Y'hoshua (יהושע) - Giosuè 14

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל	1 Here follow the portions which the Israelites received in the land of Canaan. Eleazar the priest, Joshua, son of Nun, and the heads of families in the tribes of the Israelites determined
2 בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה	2 their heritage by lot, in accordance with the instructions the LORD had given through Moses concerning the remaining nine and a half tribes.
3 כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם	3 For to two and a half tribes Moses had already given a heritage beyond the Jordan; and though the Levites were given no heritage among the tribes,
4 כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם	4 the descendants of Joseph formed two tribes, Manasseh and Ephraim. The Levites themselves received no share of the land except cities to live in, with their pasture lands for the cattle and flocks.
5 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ	5 Thus, in apportioning the land, did the Israelites carry out the instructions of the LORD to Moses.
6 ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע	6 When the Judahites came up to Joshua in Gilgal, the Kenizzite Caleb, son of Jephunneh, said to him: "You know what the LORD said to the man of God, Moses, about you and me in Kadesh-barnea.
7 בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי	7 I was forty years old when the servant of the LORD, Moses, sent me from Kadesh-barnea to reconnoiter the land; and I brought back to him a conscientious report.
8 ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי	8 My fellow scouts who went up with me discouraged the people, but I was completely loyal to the LORD, my God.
9 וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי	9 On that occasion Moses swore this oath, 'The land where you have set foot shall become your heritage and that of your descendants forever, because you have been completely loyal to the LORD, my God.'
10 ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה	10 Now, as he promised, the LORD has preserved me while Israel was journeying through the desert, for the forty-five years since the LORD spoke thus to Moses; and although I am now eighty-five years old,
11 עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא	11 I am still as strong today as I was the day Moses sent me forth, with no less vigor whether for war or for ordinary tasks.
12 ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה	12 Give me, therefore, this mountain region which the LORD promised me that day, as you yourself heard. True, the Anakim are there, with large fortified cities, but if the LORD is with me I shall be able to drive them out, as the LORD promised."
13 ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה	13 Joshua blessed Caleb, son of Jephunneh, and gave him Hebron as his heritage.
14 על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל	14 Therefore Hebron remains the heritage of the Kenizzite Caleb, son of Jephunneh, to the present day, because he was completely loyal to the LORD, the God of Israel.
15 ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה	15 Hebron was formerly called Kiriath-arba, for Arba, the greatest among the Anakim. And the land enjoyed peace.