Isaiah (ישעיה) - Isaia 88

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW AMERICAN BIBLE
1 שִׁיר מִזְמֹור לִבְנֵי קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל־מָחֲלַת לְעַנֹּות מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי	1 A song; a psalm of the Korahites. For the leader; according to Mahalath. For singing; a maskil of Heman the Ezrahite.
2 יְהוָה אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי יֹום־צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ	2 LORD, my God, I call out by day; at night I cry aloud in your presence.
3 תָּבֹוא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי הַטֵּה־אָזְנְךָ לְרִנָּתִי	3 Let my prayer come before you; incline your ear to my cry.
4 כִּי־שָׂבְעָה בְרָעֹות נַפְשִׁי וְחַיַּי לִשְׁאֹול הִגִּיעוּ	4 For my soul is filled with troubles; my life draws near to Sheol.
5 נֶחְשַׁבְתִּי עִם־יֹורְדֵי בֹור הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין־אֱיָל	5 I am reckoned with those who go down to the pit; I am weak, without strength.
6 בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כְּמֹו חֲלָלִים ׀ שֹׁכְבֵי קֶבֶר אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עֹוד וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ	6 My couch is among the dead, with the slain who lie in the grave. You remember them no more; they are cut off from your care.
7 תַּנִי בְּבֹור תַּחְתִּיֹּות בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצֹלֹות	7 You plunged me into the bottom of the pit, into the darkness of the abyss.
8 עָלַי סָמְכָה חֲמָתֶךָ וְכָל־מִשְׁבָּרֶיךָ עִנִּיתָ סֶּלָה	8 Your wrath lies heavy upon me; all your waves crash over me. Selah
9 הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי שַׁתַּנִי תֹועֵבֹות לָמֹו כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא	9 Because of you my friends shun me; you make me loathsome to them; Caged in, I cannot escape;
10 עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי עֹנִי קְרָאתִיךָ יְהוָה בְּכָל־יֹום שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי	10 my eyes grow dim from trouble. All day I call on you, LORD; I stretch out my hands to you.
11 הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא אִם־רְפָאִים יָקוּמוּ ׀ יֹודוּךָ סֶּלָה	11 Do you work wonders for the dead? Do the shades arise and praise you? Selah
12 הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדֹּון	12 Is your love proclaimed in the grave, your fidelity in the tomb?
13 הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה	13 Are your marvels declared in the darkness, your righteous deeds in the land of oblivion?
14 וַאֲנִי ׀ אֵלֶיךָ יְהוָה שִׁוַּעְתִּי וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ	14 But I cry out to you, LORD; in the morning my prayer comes before you.
15 לָמָה יְהוָה תִּזְנַח נַפְשִׁי תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי	15 Why do you reject me, LORD? Why hide your face from me?
16 עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה	16 I am mortally afflicted since youth; lifeless, I suffer your terrible blows.
17 עָלַי עָבְרוּ חֲרֹונֶיךָ בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי	17 Your wrath has swept over me; your terrors have reduced me to silence.
18 סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל־הַיֹּום הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד	18 All the day they surge round like a flood; from every side they close in on me.
19 הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי אֹהֵב וָרֵעַ מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ	19 Because of you companions shun me; my only friend is darkness.