Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 19

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיַּעַן אִיֹּוב וַיֹּאמַר	1 Respondens autem Job, dixit :
2 עַד־אָנָה תֹּוגְיוּן נַפְשִׁי וּתְדַכְּאוּנַנִי בְמִלִּים	2 Usquequo affligitis animam meam, et atteritis me sermonibus ?
3 זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים תַּכְלִימוּנִי לֹא־תֵבֹשׁוּ תַּהְכְּרוּ־לִי	3 En decies confunditis me, et non erubescitis opprimentes me.
4 וְאַף־אָמְנָם שָׁגִיתִי אִתִּי תָּלִין מְשׁוּגָתִי	4 Nempe etsi ignoravi, mecum erit ignorantia mea.
5 אִם־אָמְנָם עָלַי תַּגְדִּילוּ וְתֹוכִיחוּ עָלַי חֶרְפָּתִּי	5 At vos contra me erigimini, et arguitis me opprobriis meis.
6 דְּעוּ־אֵפֹו כִּי־אֱלֹוהַּ עִוְּתָנִי וּמְצוּדֹו עָלַי הִקִּיף	6 Saltem nunc intelligite quia Deus non æquo judicio afflixerit me, et flagellis suis me cinxerit.
7 הֵן אֶצְעַק חָמָס וְלֹא אֵעָנֶה אֲשַׁוַּע וְאֵין מִשְׁפָּט	7 Ecce clamabo, vim patiens, et nemo audiet ; vociferabor, et non est qui judicet.
8 אָרְחִי גָדַר וְלֹא אֶעֱבֹור וְעַל נְתִיבֹותַי חֹשֶׁךְ יָשִׂים	8 Semitam meam circumsepsit, et transire non possum : et in calle meo tenebras posuit.
9 כְּבֹודִי מֵעָלַי הִפְשִׁיט וַיָּסַר עֲטֶרֶת רֹאשִׁי	9 Spoliavit me gloria mea, et abstulit coronam de capite meo.
10 יִתְּצֵנִי סָבִיב וָאֵלַךְ וַיַּסַּע כָּעֵץ תִּקְוָתִי	10 Destruxit me undique, et pereo : et quasi evulsæ arbori abstulit spem meam.
11 וַיַּחַר עָלַי אַפֹּו וַיַּחְשְׁבֵנִי לֹו כְצָרָיו	11 Iratus est contra me furor ejus, et sic me habuit quasi hostem suum.
12 יַחַד ׀ יָבֹאוּ גְדוּדָיו וַיָּסֹלּוּ עָלַי דַּרְכָּם וַיַּחֲנוּ סָבִיב לְאָהֳלִי	12 Simul venerunt latrones ejus, et fecerunt sibi viam per me, et obsederunt in gyro tabernaculum meum.
13 אַחַי מֵעָלַי הִרְחִיק וְיֹדְעַי אַךְ־זָרוּ מִמֶּנִּי	13 Fratres meos longe fecit a me, et noti mei quasi alieni recesserunt a me.
14 חָדְלוּ קְרֹובָי וּמְיֻדָּעַי שְׁכֵחוּנִי	14 Dereliquerunt me propinqui mei, et qui me noverant obliti sunt mei.
15 גָּרֵי בֵיתִי וְאַמְהֹתַי לְזָר תַּחְשְׁבֻנִי נָכְרִי הָיִיתִי בְעֵינֵיהֶם	15 Inquilini domus meæ et ancillæ meæ sicut alienum habuerunt me, et quasi peregrinus fui in oculis eorum.
16 לְעַבְדִּי קָרָאתִי וְלֹא יַעֲנֶה בְּמֹו־פִי אֶתְחַנֶּן־לֹו	16 Servum meum vocavi, et non respondit : ore proprio deprecabar illum.
17 רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִי	17 Halitum meum exhorruit uxor mea, et orabam filios uteri mei.
18 גַּם־עֲוִילִים מָאֲסוּ בִי אָקוּמָה וַיְדַבְּרוּ־בִי	18 Stulti quoque despiciebant me : et cum ab eis recessissem, detrahebant mihi.
19 תִּעֲבוּנִי כָּל־מְתֵי סֹודִי וְזֶה־אָהַבְתִּי נֶהְפְּכוּ־בִי	19 Abominati sunt me quondam consiliarii mei, et quem maxime diligebam, aversatus est me.
20 בְּעֹורִי וּבִבְשָׂרִי דָּבְקָה עַצְמִי וָאֶתְמַלְּטָה בְּעֹור שִׁנָּי	20 Pelli meæ, consumptis carnibus, adhæsit os meum, et derelicta sunt tantummodo labia circa dentes meos.
21 חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד־אֱלֹוהַּ נָגְעָה בִּי	21 Miseremini mei, miseremini mei saltem vos, amici mei, quia manus Domini tetigit me.
22 לָמָּה תִּרְדְּפֻנִי כְמֹו־אֵל וּמִבְּשָׂרִי לֹא תִשְׂבָּעוּ	22 Quare persequimini me sicut Deus, et carnibus meis saturamini ?
23 מִי־יִתֵּן אֵפֹו וְיִכָּתְבוּן מִלָּי מִי־יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ	23 Quis mihi tribuat ut scribantur sermones mei ? quis mihi det ut exarentur in libro
24 בְּעֵט־בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן	24 stylo ferreo et plumbi lamina, vel celte sculpantur in silice ?
25 וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי וְאַחֲרֹון עַל־עָפָר יָקוּם	25 Scio enim quod redemptor meus vivit, et in novissimo die de terra surrecturus sum :
26 וְאַחַר עֹורִי נִקְּפוּ־זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלֹוהַּ	26 et rursum circumdabor pelle mea, et in carne mea videbo Deum meum :
27 אֲשֶׁר אֲנִי ׀ אֶחֱזֶה־לִּי וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא־זָר כָּלוּ כִלְיֹתַי בְּחֵקִי	27 quem visurus sum ego ipse, et oculi mei conspecturi sunt, et non alius : reposita est hæc spes mea in sinu meo.
28 כִּי תֹאמְרוּ מַה־נִּרְדָּף־לֹו וְשֹׁרֶשׁ דָּבָר נִמְצָא־בִי	28 Quare ergo nunc dicitis : Persequamur eum, et radicem verbi inveniamus contra eum ?
29 גּוּרוּ לָכֶם ׀ מִפְּנֵי־חֶרֶב כִּי־חֵמָה עֲוֹנֹות חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן [שַׁדִּין כ] (שַׁדּוּן׃ ק) ס	29 Fugite ergo a facie gladii, quoniam ultor iniquitatum gladius est : et scitote esse judicium.