Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA MARTINI
1 וַיְהִי הַיֹּום וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבֹוא גַם־הַשָּׂטָן בְּתֹכָם לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה	1 Or egli avvenne, che un giorno presentatisi i figliuoli di Dio davanti al Signore, e venuto tra loro anche Satan a presentarsi al cospetto di lui,
2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן אֵי מִזֶּה תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ	2 Il Signore disse a Satan: D'onde vieni? E quegli rispose: Ho fatto il giro della terra, e la ho scorsa;
3 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל־עַבְדִּי אִיֹּוב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֹו וַתְּסִיתֵנִי בֹו לְבַלְּעֹו חִנָּם	3 E il Signore disse a Satan: Hai tu posto mente a Giobbe mio servo, conm'ei non ha chi lo somigli sulla terra, uomo semplice, e retto, e timorato di Dio, alieno dal far male, e che conserva tuttor l'innocenza? E tu mi hai incitato contro di lui, perch'io lo tribolassi senza motivo.
4 וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר עֹור בְּעַד־עֹור וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשֹׁו	4 Rispose a lui Satana, e disse: La pelle per la pelle, e tutto quello, che ha, lo darà l'uomo per la propria vita.
5 אוּלָם שְׁלַח־נָא יָדְךָ וְגַע אֶל־עַצְמֹו וְאֶל־בְּשָׂרֹו אִם־לֹא אֶל־פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ	5 Ma stendi la tua mano, e tocca le sur ossa, e la sua carne, e allora vedrai s'ei dirà male di te in faccia.
6 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן הִנֹּו בְיָדֶךָ אַךְ אֶת־נַפְשֹׁו שְׁמֹר	6 Disse adunque il Signore a Satan: Su via, egli è in tuo potere, ma salva a lui la vita.
7 וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי יְהוָה וַיַּךְ אֶת־אִיֹּוב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלֹו [עַד כ] (וְעַד ק) קָדְקֳדֹו	7 E partitosi Satan dalla presenza del Signore, percosse Giobbe con ulcera orribile dalla pianta del piede sino alla punta del capo:
8 וַיִּקַּח־לֹו חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בֹּו וְהוּא יֹשֵׁב בְּתֹוךְ־הָאֵפֶר	8 Ed egli sedendo sopra un letamaio, con un coccio si radeva la marcia.
9 וַתֹּאמֶר לֹו אִשְׁתֹּו עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת	9 Or la sua moglie gli disse: Ancora ti resti tu nella tua semplicità? Benedici Dio, e muori.
10 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלֹות תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת־הַטֹּוב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת־הָרָע לֹא נְקַבֵּל בְּכָל־זֹאת לֹא־חָטָא אִיֹּוב בִּשְׂפָתָיו׃ פ	10 Ed egli le disse: Come una delle donne prive di senno tu hai parlato. Se i beni abbiam ricevuti dalla mano del Signore, perché non prenderemo anche i mali? Per tutte queste cose non peccò Giobbe colle sue labbra.
11 וַיִּשְׁמְעוּ שְׁלֹשֶׁת ׀ רֵעֵי אִיֹּוב אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלָיו וַיָּבֹאוּ אִישׁ מִמְּקֹמֹו אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצֹופַר הַנַּעֲמָתִי וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו לָבֹוא לָנוּד־לֹו וּלְנַחֲמֹו	11 Avendo pertanto udito tre amici di Giobbe tutte le avversità, che erano a lui accadute, si mossero ciascuno dalle case loro; Eliphaz di Theman, e Baldad di Sueh, e Sophar di Naamath; perocché si erano dati l'intesa di andare a visitarlo, e consolarlo.
12 וַיִּשְׂאוּ אֶת־עֵינֵיהֶם מֵרָחֹוק וְלֹא הִכִּירֻהוּ וַיִּשְׂאוּ קֹולָם וַיִּבְכּוּ וַיִּקְרְעוּ אִישׁ מְעִלֹו וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל־רָאשֵׁיהֶם הַשָּׁמָיְמָה	12 E avendo da lungi alzato lo sguardo, noi riconoscevano, e sclamarono, e piansero, e stracciate le loro vesti sparsero la polvere sopra le loro teste.
13 וַיֵּשְׁבוּ אִתֹּו לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילֹות וְאֵין־דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר כִּי רָאוּ כִּי־גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד	13 E stetter con lui a sedere per terra sette giorni, e sette notti, e non gli disser parola, perocché vedevano, che il dolore era veemente.
14 יֹונָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת־מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת־קֹולֵךְ כִּי־קֹולֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃ ס
15 אֶחֱזוּ־לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר
16 דֹּודִי לִי וַאֲנִי לֹו הָרֹעֶה בַּשֹּׁושַׁנִּים
17 עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיֹּום וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה־לְךָ דֹודִי לִצְבִי אֹו לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל־הָרֵי בָתֶר׃ ס