Isaiah (ישעיה) - Isaia 51

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ מִזְמֹור לְדָוִד	1 In finem. Intellectus David,
2 בְּבֹוא־אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר־בָּא אֶל־בַּת־שָׁבַע	2 cum venit Doëg Idumæus, et nuntiavit Sauli : Venit David in domum Achimelech.
3 חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי	3 Quid gloriaris in malitia, qui potens es in iniquitate ?
4 [הַרְבֵּה כ] (הֶרֶב ק) כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי	4 Tota die injustitiam cogitavit lingua tua ; sicut novacula acuta fecisti dolum.
5 כִּי־פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד	5 Dilexisti malitiam super benignitatem ; iniquitatem magis quam loqui æquitatem.
6 לְךָ לְבַדְּךָ ׀ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ	6 Dilexisti omnia verba præcipitationis ; lingua dolosa.
7 הֵן־בְּעָוֹון חֹולָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי	7 Propterea Deus destruet te in finem ; evellet te, et emigrabit te de tabernaculo tuo, et radicem tuam de terra viventium.
8 הֵן־אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחֹות וּבְסָתֻם חָכְמָה תֹודִיעֵנִי	8 Videbunt justi, et timebunt ; et super eum ridebunt, et dicent :
9 תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזֹוב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין	9 Ecce homo qui non posuit Deum adjutorem suum ; sed speravit in multitudine divitiarum suarum, et prævaluit in vanitate sua.
10 תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשֹׂון וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמֹות דִּכִּיתָ	10 Ego autem, sicut oliva fructifera in domo Dei ; speravi in misericordia Dei, in æternum et in sæculum sæculi.
11 הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל־עֲוֹנֹתַי מְחֵה	11 Confitebor tibi in sæculum, quia fecisti ; et exspectabo nomen tuum, quoniam bonum est in conspectu sanctorum tuorum.
12 לֵב טָהֹור בְּרָא־לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכֹון חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי
13 אַל־תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל־תִּקַּח מִמֶּנִּי
14 הָשִׁיבָה לִּי שְׂשֹׂון יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי
15 אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ
16 הַצִּילֵנִי מִדָּמִים ׀ אֱ‍לֹהִים אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשֹׁונִי צִדְקָתֶךָ
17 אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ
18 כִּי ׀ לֹא־תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עֹולָה לֹא תִרְצֶה
19 זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה
20 הֵיטִיבָה בִרְצֹונְךָ אֶת־צִיֹּון תִּבְנֶה חֹומֹות יְרוּשָׁלִָם
21 אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי־צֶדֶק עֹולָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִים
22 כֹּה־אָמַר אֲדֹנַיִךְ יְהוָה וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמֹּו הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ אֶת־כֹּוס הַתַּרְעֵלָה אֶת־קֻבַּעַת כֹּוס חֲמָתִי לֹא־תֹוסִיפִי לִשְׁתֹּותָהּ עֹוד
23 וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד־מֹוגַיִךְ אֲשֶׁר־אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ וְכַחוּץ לַעֹבְרִים׃ ס