Joel (יואל) - Gioele 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דֹּודִי לְכַרְמֹו כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן־שָׁמֶן	1 Cantabo dilecto meo canticum patruelis mei vineæ suæ. Vinea facta est dilecto meo in cornu filio olei.
2 וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתֹוכֹו וְגַם־יֶקֶב חָצֵב בֹּו וַיְקַו לַעֲשֹׂות עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים	2 Et sepivit eam, et lapides elegit ex illa, et plantavit eam electam ; et ædificavit turrim in medio ejus, et torcular exstruxit in ea ; et exspectavit ut faceret uvas, et fecit labruscas.
3 וְעַתָּה יֹושֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה שִׁפְטוּ־נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי	3 Nunc ergo, habitatores Jerusalem et viri Juda, judicate inter me et vineam meam.
4 מַה־לַּעֲשֹׂות עֹוד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בֹּו מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשֹׂות עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים	4 Quid est quod debui ultra facere vineæ meæ, et non feci ei ? an quod exspectavi ut faceret uvas, et fecit labruscas ?
5 וְעַתָּה אֹודִיעָה־נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתֹו וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרֹו וְהָיָה לְמִרְמָס	5 Et nunc ostendam vobis quid ego faciam vineæ meæ : auferam sepem ejus, et erit in direptionem ; diruam maceriam ejus, et erit in conculcationem.
6 וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר	6 Et ponam eam desertam ; non putabitur et non fodietur : et ascendent vepres et spinæ, et nubibus mandabo ne pluant super eam imbrem.
7 כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאֹות בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה׃ ס	7 Vinea enim Domini exercituum domus Israël est ; et vir Juda germen ejus delectabile : et exspectavi ut faceret judicium, et ecce iniquitas ; et justitiam, et ecce clamor.
8 הֹוי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקֹום וְהוּשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ	8 Væ qui conjungitis domum ad domum, et agrum agro copulatis usque ad terminum loci ! Numquid habitabitis vos soli in medio terræ ?
9 בְּאָזְנָי יְהוָה צְבָאֹות אִם־לֹא בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ גְּדֹלִים וְטֹובִים מֵאֵין יֹושֵׁב	9 In auribus meis sunt hæc, dicit Dominus exercituum ; nisi domus multæ desertæ fuerint, grandes et pulchræ, absque habitatore.
10 כִּי עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי־כֶרֶם יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת וְזֶרַע חֹמֶר יַעֲשֶׂה אֵיפָה׃ פ	10 Decem enim jugera vinearum facient lagunculam unam, et triginta modii sementis facient modios tres.
11 הֹוי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם	11 Væ qui consurgitis mane ad ebrietatem sectandam, et potandum usque ad vesperam, ut vino æstuetis !
12 וְהָיָה כִנֹּור וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל יְהוָה לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ	12 Cithara, et lyra, et tympanum, et tibia, et vinum in conviviis vestris ; et opus Domini non respicitis, nec opera manuum ejus consideratis.
13 לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי־דָעַת וּכְבֹודֹו מְתֵי רָעָב וַהֲמֹונֹו צִחֵה צָמָא	13 Propterea captivus ductus est populus meus, quia non habuit scientiam, et nobiles ejus interierunt fame, et multitudo ejus siti exaruit.
14 לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאֹול נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי־חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמֹונָהּ וּשְׁאֹונָהּ וְעָלֵז בָּהּ	14 Propterea dilatavit infernus animam suam, et aperuit os suum absque ullo termino ; et descendent fortes ejus, et populus ejus, et sublimes gloriosique ejus, ad eum.
15 וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל־אִישׁ וְעֵינֵי גְבֹהִים תִּשְׁפַּלְנָה	15 Et incurvabitur homo, et humiliabitur vir, et oculi sublimium deprimentur.
16 וַיִּגְבַּה יְהוָה צְבָאֹות בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדֹושׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה	16 Et exaltabitur Dominus exercituum in judicio ; et Deus sanctus sanctificabitur in justitia.
17 וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם וְחָרְבֹות מֵחִים גָּרִים יֹאכֵלוּ	17 Et pascentur agni juxta ordinem suum, et deserta in ubertatem versa advenæ comedent.
18 הֹוי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבֹות הָעֲגָלָה חַטָּאָה	18 Væ qui trahitis iniquitatem in funiculis vanitatis, et quasi vinculum plaustri peccatum !
19 הָאֹמְרִים יְמַהֵר ׀ יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ לְמַעַן נִרְאֶה וְתִקְרַב וְתָבֹואָה עֲצַת קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל וְנֵדָעָה׃ ס	19 qui dicitis : Festinet, et cito veniat opus ejus, ut videamus ; et appropiet, et veniat consilium sancti Israël, et sciemus illud !
20 הֹוי הָאֹמְרִים לָרַע טֹוב וְלַטֹּוב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאֹור וְאֹור לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתֹוק וּמָתֹוק לְמָר׃ ס	20 Væ qui dicitis malum bonum, et bonum malum ; ponentes tenebras lucem, et lucem tenebras ; ponentes amarum in dulce, et dulce in amarum !
21 הֹוי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים	21 Væ qui sapientes estis in oculis vestris, et coram vobismetipsis prudentes.
22 הֹוי גִּבֹּורִים לִשְׁתֹּות יָיִן וְאַנְשֵׁי־חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר	22 Væ qui potentes estis ad bibendum vinum, et viri fortes ad miscendam ebrietatem !
23 מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ׃ ס	23 qui justificatis impium pro muneribus, et justitiam justi aufertis ab eo !
24 לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשֹׁון אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה כִּי מָאֲסוּ אֵת תֹּורַת יְהוָה צְבָאֹות וְאֵת אִמְרַת קְדֹושׁ־יִשְׂרָאֵל נִאֵצוּ	24 Propter hoc, sicut devorat stipulam lingua ignis, et calor flammæ exurit, sic radix eorum quasi favilla erit, et germen eorum ut pulvis ascendet ; abjecerunt enim legem Domini exercituum, et eloquium sancti Israël blasphemaverunt.
25 עַל־כֵּן חָרָה אַף־יְהוָה בְּעַמֹּו וַיֵּט יָדֹו עָלָיו וַיַּכֵּהוּ וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצֹות בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה	25 Ideo iratus est furor Domini in populum suum, et extendit manum suam super eum, et percussit eum : et conturbati sunt montes, et facta sunt morticina eorum quasi stercus in medio platearum. In his omnibus non est adversus furor ejus, sed adhuc manus ejus extenta.
26 וְנָשָׂא־נֵס לַגֹּויִם מֵרָחֹוק וְשָׁרַק לֹו מִקְצֵה הָאָרֶץ וְהִנֵּה מְהֵרָה קַל יָבֹוא	26 Et elevabit signum in nationibus procul, et sibilabit ad eum de finibus terræ : et ecce festinus velociter veniet.
27 אֵין־עָיֵף וְאֵין־כֹּושֵׁל בֹּו לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְלֹא נִפְתַּח אֵזֹור חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרֹוךְ נְעָלָיו	27 Non est deficiens neque laborans in eo ; non dormitabit, neque dormiet ; neque solvetur cingulum renum ejus, nec rumpetur corrigia calceamenti ejus.
28 אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים וְכָל־קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכֹות פַּרְסֹות סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה	28 Sagittæ ejus acutæ, et omnes arcus ejus extenti. Ungulæ equorum ejus ut silex, et rotæ ejus quasi impetus tempestatis.
29 שְׁאָגָה לֹו כַּלָּבִיא [וְשָׁאַג כ] (יִשְׁאַג ק) כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל	29 Rugitus ejus ut leonis ; rugiet ut catuli leonum : et frendet, et tenebit prædam, et amplexabitur, et non erit qui eruat.
30 וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיֹּום הַהוּא כְּנַהֲמַת־יָם וְנִבַּט לָאָרֶץ וְהִנֵּה־חֹשֶׁךְ צַר וָאֹור חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ׃ פ	30 Et sonabit super eum in die illa sicut sonitus maris : aspiciemus in terram, et ecce tenebræ tribulationis, et lux obtenebrata est in caligine ejus.