Shoftim (שופטים) - Giudici 11

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח	1 There was a chieftain, the Gileadite Jephthah, born to Gilead of a harlot.
2 ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה	2 Gilead's wife had also borne him sons, and on growing up the sons of the wife had driven Jephthah away, saying to him, "You shall inherit nothing in our family, for you are the son of another woman."
3 ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו	3 So Jephthah had fled from his brothers and had taken up residence in the land of Tob. A rabble had joined company with him, and went out with him on raids.
4 ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל	4 Some time later, the Ammonites warred on Israel.
5 ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב	5 When this occurred the elders of Gilead went to bring Jephthah from the land of Tob.
6 ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון	6 "Come," they said to Jephthah, "be our commander that we may be able to fight the Ammonites."
7 ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם	7 "Are you not the ones who hated me and drove me from my father's house?" Jephthah replied to the elders of Gilead. "Why do you come to me now, when you are in distress?"
8 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד	8 The elders of Gilead said to Jephthah, "In any case, we have now come back to you; if you go with us to fight against the Ammonites, you shall be the leader of all of us who dwell in Gilead."
9 ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש	9 Jephthah answered the elders of Gilead, "If you bring me back to fight against the Ammonites and the LORD delivers them up to me, I shall be your leader."
10 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו אם לא כדברך כן נעשה	10 The elders of Gilead said to Jephthah, "The LORD is witness between us that we will do as you say."
11 וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה	11 So Jephthah went with the elders of Gilead, and the people made him their leader and commander. In Mizpah, Jephthah settled all his affairs before the LORD.
12 וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי	12 Then he sent messengers to the king of the Ammonites to say, "What have you against me that you come to fight with me in my land?"
13 ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום	13 He answered the messengers of Jephthah, "Israel took away my land from the Arnon to the Jabbok and the Jordan when they came up from Egypt. Now restore the same peaceably."
14 ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון	14 Again Jephthah sent messengers to the king of the Ammonites,
15 ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון	15 saying to him, "This is what Jephthah says: Israel did not take the land of Moab or the land of the Ammonites.
16 כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה	16 For when they came up from Egypt, Israel went through the desert to the Red Sea and came to Kadesh.
17 וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש	17 Israel then sent messengers to the king of Edom saying, 'Let me pass through your land.' But the king of Edom did not give consent. They also sent to the king of Moab, but he too was unwilling. So Israel remained in Kadesh.
18 וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב	18 Then they went through the desert, and by-passing the land of Edom and the land of Moab, went east of the land of Moab and encamped across the Arnon. Thus they did not go through the territory of Moab, for the Arnon is the boundary of Moab.
19 וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי	19 Then Israel sent messengers to Sihon, king of the Amorites, king of Heshbon. Israel said to him, 'Let me pass through your land to my own place.'
20 ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל	20 But Sihon refused to let Israel pass through his territory. On the contrary, he gathered all his soldiers, who encamped at Jahaz and fought Israel.
21 ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא	21 But the LORD, the God of Israel, delivered Sihon and all his men into the power of Israel, who defeated them and occupied all the land of the Amorites dwelling in that region,
22 ויירשו את כל גבול האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן	22 the whole territory from the Arnon to the Jabbok, from the desert to the Jordan.
23 ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו	23 If now the LORD, the God of Israel, has cleared the Amorites out of the way of his people, are you to dislodge Israel?
24 הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש	24 Should you not possess that which your god Chemosh gave you to possess, and should we not possess all that the LORD, our God, has cleared out for us?
25 ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם	25 Again, are you any better than Balak, son of Zippor, king of Moab? Did he ever quarrel with Israel, or did he war against them
26 בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא	26 when Israel occupied Heshbon and its villages, Aroer and its villages, and all the cities on the banks of the Arnon? Three hundred years have passed; why did you not recover them during that time?
27 ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון	27 I have not sinned against you, but you wrong me by warring against me. Let the LORD, who is judge, decide this day between the Israelites and the Ammonites!"
28 ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו	28 But the king of the Ammonites paid no heed to the message Jephthah sent him.
29 ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון	29 The spirit of the LORD came upon Jephthah. He passed through Gilead and Manasseh, and through Mizpah-Gilead as well, and from there he went on to the Ammonites.
30 וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי	30 Jephthah made a vow to the LORD. "If you deliver the Ammonites into my power," he said,
31 והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה	31 "whoever comes out of the doors of my house to meet me when I return in triumph from the Ammonites shall belong to the LORD. I shall offer him up as a holocaust."
32 ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו	32 Jephthah then went on to the Ammonites to fight against them, and the LORD delivered them into his power,
33 ויכם מערוער ועד בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל	33 so that he inflicted a severe defeat on them, from Aroer to the approach of Minnith (twenty cities in all) and as far as Abel-keramin. Thus were the Ammonites brought into subjection by the Israelites.
34 ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת	34 When Jephthah returned to his house in Mizpah, it was his daughter who came forth, playing the tambourines and dancing. She was an only child: he had neither son nor daughter besides her.
35 ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב	35 When he saw her, he rent his garments and said, "Alas, daughter, you have struck me down and brought calamity upon me. For I have made a vow to the LORD and I cannot retract."
36 ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון	36 "Father," she replied, "you have made a vow to the LORD. Do with me as you have vowed, because the LORD has wrought vengeance for you on your enemies the Ammonites."
37 ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי	37 Then she said to her father, "Let me have this favor. Spare me for two months, that I may go off down the mountains to mourn my virginity with my companions."
38 ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים	38 "Go," he replied, and sent her away for two months. So she departed with her companions and mourned her virginity on the mountains.
39 ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל	39 At the end of the two months she returned to her father, who did to her as he had vowed. She had not been intimate with man. It then became a custom in Israel
40 מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה	40 for Israelite women to go yearly to mourn the daughter of Jephthah the Gileadite for four days of the year.