Vangelo secondo Marco - הבשורה על-פי מרקוס 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	SMITH VAN DYKE
1 מַשָּׂא נִינְוֵה סֵפֶר חֲזֹון נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי	1 وحي على نينوى. سفر رؤيا ناحوم الالقوشي
2 אֵל קַנֹּוא וְנֹקֵם יְהוָה נֹקֵם יְהוָה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יְהוָה לְצָרָיו וְנֹוטֵר הוּא לְאֹיְבָיו	2 الرب اله غيور ومنتقم. الرب منتقم وذو سخط. الرب منتقم من مبغضيه وحافظ غضبه على اعدائه.
3 יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם [וּגְדֹול־ כ] (וּגְדָל־כֹּחַ ק) וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְהוָה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכֹּו וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו	3 الرب بطيء الغضب وعظيم القدرة ولكنه لا يبرئ البتة. الرب في الزوبعة وفي العاصف طريقه والسحاب غبار رجليه
4 גֹּועֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל־הַנְּהָרֹות הֶחֱרִיב אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנֹון אֻמְלָל	4 ينتهر البحر فينشفه ويجفف جميع الانهار. يذبل باشان والكرمل وزهر لبنان يذبل.
5 הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְהַגְּבָעֹות הִתְמֹגָגוּ וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו וְתֵבֵל וְכָל־יֹשְׁבֵי בָהּ	5 الجبال ترجف منه والتلال تذوب والارض ترفع من وجهه والعالم وكل الساكنين فيه.
6 לִפְנֵי זַעְמֹו מִי יַעֲמֹוד וּמִי יָקוּם בַּחֲרֹון אַפֹּו חֲמָתֹו נִתְּכָה כָאֵשׁ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ	6 من يقف امام سخطه ومن يقوم في حمو غضبه. غيظه ينسكب كالنار والصخور تنهدم منه.
7 טֹוב יְהוָה לְמָעֹוז בְּיֹום צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בֹו	7 صالح هو الرب حصن في يوم الضيق وهو يعرف المتوكلين عليه.
8 וּבְשֶׁטֶף עֹבֵר כָּלָה יַעֲשֶׂה מְקֹומָהּ וְאֹיְבָיו יְרַדֶּף־חֹשֶׁךְ	8 ولكن بطوفان عابر يصنع هلاكا تاما لموضعها واعداؤه يتبعهم ظلام
9 מַה־תְּחַשְּׁבוּן אֶל־יְהוָה כָּלָה הוּא עֹשֶׂה לֹא־תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה	9 ماذا تفتكرون على الرب. هو صانع هلاكا تاما. لا يقوم الضيق مرتين.
10 כִּי עַד־סִירִים סְבֻכִים וּכְסָבְאָם סְבוּאִים אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ מָלֵא	10 فانهم وهم مشتبكون مثل الشوك وسكرانون كمن خمرهم يؤكلون كالقش اليابس بالكمال.
11 מִמֵּךְ יָצָא חֹשֵׁב עַל־יְהוָה רָעָה יֹעֵץ בְּלִיָּעַל׃ ס	11 منك خرج المفتكر على الرب شرا المشير بالهلاك
12 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אִם־שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עֹוד	12 هكذا قال الرب. ان كانوا سالمين وكثيرين هكذا فهكذا يجزّون فيعبر. اذللتك. لا اذلّك ثانية.
13 וְעַתָּה אֶשְׁבֹּר מֹטֵהוּ מֵעָלָיִךְ וּמֹוסְרֹתַיִךְ אֲנַתֵּק	13 والآن اكسر نيره عنك واقطع ربطك.
14 וְצִוָּה עָלֶיךָ יְהוָה לֹא־יִזָּרַע מִשִּׁמְךָ עֹוד מִבֵּית אֱלֹהֶיךָ אַכְרִית פֶּסֶל וּמַסֵּכָה אָשִׂים קִבְרֶךָ כִּי קַלֹּותָ׃ פ	14 ولكن قد اوصى عنك الرب لا يزرع من اسمك في ما بعد. اني اقطع من بيت الهك التماثيل المنحوتة والمسبوكة. اجعله قبرك لانك صرت حقيرا
15 מָלְאָה הָעֵת וְהִגִּיעָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים שׁוּבוּ וְהַאֲמִינוּ בַבְּשׂוֹרָה	15 هوذا على الجبال قدما مبشّر مناد بالسلام عيّدي يا يهوذا اعيادك اوفي نذورك فانه لا يعود يعبر فيك ايضا المهلك. قد انقرض كله
16 וַיְהִי בְּהִתְהַלְּכוֹ עַל־יַד יַם־הַגָּלִיל וַיַּרְא אֶת־שִׁמְעוֹן וְאֶת־אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֹן פֹּרְשִׂים מְצוֹדָה בַּיָּם כִּי דַיָּגִים הָיוּ
17 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לְכוּ אַחֲרַי וַאֲשִׂימְכֶם לְדַיָּגֵי אֲנָשִׁים
18 וַיַּעַזְבוּ מַהֵר אֶת־מִכְמְרֹתֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו
19 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ מְעַט מִשָּׁם וַיַּרְא אֶת־יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֶת־יוֹחָנָן אָחִיו וְגַם־הֵמָּה בָאֳנִיָּה מְתַקְּנִים אֶת־הַמִּכְמֹרוֹת
20 וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֲלֵיהֶם וַיַּעַזְבוּ אֶת־זַבְדַּי אֲבִיהֶם בָּאֳנִיָּה עִם־הַשְּׂכִירִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו
21 וַיָּבֹאוּ אֶל־כְּפַר נַחוּם וַיְמַהֵר לָבוֹא בַשַּׁבָּת לְבֵית הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד
22 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל־תּוֹרָתוֹ כִּי־הָיָה מְלַמְּדָם כְּבַעַל גְּבוּרָה וְלֹא כַּסֹּפְרִים
23 וְאִישׁ הָיָה בְּבֵית כְּנִסְתָּם אֲשֶׁר־רוּחַ טֻמְאָה בּוֹ וַיִּצְעַק לֵאמֹר
24 אֲהָהּ מַה־לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי בָּאתָ לְהַאֲבִידֵנוּ יָדַעְתִּי מִי אַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים
25 וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הֵאָלֵם וְצֵא מִמֶּנּוּ
26 וַיִּסְחָבֵהוּ רוּחַ הַטֻּמְאָה וַיִּצְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ
27 וַיִּבָּהֲלוּ כֻלָּם וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ לֵאמֹר מַה־זֹּאת מַה־הִיא הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אַף־לְרוּחוֹת הַטֻּמְאָה בִּגְבוּרָה הוּא מְצַוֶּה וְהֵנָּה שֹׁמְעוֹת לוֹ
28 וַיֵּצֵא שָׁמְעוֹ מַהֵר בְּכָל־מְקוֹמוֹת אֶרֶץ הַגָּלִיל
29 וַיְהִי אַחֲרֵי צֵאתָם מִבֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹאוּ בֵּיתָה שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרַי הֵמָּה וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן עִמָּם
30 וַחֲמוֹת שִׁמְעוֹן שָׁכְבָה אֲחוּזַת הַקַּדָּחַת וַיְמַהֲרוּ לְדַבֵּר אֵלָיו עָלֶיהָ
31 וַיִּגַּשׁ וַיֹּאחֶז בְּיָדָהּ וַיְקִימֶהָ וַתִּרֶף מִמֶּנָּה הַקַּדַּחַת פִּתְאֹם וַתְּשָׁרֶת אוֹתָם
32 וַיְהִי בָעֶרֶב כְּבוֹא הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל־הַחוֹלִים וְאֵת אֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים
33 וְכָל־הָעִיר נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו פֶּתַח הַבָּיִת
34 וַיְרַפֵּא רַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ חוֹלִים חֳלָיִים שׁוֹנִים וַיְגָרֶשׁ שֵׁדִים הַרְבֵּה וְלֹא־נָתַן אֶת־הַשֵּׁדִים לְדַבֵּר כִּי יְדָעֻהוּ
35 וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת בְּעוֹד לָיְלָה וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ אֶל־מְקוֹם חָרְבָּה וַיִּתְפַּלֵּל שָׁם
36 וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו שִׁמְעוֹן וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ
37 וַיִּמְצָאֻהוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה כֻלָּם מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ
38 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַעְבְּרָה מִזֶּה אֶל־עָרֵי הַפְּרָזוֹת הַקְּרֹבוֹת וְאֶקְרָא גַם־שָׁם כִּי בַעֲבוּר־זֹאת יָצָאתִי
39 וַיְהִי קֹרֵא בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם בְּכָל־הַגָּלִיל וַיְגָרֶשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים
40 וַיָּבוֹא אֵלָיו אִישׁ מְצֹרָע וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיֹּאמֶר לוֹ אִם־תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֲרֵנִי
41 וַיְרַחֵם עָלָיו יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלַח אֶת־יָדוֹ וַיִּגַּע־בּוֹ וַיֹּאמַר רֹצֶה אָנֹכִי טְהָר
42 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהַצָּרַעַת סָרָה מִמֶּנּוּ וַיִּטְהָר
43 וַיִּגְעַר־בּוֹ וַיְמַהֵר לְהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה
44 וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה אַל־תְּסַפֵּר דָּבָר לְאִישׁ כִּי אִם־לֵךְ הֵרָאֵה אֶל־הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב עַל־טָהֳרָתְךָ אֵת אֲשֶׁר־צִוָּה משֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם
45 אַךְ־הוּא בְּצֵאתוֹ הֵחֵל לִקְרֹא הַרְבֵּה וּלְהַשְׁמִיעַ הַדָּבָר עַד אֲשֶׁר לֹא־יָכֹל לָבוֹא עוֹד אֶל־עִיר בְּגָלוּי כִּי אִם־הָיָה ישֵׁב מִחוּץ לָעִיר בִּמְקֹמוֹת חָרְבָּה וַיָּבֹאוּ אֵלָיו מִכָּל־עֲבָרָיו