1 עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיֹּון לִבְשִׁי ׀ בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יֹוסִיף יָבֹא־בָךְ עֹוד עָרֵל וְטָמֵא | 1 עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא |
2 הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם [הִתְפַּתְּחוּ כ] (הִתְפַּתְּחִי ק) מֹוסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת־צִיֹּון׃ ס | 2 התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון |
3 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ | 3 כי כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו |
4 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה מִצְרַיִם יָרַד־עַמִּי בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקֹו | 4 כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו |
5 וְעַתָּה [מִי־לִי־ כ] (מַה־לִּי־פֹה ק) נְאֻם־יְהוָה כִּי־לֻקַּח עַמִּי חִנָּם [מֹשְׁלֹו כ] (מֹשְׁלָיו ק) יְהֵילִילוּ נְאֻם־יְהוָה וְתָמִיד כָּל־הַיֹּום שְׁמִי מִנֹּאָץ | 5 ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ |
6 לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיֹּום הַהוּא כִּי־אֲנִי־הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי | 6 לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני |
7 מַה־נָּאווּ עַל־הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלֹום מְבַשֵּׂר טֹוב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיֹּון מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ | 7 מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך |
8 קֹול צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קֹול יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהוָה צִיֹּון | 8 קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון |
9 פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבֹות יְרוּשָׁלִָם כִּי־נִחַם יְהוָה עַמֹּו גָּאַל יְרוּשָׁלִָם | 9 פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם |
10 חָשַׂף יְהוָה אֶת־זְרֹועַ קָדְשֹׁו לְעֵינֵי כָּל־הַגֹּויִם וְרָאוּ כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ ס | 10 חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו |
11 סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל־תִּגָּעוּ צְאוּ מִתֹּוכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהוָה | 11 סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה |
12 כִּי לֹא בְחִפָּזֹון תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי־הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס | 12 כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל |
13 הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד | 13 הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד |
14 כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן־מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרֹו מִבְּנֵי אָדָם | 14 כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם |
15 כֵּן יַזֶּה גֹּויִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם כִּי אֲשֶׁר לֹא־סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ הִתְבֹּונָנוּ | 15 כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו |