Acts of the Apostles 4

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 But while they were speaking to the people, the priests and the magistrate of the temple and the Sadducees overwhelmed them,	1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים
2 being grieved that they were teaching the people and announcing in Jesus the resurrection from the dead.	2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים
3 And they laid hands on them, and they placed them under guard until the next day. For it was now evening.	3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב
4 But many of those who had heard the word believed. And the number of men became five thousand.	4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים
5 And it happened on the next day that their leaders and elders and scribes gathered together in Jerusalem,	5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים
6 including Annas, the high priest, and Caiaphas, and John and Alexander, and as many as were of the priestly family.	6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול
7 And stationing them in the middle, they questioned them: “By what power, or in whose name, have you done this?”	7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת
8 Then Peter, filled with the Holy Spirit, said to them: “Leaders of the people and elders, listen.	8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל
9 If we today are judged by a good deed done to an infirm man, by which he has been made whole,	9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע
10 let it be known to all of you and to all of the people of Israel, that in the name of our Lord Jesus Christ the Nazarene, whom you crucified, whom God has raised from the dead, by him, this man stands before you, healthy.	10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא
11 He is the stone, which was rejected by you, the builders, which has become the head of the corner.	11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה
12 And there is no salvation in any other. For there is no other name under heaven given to men, by which it is necessary for us to be saved.”	12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע
13 Then, seeing the constancy of Peter and John, having verified that they were men without letters or learning, they wondered. And they recognized that they had been with Jesus.	13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע
14 Also, seeing the man who had been cured standing with them, they were unable to say anything to contradict them.	14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר
15 But they ordered them to withdraw outside, away from the council, and they conferred among themselves,	15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו
16 saying: “What shall we do to these men? For certainly a public sign has been done through them, before all the inhabitants of Jerusalem. It is manifest, and we cannot deny it.	16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו
17 But lest it spread further among the people, let us threaten them not to speak anymore in this name to any man.”	17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה
18 And calling them in, they warned them not to speak or teach at all in the name of Jesus.	18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע
19 Yet truly, Peter and John said in response to them: “Judge whether it is just in the sight of God to listen to you, rather than to God.	19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם
20 For we are unable to refrain from speaking the things that we have seen and heard.”	20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו
21 But they, threatening them, sent them away, having not found a way that they might punish them because of the people. For all were glorifying the things that had been done in these events.	21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה
22 For the man in whom this sign of a cure had been accomplished was more than forty years old.	22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת
23 Then, having been released, they went to their own, and they reported in full what the leaders of the priests and the elders had said to them.	23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים
24 And when they had heard it, with one accord, they lifted up their voice to God, and they said: “Lord, you are the One who made heaven and earth, the sea and all that is in them,	24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם
25 who, by the Holy Spirit, through the mouth of our father David, your servant, said: ‘Why have the Gentiles been seething, and why have the people been pondering nonsense?	25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק
26 The kings of the earth have stood up, and the leaders have joined together as one, against the Lord and against his Christ.’	26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו
27 For truly Herod and Pontius Pilate, with the Gentiles and the people of Israel, joined together in this city against your holy servant Jesus, whom you anointed	27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת
28 to do what your hand and your counsel had decreed would be done.	28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות
29 And now, O Lord, look upon their threats, and grant to your servants that they may speak your word with all confidence,	29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם
30 by extending your hand in cures and signs and miracles, to be done through the name of your holy Son, Jesus.”	30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש
31 And when they had prayed, the place in which they were gathered was moved. And they were all filled with the Holy Spirit. And they were speaking the Word of God with confidence.	31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב
32 Then the multitude of believers were of one heart and one soul. Neither did anyone say that any of the things that he possessed were his own, but all things were common to them.	32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות
33 And with great power, the Apostles were rendering testimony to the Resurrection of Jesus Christ our Lord. And great grace was in them all.	33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם
34 And neither was anyone among them in need. For as many as were owners of fields or houses, selling these, were bringing the proceeds of the things that they were selling,	34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם
35 and were placing it before the feet of the Apostles. Then it was divided to each one, just as he had need.	35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו
36 Now Joseph, who the Apostles surnamed Barnabas (which is translated as ‘son of consolation’), who was a Levite of Cyprian descent,	36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים
37 since he had land, he sold it, and he brought the proceeds and placed these at the feet of the Apostles.	37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים