1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר | 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 בֶּן־אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל | 2 בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל |
3 וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר ׀ אֲדֹנָי יְהוִה הַנֶּשֶׁר הַגָּדֹול גְּדֹול הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנֹּוצָה אֲשֶׁר־לֹו הָרִקְמָה בָּא אֶל־הַלְּבָנֹון וַיִּקַּח אֶת־צַמֶּרֶת הָאָרֶז | 3 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז |
4 אֵת רֹאשׁ יְנִיקֹותָיו קָטָף וַיְבִיאֵהוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמֹו | 4 את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו |
5 וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה־זָרַע קָח עַל־מַיִם רַבִּים צַפְצָפָה שָׂמֹו | 5 ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו |
6 וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קֹומָה לִפְנֹות דָּלִיֹּותָיו אֵלָיו וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּארֹות | 6 ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות |
7 וַיְהִי נֶשֶׁר־אֶחָד גָּדֹול גְּדֹול כְּנָפַיִם וְרַב־נֹוצָה וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה שָׁרֳשֶׁיהָ עָלָיו וְדָלִיֹּותָיו שִׁלְחָה־לֹּו לְהַשְׁקֹות אֹותָהּ מֵעֲרֻגֹות מַטָּעָהּ | 7 ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה |
8 אֶל־שָׂדֶה טֹּוב אֶל־מַיִם רַבִּים הִיא שְׁתוּלָה לַעֲשֹׂות עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי לִהְיֹות לְגֶפֶן אַדָּרֶת׃ ס | 8 אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת |
9 אֱמֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה תִּצְלָח הֲלֹוא אֶת־שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת־פִּרְיָהּ ׀ יְקֹוסֵס וְיָבֵשׁ כָּל־טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ וְלֹא־בִזְרֹעַ גְּדֹולָה וּבְעַם־רָב לְמַשְׂאֹות אֹותָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ | 9 אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה |
10 וְהִנֵּה שְׁתוּלָה הֲתִצְלָח הֲלֹוא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים תִּיבַשׁ יָבֹשׁ עַל־עֲרֻגֹת צִמְחָהּ תִּיבָשׁ׃ פ | 10 והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש |
11 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר | 11 ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
12 אֱמָר־נָא לְבֵית הַמֶּרִי הֲלֹא יְדַעְתֶּם מָה־אֵלֶּה אֱמֹר הִנֵּה־בָא מֶלֶךְ־בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח אֶת־מַלְכָּהּ וְאֶת־שָׂרֶיהָ וַיָּבֵא אֹותָם אֵלָיו בָּבֶלָה | 12 אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה |
13 וַיִּקַּח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַיִּכְרֹת אִתֹּו בְּרִית וַיָּבֵא אֹתֹו בְּאָלָה וְאֶת־אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח | 13 ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת אילי הארץ לקח |
14 לִהְיֹות מַמְלָכָה שְׁפָלָה לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא לִשְׁמֹר אֶת־בְּרִיתֹו לְעָמְדָהּ | 14 להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את בריתו לעמדה |
15 וַיִּמְרָד־בֹּו לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו מִצְרַיִם לָתֶת־לֹו סוּסִים וְעַם־רָב הֲיִצְלָח הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה וְהֵפֵר בְּרִית וְנִמְלָט | 15 וימרד בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט |
16 חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם־לֹא בִּמְקֹום הַמֶּלֶךְ הַמַּמְלִיךְ אֹתֹו אֲשֶׁר בָּזָה אֶת־אָלָתֹו וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת־בְּרִיתֹו אִתֹּו בְתֹוךְ־בָּבֶל יָמוּת | 16 חי אני נאם אדני יהוה אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו אתו בתוך בבל ימות |
17 וְלֹא בְחַיִל גָּדֹול וּבְקָהָל רָב יַעֲשֶׂה אֹותֹו פַרְעֹה בַּמִּלְחָמָה בִּשְׁפֹּךְ סֹלְלָה וּבִבְנֹות דָּיֵק לְהַכְרִית נְפָשֹׁות רַבֹּות | 17 ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק להכרית נפשות רבות |
18 וּבָזָה אָלָה לְהָפֵר בְּרִית וְהִנֵּה נָתַן יָדֹו וְכָל־אֵלֶּה עָשָׂה לֹא יִמָּלֵט׃ ס | 18 ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט |
19 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה חַי־אָנִי אִם־לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר וּנְתַתִּיו בְּרֹאשֹׁו | 19 לכן כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו בראשו |
20 וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי וַהֲבִיאֹותִיהוּ בָבֶלָה וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתֹּו שָׁם מַעֲלֹו אֲשֶׁר מָעַל־בִּי | 20 ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי |
21 וְאֵת כָּל־ [מִבְרָחֹו כ] (מִבְרָחָיו ק) בְּכָל־אֲגַפָּיו בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וְהַנִּשְׁאָרִים לְכָל־רוּחַ יִפָּרֵשׂוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי׃ ס | 21 ואת כל מברחו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי |
22 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה וְנָתָתִּי מֵרֹאשׁ יֹנְקֹותָיו רַךְ אֶקְטֹף וְשָׁתַלְתִּי אָנִי עַל הַר־גָּבֹהַ וְתָלוּל | 22 כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול |
23 בְּהַר מְרֹום יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו כֹּל צִפֹּור כָּל־כָּנָף בְּצֵל דָּלִיֹּותָיו תִּשְׁכֹּנָּה | 23 בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דליותיו תשכנה |
24 וְיָדְעוּ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי יְהוָה הִשְׁפַּלְתִּי ׀ עֵץ גָּבֹהַ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הֹובַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי׃ פ | 24 וידעו כל עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי |