1 בְּנִי אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ | 1 בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך |
2 נֹוקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי־פִיךָ | 2 נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך |
3 עֲשֵׂה זֹאת אֵפֹוא ׀ בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף־רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ | 3 עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך |
4 אַל־תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ | 4 אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך |
5 הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפֹּור מִיַּד יָקוּשׁ׃ פ | 5 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש |
6 לֵךְ־אֶל־נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם | 6 לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם |
7 אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל | 7 אשר אין לה קצין שטר ומשל |
8 תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ | 8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה |
9 עַד־מָתַי עָצֵל ׀ תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ | 9 עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך |
10 מְעַט נֹות מְעַט תְּנוּמֹות מְעַט ׀ חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב | 10 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב |
11 וּבָא־כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן׃ פ | 11 ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן |
12 אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הֹולֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה | 12 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה |
13 קֹרֵץ בְּעֵינָיו מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו | 13 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו |
14 תַּהְפֻּכֹות ׀ בְּלִבֹּו חֹרֵשׁ רָע בְּכָל־עֵת [מְדָנִים כ] (מִדְיָנִים ק) יְשַׁלֵּחַ | 14 תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח |
15 עַל־כֵּן פִּתְאֹם יָבֹוא אֵידֹו פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא׃ פ | 15 על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא |
16 שֶׁשׁ־הֵנָּה שָׂנֵא יְהוָה וְשֶׁבַע [תֹּועֲבֹות כ] (תֹּועֲבַת ק) נַפְשֹׁו | 16 שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו |
17 עֵינַיִם רָמֹות לְשֹׁון שָׁקֶר וְיָדַיִם שֹׁפְכֹות דָּם־נָקִי | 17 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי |
18 לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבֹות אָוֶן רַגְלַיִם מְמַהֲרֹות לָרוּץ לָרָעָה | 18 לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה |
19 יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים׃ פ | 19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים |
20 נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ וְאַל־תִּטֹּשׁ תֹּורַת אִמֶּךָ | 20 נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך |
21 קָשְׁרֵם עַל־לִבְּךָ תָמִיד עָנְדֵם עַל־גַּרְגְּרֹתֶךָ | 21 קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך |
22 בְּהִתְהַלֶּכְךָ ׀ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצֹותָ הִיא תְשִׂיחֶךָ | 22 בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך |
23 כִּי נֵר מִצְוָה וְתֹורָה אֹור וְדֶרֶךְ חַיִּים תֹּוכְחֹות מוּסָר | 23 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר |
24 לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשֹׁון נָכְרִיָּה | 24 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה |
25 אַל־תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ וְאַל־תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ | 25 אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה |
26 כִּי בְעַד־אִשָּׁה זֹונָה עַד־כִּכַּר לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד׃ פ | 26 כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד |
27 הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקֹו וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה | 27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה |
28 אִם־יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל־הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה | 28 אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה |
29 כֵּן הַבָּא אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהּ | 29 כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה |
30 לֹא־יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנֹוב לְמַלֵּא נַפְשֹׁו כִּי יִרְעָב | 30 לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב |
31 וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם אֶת־כָּל־הֹון בֵּיתֹו יִתֵּן | 31 ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן |
32 נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר־לֵב מַשְׁחִית נַפְשֹׁו הוּא יַעֲשֶׂנָּה | 32 נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה |
33 נֶגַע־וְקָלֹון יִמְצָא וְחֶרְפָּתֹו לֹא תִמָּחֶה | 33 נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה |
34 כִּי־קִנְאָה חֲמַת־גָּבֶר וְלֹא־יַחְמֹול בְּיֹום נָקָם | 34 כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם |
35 לֹא־יִשָּׂא פְּנֵי כָל־כֹּפֶר וְלֹא־יֹאבֶה כִּי תַרְבֶּה־שֹׁחַד׃ פ | 35 לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד |