Divrei Hayamim (דברי הימים) - 1 Cronache 13

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיִּוָּעַץ דָּוִיד עִם־שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאֹות לְכָל־נָגִיד	1 David tint conseil avec les chefs des milliers et des centaines, et avec tous les commandants.
2 וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכֹל ׀ קְהַל יִשְׂרָאֵל אִם־עֲלֵיכֶם טֹוב וּמִן־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נִפְרְצָה נִשְׁלְחָה עַל־אַחֵינוּ הַנִּשְׁאָרִים בְּכֹל אַרְצֹות יִשְׂרָאֵל וְעִמָּהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם בְּעָרֵי מִגְרְשֵׁיהֶם וְיִקָּבְצוּ אֵלֵינוּ	2 David dit à toute l’assemblée d’Israël: “Si vous acceptez, et si Yahvé notre Dieu le veut, nous enverrons des messagers vers nos frères à travers tous les territoires d’Israël, ainsi que vers les prêtres et les lévites dans leurs villes et leurs environs pour leur dire de venir nous rejoindre.
3 וְנָסֵבָּה אֶת־אֲרֹון אֱלֹהֵינוּ אֵלֵינוּ כִּי־לֹא דְרַשְׁנֻהוּ בִּימֵי שָׁאוּל	3 Nous irons alors chercher l’Arche de notre Dieu, car du temps de Saül nous l’avons négligée.
4 וַיֹּאמְרוּ כָל־הַקָּהָל לַעֲשֹׂות כֵּן כִּי־יָשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי כָל־הָעָם	4 Ils furent d’accord avec cette proposition, car aux yeux de tout le peuple, cela paraissait juste.
5 וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל מִן־שִׁיחֹור מִצְרַיִם וְעַד־לְבֹוא חֲמָת לְהָבִיא אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים	5 Aussi David rassembla-t-il tout le peuple depuis le Chihor d’Égypte jusqu’à l’Entrée-de-Hamat pour ramener l’Arche de Kiryat-Yéarim.
6 וַיַּעַל דָּוִיד וְכָל־יִשְׂרָאֵל בַּעֲלָתָה אֶל־קִרְיַת יְעָרִים אֲשֶׁר לִיהוּדָה לְהַעֲלֹות מִשָּׁם אֵת אֲרֹון הָאֱלֹהִים ׀ יְהוָה יֹושֵׁב הַכְּרוּבִים אֲשֶׁר־נִקְרָא שֵׁם	6 Alors David et les Israélites montèrent à Baala, c’est-à-dire Kiryat-Yéarim dans le pays de Juda, pour apporter l’Arche de Dieu qui porte le nom de “Yahvé assis sur les Chérubins.”
7 וַיַּרְכִּיבוּ אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים עַל־עֲגָלָה חֲדָשָׁה מִבֵּית אֲבִינָדָב וְעֻזָּא וְאַחְיֹו נֹהֲגִים בָּעֲגָלָה	7 À la maison d’Abinadab, ils placèrent l’Arche de Dieu sur un chariot neuf. Ouza et Ahyo conduisaient le chariot.
8 וְדָוִיד וְכָל־יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּכָל־עֹז וּבְשִׁירִים וּבְכִנֹּרֹות וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצֹצְרֹות	8 David et les Israélites dansaient devant Dieu de toutes leurs forces, ils chantaient en s’accompagnant de lyres, harpes, tambourins, cymbales et trompettes.
9 וַיָּבֹאוּ עַד־גֹּרֶן כִּידֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶת־יָדֹו לֶאֱחֹז אֶת־הָאָרֹון כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר	9 Quand ils arrivèrent à l’aire de Kidon, les bœufs trébuchèrent et Ouza étendit la main pour retenir l’Arche.
10 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר־שָׁלַח יָדֹו עַל־הָאָרֹון וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים	10 Alors la colère de Yahvé éclata contre Ouza et il le fit mourir, car il avait étendu la main et touché l’Arche. Il mourut là devant Dieu.
11 וַיִּחַר לְדָוִיד כִּי־פָרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּא וַיִּקְרָא לַמָּקֹום הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּא עַד הַיֹּום הַזֶּה	11 David fut contrarié de voir que Yahvé avait “brisé” Ouza; aussi donna-t-on à ce lieu le nom de Pérez-Ouza qu’il a gardé jusqu’à ce jour.
12 וַיִּירָא דָוִיד אֶת־הָאֱלֹהִים בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר הֵיךְ אָבִיא אֵלַי אֵת אֲרֹון הָאֱלֹהִים	12 Ce jour-là David fut rempli de la crainte de Dieu, il dit: “Je ne vais sûrement pas introduire l’Arche de Dieu dans ma maison!”
13 וְלֹא־הֵסִיר דָּוִיד אֶת־הָאָרֹון אֵלָיו אֶל־עִיר דָּוִיד וַיַּטֵּהוּ אֶל־בֵּית עֹבֵד־אֱדֹם הַגִּתִּי	13 David ne fit donc pas entrer l’Arche dans sa maison, dans la Cité de David; il la conduisit chez Obed-Édom de Gat.
14 וַיֵּשֶׁב אֲרֹון הָאֱלֹהִים עִם־בֵּית עֹבֵד אֱדֹם בְּבֵיתֹו שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת־בֵּית עֹבֵד־אֱדֹם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹו׃ פ	14 L’Arche de Dieu demeura chez Obed-Édom, dans sa maison, pendant trois mois: Yahvé bénit la famille d’Obed-Édom et tout ce qui lui appartenait.