruttori li han dispersi, ne han guastate anche le propaggini.
3 כִּי שָׁב יְהוָה אֶת־גְּאֹון יַעֲקֹב כִּגְאֹון יִשְׂרָאֵל כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ	3 Lo scudo dei suoi guerrieri è fiammeggiante, i suoi soldati son vestiti di scarlatto, le redini dei cocchi son fiammanti nel giorno della sua preparazione alla battaglia, e ne sono addormentati i cocchieri.
4 מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם אַנְשֵׁי־חַיִל מְתֻלָּעִים בְּאֵשׁ־פְּלָדֹות הָרֶכֶב בְּיֹום הֲכִינֹו וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ	4 Si scompiglian per le vie, i cocchi s'infrangon nelle piazze; i loro occhi come accese faci, come folgori guizzanti.
5 בַּחוּצֹות יִתְהֹולְלוּ הָרֶכֶב יִשְׁתַּקְשְׁקוּן בָּרְחֹבֹות מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִם כַּבְּרָקִים יְרֹוצֵצוּ	5 Essa farà la rassegna dei suoi eroi. Si precipiteranno per le sue vie, correranno in fretta alle sue mura, sarà affrettato un riparo.
6 יִזְכֹּר אַדִּירָיו יִכָּשְׁלוּ [בַהֲלִכֹותָם כ] (בַּהֲלִיכָתָם ק) יְמַהֲרוּ חֹומָתָהּ וְהֻכַן הַסֹּכֵךְ	6 Le porte dei fiumi sono spalancate, il tempio è atterrato al suolo;
7 שַׁעֲרֵי הַנְּהָרֹות נִפְתָּחוּ וְהַהֵיכָל נָמֹוג	7 i soldati son condotti via prigionieri; le donne, menate schiave, gemono come colombe, e si lamentano in cuor loro.
8 וְהֻצַּב גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה וְאַמְהֹתֶיהָ מְנַהֲגֹות כְּקֹול יֹונִים מְתֹפְפֹת עַל־לִבְבֵהֶן	8 Ninive colle sue acque è come una vasca; ma quelli son fuggiti. — Fermatevi, fermatevi! — nessuno si volge indietro. —
9 וְנִינְוֵה כִבְרֵכַת־מַיִם מִימֵי הִיא וְהֵמָּה נָסִים עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה	9 Prendete l'argento, prendete l'oro: son infinite le ricchezze dei suoi oggetti preziosi. —
10 בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה	10 Devastata, squarciata, lacerata! I cuori tremano, i ginocchi piegano, i fianchi s'accasciano. Tutte le loro facce son nere come una marmitta.
11 בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל־מָתְנַיִם וּפְנֵי כֻלָּם קִבְּצוּ פָארוּר	11 Dov'è la tana dei leoni, il parco dei lioncelli, dove andava il leone e il lioncello, senza aver chi li disturbasse?
12 אַיֵּה מְעֹון אֲרָיֹות וּמִרְעֶה הוּא לַכְּפִרִים אֲשֶׁר הָלַךְ אַרְיֵה לָבִיא שָׁם גּוּר אַרְיֵה וְאֵין מַחֲרִיד	12 Il leone predò assai pei suoi lioncelli, fece strage per le sue leonesse, riempì di preda la sua tana, di rapine il suo covile. —
13 אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרֹותָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא־טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה	13 Ma eccomi a te — dice il Signore degli eserciti; — io ridurrò in fumo le tue quadrighe, la spada divorerà i tuoi lioncelli, toglierò dalla terra le tue rapine, non si udirà mai più la voce dei tuoi ambasciatori.
14 הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְהִבְעַרְתִּי בֶעָשָׁן רִכְבָּהּ וּכְפִירַיִךְ תֹּאכַל חָרֶב וְהִכְרַתִּי מֵאֶרֶץ טַרְפֵּךְ וְלֹא־יִשָּׁמַע עֹוד קֹול מַלְאָכֵכֵה׃ ס
15 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵסֵב בְּבֵיתוֹ וַיַּסֵּבּוּ מוֹכְסִים וְחַטָּאִים רַבִּים עִם־יֵשׁוּעַ וְעִם־תַּלְמִידָיו כִּי רַבִּים הָיוּ הַהֹלְכִים אַחֲרָיו
16 וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים רָאוּ אוֹתוֹ אֹכֵל עִם־הַמּוֹכְסִים וְהַחַטָּאִים וַיֹּאמְרוּ אֶל־תַּלְמִידָיו לָמָּה־זֶּה עִם־הַחַטָּאִים וְהַמּוֹכְסִים אֹכֵל רַבְּכֶם
17 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הַחֲזָקִים אֵינָם צְרִיכִים לְרֹפֵא כִּי אִם־הַחוֹלִים לֹא בָאתִי לִקְרֹא הַצַּדִּיקִים כִּי אִם־הַחַטָּאִים לִתְשׁוּבָה
18 וְתַלְמִידֵי יוֹחָנָן וְהַפְּרוּשִׁים הָיוּ צָמִים וַיָּבֹאוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַדּוּעַ תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְתַלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים צָמִים וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים
19 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵיךְ יוּכְלוּ בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם כָּל־יְמֵי הֱיוֹת הֶחָתָן עִמָּהֶם לֹא יוּכְלוּ לָצוּם
20 הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵאִתָּם הֶחָתָן וְאָז יָצוּמוּ בַּיָּמִים הָהֵם
21 אֵין־תֹּפֵר טְלַאי חָדָשׁ עַל־שִׂמְלָה בָלָה כִּי אָז יִנָּתֵק הַטְּלַאי הֶחָדָשׁ מִן־הַשִּׂמְלָה וְתֵרֹעַ הַקְּרִיעָה
22 וְאֵין נֹתֵן יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בָּלִים כִּי אָז יְבַקַּע הַיַּיִן אֶת־הַנֹּאדוֹת וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבֵדוּ אֲבָל בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים יִנָּתֵן הַיַּיִן הֶחָדָשׁ
23 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ בַּשַּׁבָּת בֵּין הַקָּמָה וַיָּחֵלּוּ תַלְמִידָיו לִקְטֹף מְלִילֹת בְּלֶכְתָּם
24 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים רְאֵה מָה־הֵמָּה עֹשִׂים בַּשַּׁבָּת דָּבָר אֲשֶׁר־לֹא יֵעָשֶׂה
25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲכִי לֹא קְרָאתֶם אֶת־אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בִּהְיֹתוֹ חָסֵר וְרָעֵב הוּא וַאֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ
26 כִּי־בָא אֶל־בֵּית אֱלֹהִים בִּימֵי אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיֹּאכַל אֶת־לֶחֶם הַפָּנִים אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לְאָכְלָה כִּי אִם־לַכֹּהֲנִים וַיִּתֵּן גַּם־לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ
27 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַשַּׁבָּת נַעֲשָׂה בַּעֲבוּר הָאָדָם וְלֹא הָאָדָם בַּעֲבוּר הַשַּׁבָּת
28 לָכֵן בֶּן־הָאָדָם אָדוֹן הוּא גַּם לַשַּׁבָּת