1 הֹוי בָּנִים סֹורְרִים נְאֻם־יְהוָה לַעֲשֹׂות עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפֹות חַטָּאת עַל־חַטָּאת | 1 הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת |
2 הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ לָעֹוז בְּמָעֹוז פַּרְעֹה וְלַחְסֹות בְּצֵל מִצְרָיִם | 2 ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים |
3 וְהָיָה לָכֶם מָעֹוז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת וְהֶחָסוּת בְּצֵל־מִצְרַיִם לִכְלִמָּה | 3 והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה |
4 כִּי־הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו וּמַלְאָכָיו חָנֵס יַגִּיעוּ | 4 כי היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו |
5 כֹּל [הִבְאִישׁ כ] (הֹבִישׁ ק) עַל־עַם לֹא־יֹועִילוּ לָמֹו לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהֹועִיל כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם־לְחֶרְפָּה׃ ס | 5 כל הבאיש על עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה |
6 מַשָּׂא בַּהֲמֹות נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעֹופֵף יִשְׂאוּ עַל־כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל־דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אֹוצְרֹתָם עַל־עַם לֹא יֹועִילוּ | 6 משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו |
7 וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת רַהַב הֵם שָׁבֶת | 7 ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת |
8 עַתָּה בֹּוא כָתְבָהּ עַל־לוּחַ אִתָּם וְעַל־סֵפֶר חֻקָּהּ וּתְהִי לְיֹום אַחֲרֹון לָעַד עַד־עֹולָם | 8 עתה בוא כתבה על לוח אתם ועל ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם |
9 כִּי עַם מְרִי הוּא בָּנִים כֶּחָשִׁים בָּנִים לֹא־אָבוּ שְׁמֹועַ תֹּורַת יְהוָה | 9 כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה |
10 אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים לֹא תִרְאוּ וְלַחֹזִים לֹא תֶחֱזוּ־לָנוּ נְכֹחֹות דַּבְּרוּ־לָנוּ חֲלָקֹות חֲזוּ מַהֲתַלֹּות | 10 אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות |
11 סוּרוּ מִנֵּי־דֶרֶךְ הַטּוּ מִנֵּי־אֹרַח הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ אֶת־קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל׃ ס | 11 סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל |
12 לָכֵן כֹּה אָמַר קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל יַעַן מָאָסְכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלֹוז וַתִּשָּׁעֲנוּ עָלָיו | 12 לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו |
13 לָכֵן יִהְיֶה לָכֶם הֶעָוֹן הַזֶּה כְּפֶרֶץ נֹפֵל נִבְעֶה בְּחֹומָה נִשְׂגָּבָה אֲשֶׁר־פִּתְאֹם לְפֶתַע יָבֹוא שִׁבְרָהּ | 13 לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה |
14 וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יֹוצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא־יִמָּצֵא בִמְכִתָּתֹו חֶרֶשׂ לַחְתֹּות אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא׃ פ | 14 ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא |
15 כִּי כֹה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם | 15 כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם |
16 וַתֹּאמְרוּ לֹא־כִי עַל־סוּס נָנוּס עַל־כֵּן תְּנוּסוּן וְעַל־קַל נִרְכָּב עַל־כֵּן יִקַּלּוּ רֹדְפֵיכֶם | 16 ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם |
17 אֶלֶף אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה תָּנֻסוּ עַד אִם־נֹותַרְתֶּם כַּתֹּרֶן עַל־רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל־הַגִּבְעָה | 17 אלף אחד מפני גערת אחד מפני גערת חמשה תנסו עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה |
18 וְלָכֵן יְחַכֶּה יְהוָה לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי־אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָה אַשְׁרֵי כָּל־חֹוכֵי לֹו׃ ס | 18 ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו |
19 כִּי־עַם בְּצִיֹּון יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכֹו לֹא־תִבְכֶּה חָנֹון יָחְנְךָ לְקֹול זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתֹו עָנָךְ | 19 כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך |
20 וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא־יִכָּנֵף עֹוד מֹורֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאֹות אֶת־מֹורֶיךָ | 20 ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך |
21 וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בֹו כִּי תַאֲמִינוּ וְכִי תַשְׂמְאִילוּ | 21 ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו |
22 וְטִמֵּאתֶם אֶת־צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת־אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמֹו דָוָה צֵא תֹּאמַר לֹו | 22 וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו |
23 וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר־תִּזְרַע אֶת־הָאֲדָמָה וְלֶחֶם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיֹּום הַהוּא כַּר נִרְחָב | 23 ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב |
24 וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר־זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה | 24 והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר זרה ברחת ובמזרה |
25 וְהָיָה ׀ עַל־כָּל־הַר גָּבֹהַ וְעַל כָּל־גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי־מָיִם בְּיֹום הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים | 25 והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים |
26 וְהָיָה אֹור־הַלְּבָנָה כְּאֹור הַחַמָּה וְאֹור הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאֹור שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיֹום חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת־שֶׁבֶר עַמֹּו וּמַחַץ מַכָּתֹו יִרְפָּא׃ ס | 26 והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא |
27 הִנֵּה שֵׁם־יְהוָה בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפֹּו וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשֹׁונֹו כְּאֵשׁ אֹכָלֶת | 27 הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת |
28 וְרוּחֹו כְּנַחַל שֹׁוטֵף עַד־צַוָּאר יֶחֱצֶה לַהֲנָפָה גֹויִם בְּנָפַת שָׁוְא וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים | 28 ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים |
29 הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ־חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהֹולֵךְ בֶּחָלִיל לָבֹוא בְהַר־יְהוָה אֶל־צוּר יִשְׂרָאֵל | 29 השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל |
30 וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת־הֹוד קֹולֹו וְנַחַת זְרֹועֹו יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אֹוכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד | 30 והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד |
31 כִּי־מִקֹּול יְהוָה יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה | 31 כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה |
32 וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה עָלָיו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרֹות וּבְמִלְחֲמֹות תְּנוּפָה נִלְחַם־ [בָּהּ כ] (בָּם׃ ק) | 32 והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בה |
33 כִּי־עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם־ [הוּא כ] (הִיא ק) לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ׃ ס | 33 כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה |