Isaiah (ישעיה) - Isaia 34

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לְדָוִד בְּשַׁנֹּותֹו אֶת־טַעְמֹו לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ	1 Ipsi David. Judica, Domine, nocentes me ; expugna impugnantes me.
2 אֲבָרֲכָה אֶת־יְהוָה בְּכָל־עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתֹו בְּפִי	2 Apprehende arma et scutum, et exsurge in adjutorium mihi.
3 בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ	3 Effunde frameam, et conclude adversus eos qui persequuntur me ; dic animæ meæ : Salus tua ego sum.
4 גַּדְּלוּ לַיהוָה אִתִּי וּנְרֹומְמָה שְׁמֹו יַחְדָּו	4 Confundantur et revereantur quærentes animam meam ; avertantur retrorsum et confundantur cogitantes mihi mala.
5 דָּרַשְׁתִּי אֶת־יְהוָה וְעָנָנִי וּמִכָּל־מְגוּרֹותַי הִצִּילָנִי	5 Fiant tamquam pulvis ante faciem venti, et angelus Domini coarctans eos.
6 הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל־יֶחְפָּרוּ	6 Fiat via illorum tenebræ et lubricum, et angelus Domini persequens eos.
7 זֶה עָנִי קָרָא וַיהוָה שָׁמֵעַ וּמִכָּל־צָרֹותָיו הֹושִׁיעֹו	7 Quoniam gratis absconderunt mihi interitum laquei sui ; supervacue exprobraverunt animam meam.
8 חֹנֶה מַלְאַךְ־יְהוָה סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם	8 Veniat illi laqueus quem ignorat, et captio quam abscondit apprehendat eum, et in laqueum cadat in ipsum.
9 טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי־טֹוב יְהוָה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה־בֹּו	9 Anima autem mea exsultabit in Domino, et delectabitur super salutari suo.
10 יְראוּ אֶת־יְהוָה קְדֹשָׁיו כִּי־אֵין מַחְסֹור לִירֵאָיו	10 Omnia ossa mea dicent : Domine, quis similis tibi ? eripiens inopem de manu fortiorum ejus ; egenum et pauperem a diripientibus eum.
11 כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְהוָה לֹא־יַחְסְרוּ כָל־טֹוב	11 Surgentes testes iniqui, quæ ignorabam interrogabant me.
12 לְכוּ־בָנִים שִׁמְעוּ־לִי יִרְאַת יְהוָה אֲלַמֶּדְכֶם	12 Retribuebant mihi mala pro bonis, sterilitatem animæ meæ.
13 מִי־הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאֹות טֹוב	13 Ego autem, cum mihi molesti essent, induebar cilicio ; humiliabam in jejunio animam meam, et oratio mea in sinu meo convertetur.
14 נְצֹר לְשֹׁונְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה	14 Quasi proximum et quasi fratrem nostrum sic complacebam ; quasi lugens et contristatus sic humiliabar.
15 סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־טֹוב בַּקֵּשׁ שָׁלֹום וְרָדְפֵהוּ	15 Et adversum me lætati sunt, et convenerunt ; congregata sunt super me flagella, et ignoravi.
16 עֵינֵי יְהוָה אֶל־צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל־שַׁוְעָתָם	16 Dissipati sunt, nec compuncti ; tentaverunt me, subsannaverunt me subsannatione ; frenduerunt super me dentibus suis.
17 פְּנֵי יְהוָה בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם	17 Domine, quando respicies ? Restitue animam meam a malignitate eorum ; a leonibus unicam meam.
18 צָעֲקוּ וַיהוָה שָׁמֵעַ וּמִכָּל־צָרֹותָם הִצִּילָם	18 Confitebor tibi in ecclesia magna ; in populo gravi laudabo te.
19 קָרֹוב יְהוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב וְאֶת־דַּכְּאֵי־רוּחַ יֹושִׁיעַ	19 Non supergaudeant mihi qui adversantur mihi inique, qui oderunt me gratis, et annuunt oculis.
20 רַבֹּות רָעֹות צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְהוָה	20 Quoniam mihi quidem pacifice loquebantur ; et in iracundia terræ loquentes, dolos cogitabant.
21 שֹׁמֵר כָּל־עַצְמֹותָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה	21 Et dilataverunt super me os suum ; dixerunt : Euge, euge ! viderunt oculi nostri.
22 תְּמֹותֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ	22 Vidisti, Domine : ne sileas ; Domine, ne discedas a me.
23 פֹּודֶה יְהוָה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל־הַחֹסִים בֹּו	23 Exsurge et intende judicio meo, Deus meus ; et Dominus meus, in causam meam.
	24 Judica me secundum justitiam tuam, Domine Deus meus, et non supergaudeant mihi.
	25 Non dicant in cordibus suis : Euge, euge, animæ nostræ ; nec dicant : Devoravimus eum.
	26 Erubescant et revereantur simul qui gratulantur malis meis ; induantur confusione et reverentia qui magna loquuntur super me.
	27 Exsultent et lætentur qui volunt justitiam meam ; et dicant semper : Magnificetur Dominus, qui volunt pacem servi ejus.
	28 Et lingua mea meditabitur justitiam tuam ; tota die laudem tuam.