Isaiah (ישעיה) - Isaia 73

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 מִזְמֹור לְאָסָף אַךְ טֹוב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב	1 Psalmus. Asaph. Quam bonus rectis est Deus, Deus his, qui mundo sunt corde!
2 וַאֲנִי כִּמְעַט [נָטוּי כ] (נָטָיוּ ק) רַגְלָי כְּאַיִן [שֻׁפְּכָה כ] (שֻׁפְּכוּ ק) אֲשֻׁרָי	2 Mei autem paene moti sunt pedes, paene effusi sunt gressus mei,
3 כִּי־קִנֵּאתִי בַּהֹולְלִים שְׁלֹום רְשָׁעִים אֶרְאֶה	3 quia zelavi super gloriantes, pacem peccatorum videns.
4 כִּי אֵין חַרְצֻבֹּות לְמֹותָם וּבָרִיא אוּלָם	4 Quia non sunt eis impedimenta, sanus et pinguis est venter eorum.
5 בַּעֲמַל אֱנֹושׁ אֵינֵמֹו וְעִם־אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ	5 In labore mortalium non sunt et cum hominibus non flagellantur.
6 לָכֵן עֲנָקַתְמֹו גַאֲוָה יַעֲטָףשִׁ־ית חָמָס לָמֹו	6 Ideo quasi torques est eis superbia, et tamquam indumentum operuit eos violentia.
7 יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמֹו עָבְרוּ מַשְׂכִּיֹּות לֵבָב	7 Prodit quasi ex adipe iniquitas eorum, erumpunt cogitationes cordis.
8 יָמִיקוּ ׀ וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק מִמָּרֹום יְדַבֵּרוּ	8 Subsannaverunt et locuti sunt nequitiam, iniquitatem ab excelso locuti sunt.
9 שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשֹׁונָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ	9 Posuerunt in caelo os suum, et lingua eorum transivit in terra.
10 לָכֵן ׀ [יָשִׁיב כ] (יָשׁוּב ק) עַמֹּו הֲלֹם וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמֹו	10 Ideo in alto sedent, et aquae plenae non pervenient ad eos.
11 וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע־אֵל וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיֹון	11 Et dixerunt: “ Quomodo scit Deus, et si est scientia in Excelso? ”.
12 הִנֵּה־אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עֹולָם הִשְׂגּוּ־חָיִל	12 Ecce ipsi peccatores et abundantes in saeculo multiplicaverunt divitias.
13 אַךְ־רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיֹון כַּפָּי	13 Et dixi: “ Ergo sine causa mundavi cor meum et lavi in innocentia manus meas;
14 וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל־הַיֹּום וְתֹוכַחְתִּי לַבְּקָרִים	14 et fui flagellatus tota die, et castigatio mea in matutinis ”.
15 אִם־אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמֹו הִנֵּה דֹור בָּנֶיךָ בָגָדְתִּי	15 Si dixissem: “ Loquar ut illi ”, ecce generationem filiorum tuorum prodidissem.
16 וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת עָמָל [הִיא כ] (הוּא ק) בְעֵינָי	16 Et cogitabam, ut cognoscerem hoc; labor erat in oculis meis,
17 עַד־אָבֹוא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם	17 donec intravi in sanctuarium Dei et intellexi novissima eorum.
18 אַךְ בַּחֲלָקֹות תָּשִׁית לָמֹו הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאֹות	18 Verumtamen in lubrico posuisti eos, deiecisti eos in ruinas.
19 אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע סָפוּ תַמּוּ מִן־בַּלָּהֹות	19 Quomodo facti sunt in desolationem! Subito defecerunt, perierunt prae horrore.
20 כַּחֲלֹום מֵהָקִיץ אֲדֹנָי בָּעִיר ׀ צַלְמָם תִּבְזֶה	20 Velut somnium evigilantis, Domine, surgens imaginem ipsorum contemnes.
21 כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיֹותַי אֶשְׁתֹּונָן	21 Quia exacerbatum est cor meum, et renes mei compuncti sunt;
22 וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמֹות הָיִיתִי עִמָּךְ	22 et ego insipiens factus sum et nescivi: ut iumentum factus sum apud te.
23 וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד־יְמִינִי	23 Ego autem semper tecum; tenuisti manum dexteram meam.
24 בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבֹוד תִּקָּחֵנִי	24 In consilio tuo deduces me et postea cum gloria suscipies me.
25 מִי־לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא־חָפַצְתִּי בָאָרֶץ	25 Quis enim mihi est in caelo? Et tecum nihil volui super terram.
26 כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעֹולָם	26 Defecit caro mea et cor meum; Deus cordis mei, et pars mea Deus in aeternum.
27 כִּי־הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל־זֹונֶה מִמֶּךָּ	27 Quia ecce, qui elongant se a te, peribunt; perdidisti omnes, qui fornicantur abs te.
28 וַאֲנִי ׀ קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי־טֹוב שַׁתִּי ׀ בַּאדֹנָי יְהֹוִה מַחְסִי לְסַפֵּר כָּל־מַלְאֲכֹותֶיךָ	28 Mihi autem adhaerere Deo bonum est, ponere in Domino Deo spem meam, ut annuntiem omnes operationes tuas in portis filiae Sion.