1 שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה־בָּךְ מַה־תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם | 1 - Che volete veder nella Sulamite, se non danze guerresche? Sposo. Quanto belli sono i tuoi piedi ne' sandali, o figlia di principe! Le giunture de' tuoi fianchi son come monili, lavoro di man d'artista. |
2 מַה־יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת־נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמֹו חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן | 2 Il tuo grembo, un nappo tornito, ove mai non manca la bevanda; il tuo ventre, un mucchio di grano, attorniato di gigli. |
3 שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל־יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשֹּׁושַׁנִּים | 3 Le due poppe tue son come due caprioli gemelli; |
4 שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה | 4 il tuo collo, come torre d'avorio.i tuoi occhi, come le piscine di Hesebonpresso la Porta Popolosa; |
5 צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכֹות בְּחֶשְׁבֹּון עַל־שַׁעַר בַּת־רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנֹון צֹופֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק | 5 il tuo naso, come la torre del Libanoche guarda verso Damasco; il capo tuo, [eretto] come il Carmelo; la chioma del tuo capo, come porpora di relegata in trecce. |
6 רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים | 6 Quanto sei bella e quanto soave, o amore, tra le delizie. |
7 מַה־יָּפִית וּמַה־נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים | 7 La tua statura somiglia a una palmae le tue mammelle a grappoli. |
8 זֹאת קֹומָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלֹות | 8 Ho detto: «Salirò sulla palma, e ne coglierò i frutti»; e le tue mammelle saran per me come grappoli d'uva, e la fragranza della tua bocca come l'odor delle mele, |
9 אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ־נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלֹות הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים | 9 e la tua gola come un vino squisito.... Sposa. - degno d'esser bevuto dal mio diletto, e assaporato tra le sue labbra e i suoi denti! |
10 וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטֹּוב הֹולֵךְ לְדֹודִי לְמֵישָׁרִים דֹּובֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים | 10 Io son del mio diletto, e a me è rivolto il suo desiderio. |
11 אֲנִי לְדֹודִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתֹו׃ ס | 11 Vieni, mio diletto, usciamo per i campi, pernottiamo nelle ville. |
12 לְכָה דֹודִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים | 12 La mattina andrem nelle vigne: vedremo se la vite ha fiorito, se son sbocciate le gemme, se han germogliato i melograni: là ti darò i miei amori! |
13 נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמֹּונִים שָׁם אֶתֵּן אֶת־דֹּדַי לָךְ | 13 Le mandragore mandano olezzo, c'è alle nostre porte ogni sorta di frutti [graditi]nuovi e vecchi, o mio diletto, gli ho serbati per te. |
14 הַדּוּדָאִים נָתְנוּ־רֵיחַ וְעַל־פְּתָחֵינוּ כָּל־מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם־יְשָׁנִים דֹּודִי צָפַנְתִּי לָךְ | |
15 הַחֶרֶב בַּחוּץ וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יָמוּת וַאֲשֶׁר בָּעִיר רָעָב וָדֶבֶר יֹאכֲלֶנּוּ | |
16 וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל־הֶהָרִים כְּיֹונֵי הַגֵּאָיֹות כֻּלָּם הֹמֹות אִישׁ בַּעֲוֹנֹו | |
17 כָּל־הַיָּדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מָּיִם | |
18 וְחָגְרוּ שַׂקִּים וְכִסְּתָה אֹותָם פַּלָּצוּת וְאֶל כָּל־פָּנִים בּוּשָׁה וּבְכָל־רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה | |
19 כַּסְפָּם בַּחוּצֹות יַשְׁלִיכוּ וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיֹום עֶבְרַת יְהוָה נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ כִּי־מִכְשֹׁול עֲוֹנָם הָיָה | |
20 וּצְבִי עֶדְיֹו לְגָאֹון שָׂמָהוּ וְצַלְמֵי תֹועֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בֹו עַל־כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה | |
21 וּנְתַתִּיו בְּיַד־הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל [וְחִלְּלֻהָ כ] (וְחִלְּלוּהוּ׃ ק) | |
22 וַהֲסִבֹּותִי פָנַי מֵהֶם וְחִלְּלוּ אֶת־צְפוּנִי וּבָאוּ־בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ׃ פ | |
23 עֲשֵׂה הָרַתֹּוק כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס | |
24 וְהֵבֵאתִי רָעֵי גֹויִם וְיָרְשׁוּ אֶת־בָּתֵּיהֶם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאֹון עַזִּים וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם | |
25 קְפָדָה־בָא וּבִקְשׁוּ שָׁלֹום וָאָיִן | |
26 הֹוָה עַל־הֹוָה תָּבֹוא וּשְׁמֻעָה אֶל־שְׁמוּעָה תִּהְיֶה וּבִקְשׁוּ חָזֹון מִנָּבִיא וְתֹורָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מִזְּקֵנִים | |
27 הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה וִידֵי עַם־הָאָרֶץ תִּבָּהַלְנָה מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹותָם וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ | |