Acts of the Apostles 26

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 Yet truly, Agrippa said to Paul, “It is permitted for you to speak for yourself.” Then Paul, extending his hand, began to offer his defense.	1 ויאמר אגרפס אל פולוס נתן לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את ידו ויאמר
2 “I consider myself blessed, O king Agrippa, that I am to give my defense today before you, about everything of which I am accused by the Jews,	2 מאשר אני את נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על כל אשר שטנים אתי היהודים
3 especially since you know everything that pertains to the Jews, both customs and questions. Because of this, I beg you to listen to me patiently.	3 כי אתה ידע היטב כל המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך
4 And certainly, all the Jews know about my life from my youth, which had its beginning among my own people in Jerusalem.	4 הנה את דרכי מנעורי אשר התהלכתי בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל היהודים
5 They knew me well from the beginning, (if they would be willing to offer testimony) for I lived according to the most determined sect of our religion: as a Pharisee.	5 כי מימים ראשונים ידעוני אם ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו
6 And now, it is in the hope of the Promise which was made by God to our fathers that I stand subject to judgment.	6 ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו
7 It is the Promise that our twelve tribes, worshiping night and day, hope to see. About this hope, O king, I am accused by the Jews.	7 ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים
8 Why should it be judged so unbelievable with you all that God might raise the dead?	8 מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים
9 And certainly, I myself formerly considered that I ought to act in many ways which are contrary to the name of Jesus the Nazarene.	9 הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד
10 This is also how I acted at Jerusalem. And so, I enclosed many holy persons in prison, having received authority from the leaders of the priests. And when they were to be killed, I brought the sentence.	10 כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי
11 And in every synagogue, frequently while punishing them, I compelled them to blaspheme. And being all the more maddened against them, I persecuted them, even to foreign cities.	11 ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ
12 Thereafter, as I was going to Damascus, with authority and permission from the high priest,	12 ויהי בלכתי על זאת לדמשק ברשיון הכהנים הגדולים ובמצותם
13 at midday, O king, I and those who were also with me, saw along the way a light from heaven shining around me with a splendor greater than that of the sun.	13 והנה אדני המלך בצהרים בדרך ראיתי אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה עלי מסביב ועל ההלכים אתי
14 And when we had all fallen down to the ground, I heard a voice speaking to me in the Hebrew language: ‘Saul, Saul, why are you persecuting me? It is hard for you to kick against the goad.’	14 ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות
15 Then I said, ‘Who are you, Lord?’ And the Lord said, ‘I am Jesus, whom you are persecuting.	15 ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף
16 But rise up and stand on your feet. For I appeared to you for this reason: so that I may establish you as a minister and a witness concerning the things that you have seen, and concerning the things that I will show to you:	16 אבל קום ועמד על רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר בך למשרת ולעד על אשר ראית ועל אשר אראך
17 rescuing you from the people and the nations to which I am now sending you,	17 בהצילי אותך מן העם ומן הגוים אשר אשלחך עתה אליהם
18 in order to open their eyes, so that they may be converted from darkness to light, and from the power of Satan to God, so that they may receive the remission of sins and a place among the saints, through the faith that is in me.’	18 לפקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את סליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים
19 From then on, O king Agrippa, I was not unbelieving to the heavenly vision.	19 על כן המלך אגרפס לא המריתי את המראה אשר ראיתי מן השמים
20 But I preached, first to those who are at Damascus and at Jerusalem, and then to the entire region of Judea, and to the Gentiles, so that they would repent and convert to God, doing the works that are worthy of repentance.	20 כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אל האלהים ויעשו מעשים ראוים לתשובה
21 It was for this reason that the Jews, having apprehended me when I was in the temple, attempted to kill me.	21 ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני
22 But having been aided by the help of God, even to this day, I stand witnessing to the small and the great, saying nothing beyond what the Prophets and Moses have said would be in the future:	22 והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי עתידות הנה להיות
23 that the Christ would suffer, and that he would be the first from the resurrection of the dead, and that he would bring light to the people and to the nations.”	23 כי המשיח מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן המתים להפיץ אור בעם ובגוים
24 While he was speaking these things and presenting his defense, Festus said with a loud voice: “Paul, you are insane! Too much studying has turned you to insanity.”	24 ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון
25 And Paul said: “I am not insane, most excellent Festus, but rather I am speaking words of truth and sobriety.	25 ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע
26 For the king knows about these things. To him also, I am speaking with constancy. For I think that none of these things are unknown to him. And neither were these things done in a corner.	26 כי המלך יודע את אלה ועל זאת גם בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא אאמין כי נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת
27 Do you believe the Prophets, O king Agrippa? I know that you believe.”	27 המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה
28 Then Agrippa said to Paul, “To some extent, you persuade me to become a Christian.”	28 ויאמר אגרפס אל פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי
29 And Paul said, “I hope to God that, both to a small extent and to a great extent, not only you, but also all those who hear me this day will become just as I also am, except for these chains.”	29 ויאמר פולוס אבקשה מאלהים אשר אם במעט ואם בהרבה לא אתה לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה
30 And the king rose up, and the governor, and Bernice, and those who were sitting with them.	30 ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם
31 And when they had withdrawn, they were speaking among themselves, saying, “This man has done nothing worthy of death, nor of imprisonment.”	31 ויסורו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות
32 Then Agrippa said to Festus, “This man could have been released, if he had not appealed to Caesar.”	32 ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את הקיסר לדינו