1 שִׁמְעוּ־נָא אֵת אֲשֶׁר־יְהוָה אֹמֵר קוּם רִיב אֶת־הֶהָרִים וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעֹות קֹולֶךָ | 1 Ecoutez donc ce que dit Yahvé: "Debout! Entre en procès devant les montagnes et que les collinesentendent ta voix!" |
2 שִׁמְעוּ הָרִים אֶת־רִיב יְהוָה וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה עִם־עַמֹּו וְעִם־יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח | 2 Ecoutez, montagnes, le procès de Yahvé, prêtez l'oreille, fondements de la terre, car Yahvé est enprocès avec son peuple, il plaide contre Israël: |
3 עַמִּי מֶה־עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי | 3 "Mon peuple, que t'ai-je fait? En quoi t'ai-je fatigué? Réponds-moi. |
4 כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת־מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם | 4 Car je t'ai fait monter du pays d'Egypte, je t'ai racheté de la maison de servitude; j'ai envoyé devanttoi Moïse, Aaron et Miryam. |
5 עַמִּי זְכָר־נָא מַה־יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מֹואָב וּמֶה־עָנָה אֹתֹו בִּלְעָם בֶּן־בְּעֹור מִן־הַשִּׁטִּים עַד־הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקֹות יְהוָה | 5 Mon peuple, souviens-toi donc: quel était le projet de Balaq, roi de Moab? Que lui répondit Balaam,fils de Béor? De Shittim à Gilgal, pour que tu connaisses les justes oeuvres de Yahvé" -- |
6 בַּמָּה אֲקַדֵּם יְהוָה אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרֹום הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעֹולֹות בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה | 6 "Avec quoi me présenterai-je devant Yahvé, me prosternerai-je devant le Dieu de là-haut? Meprésenterai-je avec des holocaustes, avec des veaux d'un an? |
7 הֲיִרְצֶה יְהוָה בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבֹות נַחֲלֵי־שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכֹורִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי | 7 Prendra-t-il plaisir à des milliers de béliers, à des libations d'huile par torrents? Faudra-t-il quej'offre mon aîné pour prix de mon crime, le fruit de mes entrailles pour mon propre péché" -- |
8 הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טֹּוב וּמָה־יְהוָה דֹּורֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם־עֲשֹׂות מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹהֶיךָ׃ פ | 8 "On t'a fait savoir, homme, ce qui est bien, ce que Yahvé réclame de toi: rien d'autre que d'accomplirla justice, d'aimer la bonté et de marcher humblement avec ton Dieu." |
9 קֹול יְהוָה לָעִיר יִקְרָא וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ שִׁמְעוּ מַטֶּה וּמִי יְעָדָהּ | 9 C'est la voix de Yahvé! Il crie à la cité: Ecoutez, tribu et assemblée de la cité! |
10 עֹוד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרֹות רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזֹון זְעוּמָה | 10 Puis-je supporter une mesure fausse et un boisseau diminué, abominable? |
11 הַאֶזְכֶּה בְּמֹאזְנֵי רֶשַׁע וּבְכִיס אַבְנֵי מִרְמָה | 11 Puis-je tenir pour pur qui se sert de balances fausses, d'une bourse de poids truqués? |
12 אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס וְיֹשְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ־שָׁקֶר וּלְשֹׁונָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם | 12 Elle dont les riches sont pleins de violence et dont les habitants profèrent le mensonge! |
13 וְגַם־אֲנִי הֶחֱלֵיתִי הַכֹּותֶךָ הַשְׁמֵם עַל־חַטֹּאתֶךָ | 13 Aussi, moi-même, j'ai commencé à te frapper, à te dévaster pour tes péchés. |
14 אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ וְתַסֵּג וְלֹא תַפְלִיט וַאֲשֶׁר תְּפַלֵּט לַחֶרֶב אֶתֵּן | 14 Tu mangeras, mais tu ne pourras te rassasier; tu mettras de côté, mais tu ne pourras rien garder; etsi tu peux garder quelque chose, je le livrerai à l'épée. |
15 אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצֹור אַתָּה תִדְרֹךְ־זַיִת וְלֹא־תָסוּךְ שֶׁמֶן וְתִירֹושׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה־יָּיִן | 15 Tu sèmeras, mais tu ne pourras faire la moisson; tu presseras l'olive mais tu ne pourras t'oindred'huile, le moût, mais tu ne pourras boire de vin. |
16 וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקֹּות עָמְרִי וְכֹל מַעֲשֵׂה בֵית־אַחְאָב וַתֵּלְכוּ בְּמֹעֲצֹותָם לְמַעַן תִּתִּי אֹתְךָ לְשַׁמָּה וְיֹשְׁבֶיהָ לִשְׁרֵקָה וְחֶרְפַּת עַמִּי תִּשָּׂאוּ׃ פ | 16 Tu observes les lois d'Omri, toutes les pratiques de la maison d'Achab; tu te conduis selon leursprincipes, pour que je fasse de toi un objet de stupeur, de tes habitants une dérision, et que vous portiezl'opprobre des peuples. |
17 וְאַתָּה כִּי תָצוּם סוּךְ אֶת־רֹאשְׁךָ וּרְחַץ אֶת־פָּנֶיךָ | |
18 לְמַעַן לֹא־תֵרָאֶה בְצוֹמְךָ לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם־לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסָּתֶר וְאָבִיךָ הָרֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא בַּגָּלוּי יִגְמְלֶךָ | |
19 אַל־תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יֹאכְלוּם שָׁם סָס וְרָקָב וְגַנָּבִים יַחְתְּרוּ־שָׁם וְגָנָבוּ | |
20 אֲבָל תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָּׁמָיִם אֲשֶׁר סָס וְרָקָב לֹא־יֹאכְלוּם שָׁם וְגַנָּבִים לֹא יַחְתְּרוּ־שָׁם וְלֹא יִגְנֹבוּ | |
21 כִּי בִמְקוֹם אֲשֶׁר־אוֹצַרְכֶם בּוֹ שָׁם יִהְיֶה גַם־לְבַבְכֶם | |
22 נֵר הַגּוּף הוּא הָעָיִן וְאִם־עֵינְךָ הִיא תְמִימָה כָּל־גּוּפְךָ יֵאוֹר | |
23 וְאִם־עֵינְךָ רָעָה כָּל־גּוּפְךָ יֶחְשָׁךְ וְהִנֵּה אִם־יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ מָה־רַב הַחשֶׁךְ | |
24 לֹא יוּכַל אִישׁ לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדֹנִים כִּי אִם־יִשְׂנָא אֶת־הָאֶחָד וְיֶאֱהַב אֶת־הָאַחֵר אוֹ יִדְבַּק בָּאֶחָד וְיִבְזֶה אֶת־הָאַחֵר לֹא תוּכְלוּ עֲבוֹד אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֶת־הַמָּמוֹן | |
25 עַל־כֵּן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ וּמַה־תִּשְׁתּוּ וּלְגוּפְכֶם מַה־תִּלְבָּשׁוּ הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מִן־הַמָּזוֹן וְהַגּוּף יָקָר מִן־הַמַּלְבּוּשׁ | |
26 הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת־עוֹף הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֵינָם זֹרְעִים וְאֵינָם קֹצְרִים וְאֵינָם אֹסְפִים לַאֲסָמִים וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אֹתָם הֲלֹא אַתֶּם נַעֲלֵיתֶם עֲלֵיהֶם מְאֹד | |
27 וּמִי־זֶה מִכֶּם אֲשֶׁר בְּדַאֲגָתוֹ יוּכַל לְהוֹסִיף עַל־קוֹמָתוֹ אַמָּה אֶחַת | |
28 וְלִלְבוּשׁ לָמָּה תִדְאָגוּ הִתְבּוֹנְנוּ־נָא אֶל־שׁוֹשַׁנֵּי הַשָּׂדֶה הַצֹּמְחוֹת | |
29 אֵינָן עֲמֵלוֹת וְאֵינָן טֹוֺת וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם־שְׁלֹמֹה בְּכָל־הֲדָרוֹ לֹא־הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֵנָּה | |
30 וְאִם־כָּכָה מַלְבִּישׁ הָאֱלֹהִים אֶת־חֲצִיר הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם צֹמֵחַ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אַף כִּי־אֶתְכֶם קְטַנֵּי הָאֱמוּנָה | |
31 לָכֵן אַל־תִּדְאֲגוּ לֵאמֹר מַה־נֹּאכַל וּמַה־נִּשְׁתֶּה וּמַה־נִּלְבָּשׁ | |
32 כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֹיִם הֲלֹא יֹדֵעַ אֲבִיכֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם כִּי אַתֶּם צְרִיכִים לְכָל־אֵלֶּה | |
33 אַךְ בַּקְּשׁוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶת־מַלְכוּת אֱלֹהִים וְאֶת־צִדְקָתוֹ וְנוֹסַף לָכֶם כָּל־אֵלֶּה | |
34 לָכֵן אַל־תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר כִּי יוֹם מָחָר הוּא יִדְאַג לְעַצְמוֹ וְדַיּוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ | |