Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 30

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג ביום השלישי ועמלקי פשטו אל נגב ואל צקלג ויכו את צקלג וישרפו אתה באש	1 David arriva le surlendemain à Siklag avec ses hommes. Or les Amalécites avaient fait un raid dans le Négueb jusqu’à Siklag, ils avaient frappé la ville et l’avaient incendiée.
2 וישבו את הנשים אשר בה מקטן ועד גדול לא המיתו איש וינהגו וילכו לדרכם	2 Ils avaient capturé les femmes et tous ceux qui s’y trouvaient, petits et grands, mais sans tuer personne; et ils avaient repris leur route en emmenant tout le monde.
3 ויבא דוד ואנשיו אל העיר והנה שרופה באש ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו	3 Lorsque David et ses compagnons arrivèrent à la ville, ils la trouvèrent incendiée: leurs femmes, leurs fils et leurs filles avaient été emmenés.
4 וישא דוד והעם אשר אתו את קולם ויבכו עד אשר אין בהם כח לבכות	4 David et le peuple qui l’accompagnait se mirent à crier et à pleurer jusqu’à ce qu’ils n’aient plus la force de pleurer.
5 ושתי נשי דוד נשבו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי	5 Les deux femmes de David, Ahinoam de Yizréel et Abigayil femme de Nabal de Karmel, avaient été aussi emmenées captives.
6 ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו כי מרה נפש כל העם איש על בנו ועל בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו	6 David se vit dans une grande détresse car ses gens parlaient de le lapider, tellement chacun se désespérait à cause de ses fils et de ses filles. Mais David reprit courage en Yahvé son Dieu.
7 ויאמר דוד אל אביתר הכהן בן אחימלך הגישה נא לי האפד ויגש אביתר את האפד אל דוד	7 David dit au prêtre Ébyatar, fils d’Ahimélek: “Apporte-moi l’éphod.” Ébyatar apporta l’éphod à David.
8 וישאל דוד ביהוה לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשגנו ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל	8 David consulta Yahvé: “Dois-je poursuivre cette bande? Est-ce que je la rattraperai?” La réponse fut: “Poursuis-les, tu les rattraperas et tu délivreras les captifs.”
9 וילך דוד הוא ושש מאות איש אשר אתו ויבאו עד נחל הבשור והנותרים עמדו	9 David partit; 600 compagnons marchèrent avec lui jusqu’au torrent de Bésor,
10 וירדף דוד הוא וארבע מאות איש ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבר את נחל הבשור	10 mais 400 seulement continuèrent la poursuite avec David, car les 200 autres s’étaient arrêtés, trop fatigués pour traverser le torrent de Bésor.
11 וימצאו איש מצרי בשדה ויקחו אתו אל דוד ויתנו לו לחם ויאכל וישקהו מים	11 Ils trouvèrent dans la campagne un Égyptien et le conduisirent à David. Ils lui donnèrent du pain et de l’eau, il mangea et il but.
12 ויתנו לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות	12 Ils lui donnèrent encore une tranche d’un gâteau de figues et deux grappes de raisins secs, il mangea et ses esprits lui revinrent, car il n’avait pas mangé ni bu depuis trois jours et trois nuits.
13 ויאמר לו דוד למי אתה ואי מזה אתה ויאמר נער מצרי אנכי עבד לאיש עמלקי ויעזבני אדני כי חליתי היום שלשה	13 David lui dit: “À qui appartiens-tu et d’où viens-tu?” Il dit: “Je suis un jeune Égyptien esclave d’un Amalécite; mon maître m’a abandonné depuis trois jours car j’étais malade.
14 אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל אשר ליהודה ועל נגב כלב ואת צקלג שרפנו באש	14 Nous avons fait une expédition dans le Négueb des Kérétiens, dans le Négueb de Juda et dans le Négueb de Caleb; nous avons brûlé Siklag.”
15 ויאמר אליו דוד התורדני אל הגדוד הזה ויאמר השבעה לי באלהים אם תמיתני ואם תסגרני ביד אדני ואורדך אל הגדוד הזה	15 David lui dit: “Peux-tu nous conduire vers ces pillards?” Il répondit: “Jure-moi par ton Dieu de ne pas me tuer et de ne pas me livrer à mon maître, et je te conduirai vers ces pillards.”
16 וירדהו והנה נטשים על פני כל הארץ אכלים ושתים וחגגים בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה	16 Il le conduisit donc. Les pillards étaient dispersés, mangeant, buvant, faisant la fête avec tout le butin qu’ils avaient ramassé au pays des Philistins et au pays de Juda.
17 ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים וינסו	17 David les massacra depuis l’aube jusqu’au soir et les extermina, pas un d’entre eux n’échappa sauf 400 jeunes qui s’étaient enfuis sur des chameaux.
18 ויצל דוד את כל אשר לקחו עמלק ואת שתי נשיו הציל דוד	18 David récupéra tout ce que les Amalécites avaient pris; il récupéra entre autres ses deux femmes.
19 ולא נעדר להם מן הקטן ועד הגדול ועד בנים ובנות ומשלל ועד כל אשר לקחו להם הכל השיב דוד	19 Rien ne fut laissé aux Amalécites, petit ou grand, garçon ou fille; rien non plus de tout le butin qu’ils avaient ramassé: David ramena tout.
20 ויקח דוד את כל הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד	20 David prit leur petit et leur gros bétail, et l’on poussait ce troupeau devant lui en disant: “Voilà le butin de David!”
21 ויבא דוד אל מאתים האנשים אשר פגרו מלכת אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור ויצאו לקראת דוד ולקראת העם אשר אתו ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום	21 Lorsque David arriva près des 200 hommes qui s’étaient arrêtés, trop fatigués, au torrent de Bésor, ils vinrent au-devant de lui et de la troupe qui l’accompagnait. David s’avança vers eux et les salua,
22 ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לא הלכו עמי לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו כי אם איש את אשתו ואת בניו וינהגו וילכו	22 mais parmi ceux qui l’accompagnaient, les plus mauvais et méchants prirent la parole: “Puisque ces hommes ne sont pas venus avec nous, nous ne leur donnerons rien du butin que nous avons récupéré. Nous ne leur rendrons que leurs femmes et leurs fils, ils les emmèneront et partiront.”
23 ויאמר דוד לא תעשו כן אחי את אשר נתן יהוה לנו וישמר אתנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידנו	23 Mais David leur dit: “Non, frères, ne faites pas cela après ce que Yahvé a fait pour vous. Voyez qu’il nous a protégés, il a livré entre nos mains cette bande de pillards qui étaient venus nous attaquer.
24 ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על הכלים יחדו יחלקו	24 Qui pourrait être d’accord avec vous? Le combattant et celui qui garde les bagages auront part égale.”
25 ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה	25 Depuis ce jour, cette façon de faire a été la règle et est devenue une coutume en Israël.
26 ויבא דוד אל צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר הנה לכם ברכה משלל איבי יהוה	26 Une fois rentré à Siklag, David envoya une part du butin aux anciens de Juda; il leur dit: “Voici pour vous un cadeau sur le butin que nous avons pris aux ennemis de Yahvé.”
27 לאשר בבית אל ולאשר ברמות נגב ולאשר ביתר	27 Il l’envoya à Bétoul, à Rama du Négueb, à Yattir,
28 ולאשר בערער ולאשר בשפמות ולאשר באשתמע	28 à Aroër, à Sifmot, à Echtémoa,
29 ולאשר ברכל ולאשר בערי הירחמאלי ולאשר בערי הקיני	29 à Karmel, dans les villes de Yérahméel, dans les villes des Kénites,
30 ולאשר בחרמה ולאשר בבור עשן ולאשר בעתך	30 à Horma, à Bor-Achan, à Éter,
31 ולאשר בחברון ולכל המקמות אשר התהלך שם דוד הוא ואנשיו	31 à Hébron, et dans tous les endroits que David avait fréquentés avec ses compagnons: chacun eut sa part.