Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 23

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 כִּי־תֵשֵׁב לִלְחֹום אֶת־מֹושֵׁל בִּין תָּבִין אֶת־אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ	1 Quando sederis, ut comedas cum principe, diligenter attende, quae apposita sunt ante faciem tuam,
2 וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם־בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה	2 et statue cultrum in gutture tuo, si avidus es.
3 אַל־תִּתְאָו לְמַטְעַמֹּותָיו וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים	3 Ne desideres de cibis eius, quia est panis mendacii.
4 אַל־תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר מִבִּינָתְךָ חֲדָל	4 Noli laborare, ut diteris, sed in prudentia tua acquiesce.
5 [הֲתָעוּף כ] (הֲתָעִיף ק) עֵינֶיךָ בֹּו וְאֵינֶנּוּ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה־לֹּו כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר [וְעָיֵף כ] (יָעוּף ק) הַשָּׁמָיִם׃ פ	5 Si erigas oculos tuos ad opes, iam non sunt; quia facient sibi pennas quasi aquilae et volabunt in caelum.
6 אַל־תִּלְחַם אֶת־לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל־ [תִּתְאָו כ] (תִּתְאָיו ק) לְמַטְעַמֹּתָיו	6 Ne comedas cum homine invido et ne desideres cibos eius;
7 כִּי ׀ כְּמֹו־שָׁעַר בְּנַפְשֹׁו כֶּן־הוּא אֱכֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְלִבֹּו בַּל־עִמָּךְ	7 quoniam sicut aestimavit in animo suo, ita ipse est. “ Comede et bibe ” dicet tibi, et mens eius non est tecum.
8 פִּתְּךָ־אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים	8 Buccellam, quam comederas, evomes et perdes pulchros sermones tuos.
9 בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל־תְּדַבֵּר כִּי־יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ	9 In auribus insipientium ne loquaris, quia despicient doctrinam eloquii tui.
10 אַל־תַּסֵּג גְּבוּל עֹולָם וּבִשְׂדֵי יְתֹומִים אַל־תָּבֹא	10 Ne attingas terminos viduae et agrum pupillorum ne introeas:
11 כִּי־גֹאֲלָם חָזָק הוּא־יָרִיב אֶת־רִיבָם אִתָּךְ	11 redemptor enim illorum fortis est, et ipse iudicabit contra te causam illorum.
12 הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי־דָעַת	12 Introduc ad doctrinam cor tuum et aures tuas ad verba scientiae.
13 אַל־תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר כִּי־תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת	13 Noli subtrahere a puero disciplinam; si enim percusseris eum virga, non morietur:
14 אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ וְנַפְשֹׁו מִשְּׁאֹול תַּצִּיל	14 tu virga percuties eum et animam eius de inferno liberabis.
15 בְּנִי אִם־חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם־אָנִי	15 Fili mi, si sapiens fuerit cor tuum, gaudebit tecum et cor meum,
16 וְתַעְלֹזְנָה כִלְיֹותָי בְּדַבֵּר פָתֶיךָ מֵישָׁרִים	16 et exsultabunt renes mei, cum locuta fuerint rectum labia tua.
17 אַל־יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם־בְּיִרְאַת־יְהוָה כָּל־הַיֹּום	17 Non aemuletur cor tuum peccatores, sed in timore Domini esto tota die,
18 כִּי אִם־יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת	18 quia est tibi posteritas, et praestolatio tua non auferetur.
19 שְׁמַע־אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ	19 Audi, fili mi, et esto sapiens et dirige in via animum tuum.
20 אַל־תְּהִי בְסֹבְאֵי־יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמֹו	20 Noli esse in conviviis potatorum nec in comissationibus carnis,
21 כִּי־סֹבֵא וְזֹולֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה	21 quia vacantes potibus et comissatores consumentur, et vestietur pannis dormitatio.
22 שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ וְאַל־תָּבוּז כִּי־זָקְנָה אִמֶּךָ	22 Audi patrem tuum, qui genuit te, et ne contemnas, cum senuerit mater tua.
23 אֱמֶת קְנֵה וְאַל־תִּמְכֹּר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה	23 Veritatem eme et noli vendere; sapientiam eme et doctrinam et intellegentiam.
24 [גֹּול כ] (גִּיל ק) [יָגֹול כ] (יָגִיל ק) אֲבִי צַדִּיק [יֹולֵד כ] (וְיֹולֵד ק) חָכָם [וְיִשְׂמַח־ כ] (יִשְׂמַח־בֹּו׃ ק)	24 Exsultat gaudio pater iusti; qui sapientem genuit, laetabitur in eo;
25 יִשְׂמַח־אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יֹולַדְתֶּךָ	25 gaudeat pater tuus et mater tua, et exsultet, quae genuit te.
26 תְּנָה־בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי [תִּרְצֶנָה כ] (תִּצֹּרְנָה ׃ ק)	26 Praebe, fili mi, cor tuum mihi, et oculi tui vias meas custodiant.
27 כִּי־שׁוּחָה עֲמֻקָּה זֹונָה וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה	27 Fovea enim profunda est meretrix, et puteus angustus aliena,
28 אַף־הִיא כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב וּבֹוגְדִים בְּאָדָם תֹּוסִף	28 nam insidiatur ipsa in via quasi latro et iniquos in hominibus addet.
29 לְמִי אֹוי לְמִי אֲבֹוי לְמִי [מִדֹונִים כ] (מִדְיָנִים ׀ ק) לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם	29 Cui “ Vae ”? Cui “ Eheu ”? Cui rixae? Cui querela? Cui sine causa vulnera? Cui suffusio oculorum?
30 לַמְאַחֲרִים עַל־הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ	30 His, qui commorantur in vino et eunt, ut scrutentur mixtum.
31 אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי־יִתֵּן [בַּכִּיס כ] (בַּכֹּוס ק) עֵינֹו יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים	31 Ne intuearis vinum, quando flavescit, cum splenduerit in calice color eius: ingreditur blande,
32 אַחֲרִיתֹו כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ	32 sed in novissimo mordebit ut coluber et sicut regulus vulnerat.
33 עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרֹות וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכֹות	33 Oculi tui videbunt extranea, et cor tuum loquetur perversa;
34 וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב־יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל	34 et eris sicut dormiens in medio mari et quasi sopitus ad malum navis:
35 הִכּוּנִי בַל־חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל־יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אֹוסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עֹוד	35 “ Verberaverunt me, sed non dolui, percusserunt me, et ego non sensi; quando evigilabo et rursus illud requiram? ”.
36 וּמַשָּׂא יְהוָה לֹא תִזְכְּרוּ־עֹוד כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרֹו וַהֲפַכְתֶּם אֶת־דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵינוּ
37 כֹּה תֹאמַר אֶל־הַנָּבִיא מֶה־עָנָךְ יְהוָה וּמַה־דִּבֶּר יְהוָה
38 וְאִם־מַשָּׂא יְהוָה תֹּאמֵרוּ לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן אֲמָרְכֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה מַשָּׂא יְהוָה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תֹאמְרוּ מַשָּׂא יְהוָה
39 לָכֵן הִנְנִי וְנָשִׁיתִי אֶתְכֶם נָשֹׁא וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם וְאֶת־הָעִיר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹותֵיכֶם מֵעַל פָּנָי
40 וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם חֶרְפַּת עֹולָם וּכְלִמּוּת עֹולָם אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁכֵחַ׃ ס